הקונסרבטוריון הוירטואלי

holst

רציתי לשתף את האתר במה שעוברים ירושלמים מדי שנה בערך: שלג!

גם כאן מאוד מאוד אוהבים שלג. אם להסתכל בחלון נותן לי מרץ ורצון לנגן, אז שלג פי כמה וכמה. זה דבר יפה כל כך... אני מאמין שכמה אנשים כאן שותפים לדעתי.

מה נותן לכם השראה?

natik · נשלח: 08/02/2005 ב- 22:10:20 כותרת הודעה:

שלג באמת מעורר הנאה רבה, אולם בארץ בכמות מוגזמת!

הנה היום למשל, עליתי במדרגות בית הספר שלי ולהפתעתי שמעתעי צעקות היסטריות.
חשבתי כבר, שמישהו נוטה למות המום

.כשכבר קלטטי ממה הצעקות הזדעזעתי קשות. חבורה של רקדניות שמו לב שיורד שלג, והביעו את שמחתן העזה תוך כדי צווחות.

אני באמת לא מבין מדוע כולם פה כל-כך מתלהבים משלג? ברוסיה למשל, יורד הרבה יותר והם חיים מצוין גם בלי צווחות והתלהבות. מה גם, שלא ירד היום מי יודע מה...

לשאלתך- זה מהנה להביט בשלג אבל אותי זה ממש מוציא מריכוז. בכלל, תמיד ייגלתי שייקנו לי מתנה כזה אביזר ששמים לסוסים על-מנת שלא יסתכלו לצדדים. זה בהחלט היה עוזר.

בתקווה לשלג הבא ויותר רציני...

Dombi · נשלח: 09/02/2005 ב- 09:01:47 כותרת הודעה:

המממ אני גם בתור פריזאי שראה הרבה שלג בילדותו וזכה לגלוש עליה רוב החורף לא מתרגש יותר מדי משלג...
אבל עדיין לדעתי זה אחד מהמראות היפים ביותר שיש.
להתעורר מוקדם וללכת לטייל כשאין עוד אף אחד והשלג עדיין צח ולבן לגמרי (ולא שחור לחלוטין) זה מאוד מהנה ואת המצלמה זה מענג. קורץ

בכל מקרה, זה באמת נותן חשק לנגן משום מה...
חוץ מזה מה שגם נותן לי חשק לנגן זה מקום עם הרבה הד!!
(הייתי במקום כזה לפני כמה שנים ונהניתי לשמוע את עצמי מנגן בלי להקליט... מגניב

)

natik · נשלח: 09/02/2005 ב- 10:39:12 כותרת הודעה:

לפעמים אני מנהל משא ומתן עם השלג- אם הוא יורד יפה אז אני מנגן יפה, ולהיפך.
באמת השלג מעורר השראה ועושה חשק...

clarina · נשלח: 09/02/2005 ב- 11:41:50 כותרת הודעה:

בני בלייעל קורץ

אתם יכולים להינות משלג, אבל אנחנו התל-אביבים לא! מקסימום יש אצלנו קצת גשם שבא תמיד בעיתוי מפוברק...
אני, בתור אחת ששואבת השראה בעיקר מנופים פסטורליים ומזג אוויר אביבי בטוחה שאם הייתה לי הזדמנות לראות שלג נופל בזמן הנגינה הייתי ממש מאושרת...
אני חושבת שבארץ אנשים מתלהבים מהשלג כי יורד כ"כ מעט יחסית, בניגוד לרוסייה, שם שלג זה כמו יום שמש רגיל בשבילנו, כך שברור שמהר מאוד זה הופך לשיגרה...

natik · נשלח: 09/02/2005 ב- 12:47:07 כותרת הודעה:

מילא ההתלהבות (גם אני ממוצא רוסי), אבל ה"כוננות"- מתכוננים לשלג יותר מאיך שבפנטגון מתכוננים לפני התקפה גרעינית. חוץ מזה, תמיד כאשר מצפים ומתכוננים, השלג לא יורד ולהיפך.
אבל בינתיים, השלג לא כל-כך יורד בוכה או מאוד עצוב

. אני אופטימי מבולבל

.

קישור לאתר השירוט המטרולוגי הישראלי- שם תוכלו למצוא תחזית, תמונות מכ"ם ועוד...

www.ims.gov.il

טל כץ · נשלח: 09/02/2005 ב- 14:10:46 כותרת הודעה:

אני מקבל חשק לנגן כמובן אחרי כל שיעור עם המורה שלי !
כשאני שומע את יגאל מנגן, אני מקבל חשק לנגן בעצמי.
אם אני עולה על רעיון חדש שאני רוצה לנסות אני מייד הולך ומנסה אותו.
אם אני שם דיסק טוב של חצוצרן טוב שפשוט מנגן מדהים אז זה עושה לי את זה
ואני רץ לנגן ! הייתי נוהג גם לפני שאני מתאמן לשים דיסק של חצוצרן טוב ואז ללכת
לנגן. זה היה בשבילי גם כחלק מהאימון. זה הביא אותי למצב יותר מרוכז ותמיד הרגשתי
שזה גם גורם לי להשמע יותר טוב.

