הקונסרבטוריון הוירטואלי

איילתהשחר

טוב, אז כיון שדרו (דרורה, נכון?) באה (שוב, ברוכה הבאה!) והנושא עלה שוב...
מעולם לא למדתי ( עם מורה) לנגן על כלי נשיפה, כל מה שאני יודעת הוא לימוד עצמי,. אי לכך ובהתאם לזאת כל מי שמשעמם לו ויש לו עצה טובה לתת לי (על כל דבר... טכניקה, נשימה עוד דברים...) או ספר טוב (לא א-ב , משהו יותר רציני) להציג, מוזמן ממש מחייך

ביינתים אשאל שאלה: איך מצליחים לעשות שלא יתערבבו צלילים? (אם לא תבינו... אסביר.)
תודה!

גיא, למה אין מחווה של חלילית??? רשע או מאוד עצבני

Dombi · נשלח: 22/02/2005 ב- 11:43:22 כותרת הודעה:

אני חושב שהדבר ההכי חשוב להגיד לנגן מתחיל הוא לנשום מהבטן.
לתת תמיכה לצליל מהבטן ולא מהריאות, זה הבסיס העיקרי שצריך להיות.

ולא ממש הבנתי מה זה לערבב צלילים אבל אני חושב שזאת בעייה של אצבעות.
טכניקה בקיצור.

איילתהשחר · נשלח: 22/02/2005 ב- 13:54:24 כותרת הודעה:

תודה! איך עובדים על זה?
מה זה תמיכה נכונה? יש דבר כזה גם בחליליות?
לא לערבב צלילים... אוף אני לא יודעת איך להסביר... אחשוב.

Dombi · נשלח: 22/02/2005 ב- 14:57:34 כותרת הודעה:

פשוט צריך לעבוד על הבטן... למלא את הבטן באוויר ולא את הריאות.
זה דורש קצת עבודה. וזה נכון לכל כלי נשיפה (לכן גם חלילית).

לי אין ממש תרגילים באמתחתי.. אבל אולי לאחרים יש. (אולי גם זמרים יעזרו...)

טל כץ · נשלח: 22/02/2005 ב- 15:47:49 כותרת הודעה:

אני לא בטוח כמה שיעורי אנטומייה עברת אבל אי אפשר לנשום מהבטן.
אוויר לא נכנס לבטן ולא יצא מהבטן.
אוויר נכנס לריאות, ממלא אותן ומשם האוויר יוצא כמו שהוא נכנס לשם.
זה שהבטן שלך זזה כשאתה נושם כרגיל ביום ביום זה לא אומר שהאוויר נכנס לשם,
כך המערכת הזו פועלת.

הנשימה צריכה להיות טבעית ביותר, נשימה רגילה כמו שאת נושמת מהאף כל הזמן,
למלא את הריאות באוויר ופשוט לשחרר את האוויר החוצה ב relax.
אנחנו הנשפנים נושמים מהפה בד"כ, יש כאלה שגם נושמים מהאף כל הזמן ויש
גם שילובים בין לבין. אני אישית נושם מהפה, לפעמים אני משלב.

בתור התחלה את יכולה להתרכז לרגע בנשימה הטבעית היומיומית שלך, ולאבחן איך זה
מרגיש. אם את נושמת מהפה זה צריך להיות אותו דבר. נשימה עמוקה.
לא צריך ללחוץ את האוויר החוצה, צריך לתת לו להשתחרר בטבעיות, לתת לזה פשוט לקרות.
נשימה עמוקה ושחרור. חשוב לשמור על ריכוז ורגיעה.

בהחלט מהבטן לא נושמים, כי אין אפשרות כזו... לא פגשתי עדיין בני-אדם שמסוגלים
לנשום מהבטן... אני חושב שזו תהווה קצת בעייה רפואית.

תפקיד הבטן אינו לנשום ולהכניס אוויר, לשם כך קיימות הריאות.
זה שאתה מרגיש את התמיכה מלמטה זה מצויין, ככה זה צריך להרגיש,
חלק עליון משוחרר ואת העבודה הרצינית להרגיש מלמטה כמו שעושים כפיפות
בטן ואז מרגישים שעבדת ממש קשה. העבודה הזו זה כבר עבודה של שרירים שנותנים
לנו את התמיכה הזו שאתה מתכוון אליה.
אבל מבחינת נשימה, אילו הריאות אליהן נכנס האוויר ויוצא משם.
ואיך שהאוויר נכנס לשם כך הוא גם יוצא משם.

holst · נשלח: 22/02/2005 ב- 19:38:22 כותרת הודעה:

כמה דברים:
מכיוון שהחלילית היא כלי שלא יוצר התנגדות, כמו מרבית כלי הנשיפה (חוץ מחליל), אז התמיכה לא צריכה להיות מאסיבית. לא מדובר כאן באבוב או בקרן (למרות שתמיכה מאסיבית לא ממש תזיק, שלא כמו בחליל). אני חושב שקצת חבל על המאמץ...

