הקונסרבטוריון הוירטואלי

God

לכל אותם מוסיקאים שאיבדו את דרכם,
לאלו ששכחו מה זה בעצם להיות מוסיקאי
ששכחו את הדרך, את היופי והכיף
שחושבים שאחרי שוסטקוביץ' זה לא מוסיקה.

לכל אותם מוסיקאים שבעוד כמה שנים, יסתכלו לאחור וישאלו את עצמם:
'למה?'

לא חבל על אותם מוסיקאים?
אל אותם אנשים חכמים ורגישים,
ששכחו שמוסיקה היא הבכה של רגש
שמוסיקה היא עניין לאינטלקט,
ושמוסיקה היא לא פריט במוזיאון.

כל פעם שאני נתקל בתופעה כזו כ''כ כואב לי הלב
כל כך רע לי אל אותם מוסיקאים שבשבילם
קלסיקה היא החיים, ושאר החיים הם
מוות.

Contre Tenor · נשלח: 03/03/2005 ב- 07:11:36 כותרת הודעה:

ועכשיו הסבר?

holst · נשלח: 03/03/2005 ב- 08:19:59 כותרת הודעה:

קודם כל, אותם אנשים "שחושבים שאחרי שוסטקוביץ' זה לא מוסיקה" בקשו למסור לך שהם חושבים שיש גם מוסיקה איכותית אחרי שוסטקוביץ'.

ברשותך, אני לא אזכיר את הסובייקט שלי בכל ההודעה, אחרת מישהו עלול לזרוק עלי משהו...

בכל תקופה יש את האוואנגארד המצוי שלה. באואנגארד בד"כ נותן דחיפה למוסיקה, ואוואנגארד טוב ידע גם להגיע לקהל שלו. אבל זה אפילו לא מגרד את האוואנגארד. זה היה אוסף קלישאות, דברים שלא חידשו שום דבר למי שבערך מתמצא, ומבחינתי זה היה לא יותר מחובבנות, וה"הפקה" תעיד על כך.....
אני אפילו יכול להבין אנשים שמצהירים שאחרי שוסטקוביץ' אין עוד כלום... המעט הטוב שיש (ויש בהחלט) מתחבא לו בכל מיני מקומות לא-ידועים. יצירה פה, יצירה שם, וזהו. אפילו על דיסקים בקושי מוצאים אותם. ואם כן, אז זה דיסק שיעלה במקרה הטוב 90 ש"ח.

בימינו הדבר האיכותי והטוב, בכל תחום, שורד בקושי רב ביותר.

מי שמקבל פרסום, תמיכה של אקדמיות, כסף, חסויות וכו' הוא זה שמקבל במה. ובעולם המוסיקה האומנותית, כמו בטלוויזיה, או במוסיקת הפופ, או בבידור, הדבר הזה הוא זבל.

אם זו מהפכה, אז אני מעדיף להיות ריאקציונר.

EmmanuelOboe · נשלח: 03/03/2005 ב- 23:19:48 כותרת הודעה:

דניאל, אני לא יודע על מה הסיפור, אבל בפעם הבאה, במקום לקחת ויכוח פרטי עם עידן למקום כזה ציבורי בלי לתת הסבר, פשוט תרים אליו צלצול, טוב?

חוץ מזה, כמה דברים שאני חולק עליהם. מוסיקה היא לא דבר של אינטלקט. מוסיקה היא דבר של אסטטיקה. כמובן שמאחורי כתיבתה וביצוע מסתתרים כמויות רבות של אינטלקט, אבל המוסיקה אינה בגרעינה עניין אינטלקטואלי. מוסיקה שאין בה אסטטיקה, בשבילה אין טעם בקיום שלה, ואין טעם בביצוע שלה. אני יודע שאני נוקשה, אבל ככה זה. זה כמו שאני לא רואה טעם בלאכול אוכל לא טעים, רק בגלל שהכינו אותו בעזרת נוסחות מתמטיות שחישבו את זמן הבישול של כל רכיב ואת כמות המלחים הדרושים.

ובאשר למי שחושב שאין מוסיקה טובה אחרי שוסטקוביץ', אני חושב שאתה שיפוטי מדי. זה עניין של טעם. יודע מה, אני חושב שכמעט ואין מוסיקה יפה אחרי שוסטקוביץ', כמו שעידן אמר צריך לחפש. לפחות, במה שאתה מתייחס אליו כמוסיקה בהודעה הזו, לפי מה שאני מבין מהתשובה של עידן. כי מה שאתה מכנה "מוסיקה" הוא תחום חלקי מאוד בתוך ההגדרה הכוללת של מוסיקה.