זה בעיקר זה... לא חשבתי על איך מזג אוויר משפיע על הרצון שלי לנגן.
דווקא כשיורד פה גשם, אני לא אוהב את זה כל כך.
אולי אם היה יורד שלג זה היה משנה את מצב הרוח שלי והייתי מאוד שמח כי
אני אישית לעולם עוד לא ראיתי שלג עצוב

בעיקר בכל אופן, לשמוע מישהו יותר טוב ממני תמיד דוחף אותי בחזרה לחדר האימונים.

אבל צריך לזכור שאסור לנגן יותר מדי ! עם השכל, ולא עם הרגש !

KooKoo · נשלח: 09/02/2005 ב- 17:04:35 כותרת הודעה:

לי אין כל כך הרבה נופים יפים ושלגים מסביב לבית..
אני גר בשפלה..
מה גורם לי לנגן?
הרצון לרצות את עצמי.. כן, שאני מנגן יפה, אני מרצה את עצמי, אני אוהב את התחושה, ובשביל לנגן יפה, צריך להתאמן, ולנגן.. אז זה אחד...

השני זה שממש קר, לא יודע למה.
השלישי והאחרון זה שאני מנגן לפעמים פשוט מתוך שעמום, כי, אין לי מה לעשות.. o0

natik · נשלח: 09/02/2005 ב- 22:02:39 כותרת הודעה:

דוויד אויסטרך היה תמיד אומר: אם כל בן-אדם רגיל הולך לעבודה לכמה שעות (גם בלי
חשק), כך גם מוזיקאי שמתאמן...

הרבה פעמים אני הולך לנגן ממחויבות ומדי פעם נוצר חשק תוך-כדי. לרוב, מצליל טוב...

clarina · נשלח: 09/02/2005 ב- 22:41:48 כותרת הודעה:

טל, מה?! לנגן עם השכל ולא עם הרגש?? כדאי מאוד שתסביר את עצמך... למיטב ידיעתי הרגש משחק תפקיד חשוב מאוד בנגינה, ומי שמנגן רק עם השכל ובלי רגש, זה נשמע קר ומשעמם.

natik · נשלח: 09/02/2005 ב- 23:01:20 כותרת הודעה:

אני חושס שטל התכוון לכך שהשכל בעדיפות עליונה מהרגש. זה נכון שאם יש בסיס שכלי נכון,
הרגש יצא מעצמו...

חלילניתוש · נשלח: 10/02/2005 ב- 01:34:07 כותרת הודעה:

אני חייבת להסכים עם טל. הכי גורם לי להתאמן הרבה כשאני יוצאת מאיזה רסיטל טוב ממש.

וכשאני רוצה להשאר הכי טובה במה שאני עושה. בטרוורסו זה לא כ"כ קשה, איך טרוורסיסטים באקדמיה. אבל היום הוצאתי 13 ש"ח על לצלם תרגילים בגלל המחשבה שאני עלולה להיות תיכף כבר לא הטרוורסיסטית היחידה באקדמיה... מבולבל

~vick~ · נשלח: 10/02/2005 ב- 11:57:24 כותרת הודעה:

אוי לא ראיתי את הדיון הזה מקודם...
לנגן בבית כשחם מול שלג לבן ויפה זה כ"כ כיף ונותן השראה... אבל כשקר זה פשוט נורא! הידיים קפואות ואי אפשר לנגן...
גם לשמוע אמנים גדולים בדיסק/רסיטל נותן לי השראה לרוץ מיד לנגן ולשאוף להגיע לרמה שלהם...
עוד נותן לי השראה לנגן כשיש לי עלה טוב =) וזה הכי הכי כיף... או כשיש יום ממש טוב..

yonatan · נשלח: 10/02/2005 ב- 13:20:15 כותרת הודעה:

לי חורף עושה את זה. אין דבר שיותר מחמם לי את הלב מלנגן בחום של החדר ולהסתכל בחוץ על החורף. ככל שקר וגשום יותר כך יותר טוב. וכמובן ששלג זה האידיאל מבחינה זו. מה גם שאני חושב שהכינור שלי מצלצל טוב יותר בחורף.
מלבד זו כמובן שאני מסכים עם אויסטרך שלפעמים (די הרבה) מתאמנים כי צריך. אבל מתרגלים. ואז זה לא נורא. ואחד הדברים שהכי נותנים חשק עז לנגן הוא לשמוע את סבא אויסטרך. כמו כן אני אוהב לנגן קטעים ליריים כשעצוב לי. זו אחת התחושות הכי חזקות שיש מבחינתי.
ואגב בנוגע לקטע של הראש לפי מה שאני מבין מדובר בעיקר בזה שכשמתאמנים צריך לשים את הרגש בצד ולהתאמן עם המון ראש. ומי אמר שאסור להתאמן יותר מדי?!!!! מנגן בכינור

טל כץ · נשלח: 10/02/2005 ב- 21:18:43 כותרת הודעה:

natik · נשלח: 11/02/2005 ב- 13:19:09 כותרת הודעה:

אתם חושבים שנוכל בקרוב ליישם את הדיון???