כשאומרים לנשום לבטן אז מן הסתם לא מתכוונים לזה כפשוטו, אלא כמשמעו. נושמים לריאות כמובן. שרירי הבטן דוחפים את הסרעפת למטה וכך מתפנה יותר מקום בחלל החזה והבטן.
הדבר שראוי להדגיש הוא איך חושבים על זה: מנסיוני, טעיתי למשך תקופה קצרה כאשר חשבתי על פעולת האנטומיה הזו תוך כדי הנשימה והנגינה. זה רק מזיק. האויר שנכנס הוא זה שאמור לפנות לעצמו מקום, אסור לעשות את זה בכוונה, בכוח. יש שתי "אסוסיאציות" פסיכולוגיות שכדאי לחשוב עליהן כשנושמים, בחלק מהמקרים זה עוזר:
כאשר מחזיקים את החלילית, אז הידיים מורמות מעט. נסי לחשוב שהאויר זורם לבטן שלך מתחת לזרוע. מחשבה נוספת היא שיש חור בגב התחתון, שדרכו את נושמת. זה יכול לעזור. אני מתחבר יותר למחשבה הראשונה, היא מועילה לי מאוד.
האסוסיאציה השניה היא בכל הגוף: חשבי על משהו שמתנפח, או נפתח. למשל פרח שנפתח בבוקר.
עוד דבר חשוב הוא לא ללחוץ, זה רק מזיק לכניסת האויר. שרירים תפוסים באיזור בית-החזה והבטן הם דבר רע, כדאי מאוד להיפטר מזה ולהרפות אותם, זה מאוד עוזר לנשימה.
בקשר לנשיפה... אני מעדיף שלא לדבר, כי אני לא מנגן על חלילית. גם ההתערבות שלי בנוגע לתמיכה היא קצת מוגזמת, כדאי לקחת אותי בעירבון מוגבל בקשר לזה.

בהצלחה.

איילתהשחר · נשלח: 24/02/2005 ב- 17:06:51 כותרת הודעה:

תודה רבה ממש!
עידן, אנסה את מה שאמרת.
אמ... יש לך אולי אטיודים או משהו כזה? (בלי קשר לנשימה)
עוד עצות?

holst · נשלח: 24/02/2005 ב- 17:42:07 כותרת הודעה:

אין לי אטיודים לחלילית, מעולם לא נגנתי על חלילית. ועוד עצות אולי יש לי, אבל אני אצטרך לחשוב... לא הכל מתאים לחלילית כמו לחליל.

דרו

דרו

["ביינתים אשאל שאלה: איך מצליחים לעשות שלא יתערבבו צלילים? (אם לא תבינו... אסביר.)
תודה!"

הצלילים מתערבבים משום שאין סינכרון אצבעות-לשון. צריך לפתח שליטה בארטיקולציות (לשון) לצד שליטה במעברים בין אצבעות ואחר כך לתרגל סינכרון.

גיא, למה אין מחווה של חלילית??? רשע או מאוד עצבני

[/quote]

holst · נשלח: 27/02/2005 ב- 07:49:27 כותרת הודעה:

כם בחליל אין שמץ שך התנגדות מהכלי, אך עודף תמיכה הוא מזיק. אני חושב שזה בגלל שהחליל צורך יותר אויר.

דרו · נשלח: 27/02/2005 ב- 09:01:55 כותרת הודעה: לא מדויק.

בחליל נוצר מתח בעצם ה'אמבשור' - והמתח ישנו בשפתיים. בחלילית - הפקת הצליל בנויה מהרפיה גם בשפתיים ולכן יש ליצור מתח במקום כל שהוא, שכן אי אפשר לנגן ללא מתח כלל.

אם במקום הנכון - אין דבר כזה 'עודף תמיכה'.

holst · נשלח: 27/02/2005 ב- 10:55:47 כותרת הודעה:

מאחר וראיתי כי את מרבית לימודיך השלמת באיטליה, אז אני מבין את המקור לאמירה "המתח ישנו בשפתיים". כך נהוג לנגן שם, השיטה מבית מדרשו של ג'יימס גאלווי. גישה זו איננה מקובלת כמעט בכלל במרבית העולם, וגם בישראל.
עודף תמיכה הוא דבר שקיים בהחלט, וחוויתי אותו בעצמי. עודף תמיכה בחליל מפריע לנשיפה, כי הוא פשוט עוצר את האויר.

ובקשר לסרעפת: מבחינה פזיולוגית, פעולת כיווץ הסרעפת היא זו שגורמת לאויר להיכנס, ולא כפי שכתבת. על מנת לגרום לסרעפת לרדת באופן רצוני יש להפעיל את שרירי הבטן. אך המחשבה הנכונה היא על האויר שדוחף את הבטן.