קודם כל, אפילו אם אני נשאר במוסיקה סימפונית - הסימפוניה של היום היא הפסקול. כן! הנה יצירות מודרניות נהדרות, שאתה לא ממש מתייחס אליהן בהגדרה של מוסיקה (לפחות בהודעה שלך). למה לא לדבר על הפסקולים של ג'יימס הורנר, דני אלפמן, ג'ון ויליאמס, משפחת ניומן, קלינט מאנסל, קנז'י קוואי ועוד הרבה אחרים? אני בטוח שאתה מכיר רק את שלושת השמות הראשונים.

אבל אני חושב שיש במוסיקה המודרנית המון דברים מדהימים. בג'אז, במוסיקה אירית, במוסיקה סינית והודית (אתה יודע מה זה טאנאם, רגאם או טאבלה?), אפילו במוסיקת פופ (ואפילו בבריטני ספירס), רוק, ומוסיקה אלקטרונית. דברים יפהפיים, שהמלחינים של העבר לא חלמו על קיומם אפילו.

לפני שאתה "בוכה על צרי האופק" שלא מתייחסים למוסיקה המודרנית, תבדוק בפנים אם השגיאה היא לא בך. אני חושב שאתה הוא הארכאי פה, אתה הוא זה שמקובע על העבר. מתוך היכרות איתך, אתה לא ממש מתעמק בכל תחומי המוסיקה שהזכרתי והאחרים. אז איזו זכות יש לך לומר ש"המוסיקאים איבדו את דרכם" כי הם מתייחסים לסוג ספציפי שאתה כן אוהב כאל זבל?
המוסיקה המודרנית של היום היא כל אותם דברים שהזכרתי, הדברים ששומעים ברדיו, מוסיקות אתניות ועוד הרבה דברים אחרים, ואני מתייחס אליהם. הרבה.

אז כן, אני מרשה לעצמי להתייחס לאחד מהסוגים האלה כאל נוראי. אני לא אוהב אוואנגארד-פוסט-מודרניסטי-פלצני. ואתה יודע מה, יש עוד סוג של מוסיקה שאני לא אוהב, למרות שלדעתי הוא פחות נורא מהראשון: מוסיקה מזרחית.

מקווה שהבהרתי את עצמי מספיק טוב ושלא העלבתי לא אותך ולא אף אחד אחר,

עמנואל ריקוד מסורתי

holst · נשלח: 04/03/2005 ב- 00:36:39 כותרת הודעה:

היום בשיחות עם אנשים אמרו לי ש"שמענו שאתה וס' (ידידי) חושבים שאחרי שוסטקוביץ' אין יותר מוסיקה".
על זה חייבים לי הסברים.............................. רשע או מאוד עצבני

לא סתם לקחתי על עצמי את פורום מוסיקה מודרנית באתר הזה. לא סתם אני הולך לקונצרטים הכוללים מוסיקה מודרנית. לא סתם אני בעצמי כתבתי בתקופת התיכון.

עכשיו חזרתי לי מקונצרט שבו נוגנה מוסיקה מ-35 השנים האחרונות בלבד, ושהמלחין של אחת היצירות עודנו חיי (וגם עלה לבמה). וקניתי דיסק של מוסיקה של המאה ה-20. ושמעתי בשנה האחרונה יצירות, שאותם "פוחזים" שטוענים להיות "אוונגארד" ו"פתוחים", "רחבי אופקים", "הולכים עם הזמן" וכו' כלל לא מכירים, ולא מסוגלים לשמוע יותר מ-5 דקות שלהן.

לפני שאתם יוצאים בהכרזות מהפכניות (לדעתי חסרות בסיס), תחשבו לשם מה זה. אתם בכלל לא יודעים נגד מה אתם יוצאים, מה קרה בעולם המוסיקה האומנותית ב-50 השנים האחרונות, למה מה שאתם עשיתם בעצם לא חידש כלום והוא פחות מקוריוז.

כל העניין הזה פוגע בי אישית, ובאינטיליגנציה שלי. נמאס כבר.

yonatan · נשלח: 05/03/2005 ב- 23:37:27 כותרת הודעה:

עידן עידן... לא חבל על העצבים? ואגב שמעתי שהקונצרט שהייתה בו היה די גרוע... אבל ניחה.

holst · נשלח: 06/03/2005 ב- 22:52:58 כותרת הודעה:

כמו שאמרתי, מאז שאני משוחרר מהצבא, אני רגוע מתמיד. זה לא מה שיהרוס.

אגב, בקונצרט של הסימפונית לא היה גרוע, הוא פשוט... לא היה טוב... היה מעניין, אבל ממש ממש חסר דיוק. שיתגברו על הבעיות המטופשות הללו כבר...