הקונסרבטוריון הוירטואלי

[Ylock]

בעיקרון המנעד של הקלרינט הוא כמעט ארבע אוקטבות - דהיינו, ממי באוקטבה קטנה (איפשהו באמצע מפתח פה) ועד דו באוקטבה רביעית (מפתח סול פלוס כמה קווי עזר). כמובן שבאופן אבסולוטי מדובר ברה----סי במול. אבל בעצם אפשר לנגן גם יותר גבוה! אני מכיר מישהו שמנגן עד סול, קווינטה מעל הדו ונראה לי שאף יותר! ככה הוא יכול לנגן בעצם כל יצירה לכינור, בלי לדאוג התווים יהיו גבוהים מידי.. אני יכול לנגן רה גבוה (באותו אצבוע של לה/מי גבוהים, או פשוט באצבוע של סול פתוח!) - זה בעצם אוברטון שלהם ואני לוחץ במקום שונה בעלה (בדומה לנגיעה במיתר בכינור, בצורה ששומעים את האוברטון).

טוב, אחרי ה"הרצאה" הזאת.. כמה שאלות:
1. האם אתם מנגנים את התווים האלה? איזה איצבועים יש לכם?
2. איזה איצבועים יש לכם לתווים ברג'יסטר העליון חוצמזה? (סול - דו).
3. האם כדאי אי פעם לנגן את התווים האלה בכלל, הרי זה נשמע כמו חריקה של דלת..
4. האם יש יצירות מודרניות לקלרינט שיש בהם תווים גבוהים מדו?

תודה !

[Dombi]

איכס איכס....
אני ממש לא רואה טעם להמשיך אחרי הדו, זה כבר ככה נשמע כמו איזה קיקס לא מכוון.
נשמע לי פשוט זוועתי וצורח כל כך בעעע.

למרות שאני לא הכי אוהב לעלות אחרי הסי במול (שהכרחי בוובר),
צריך בכל זאת לנגן אותם, אבל יצירות שמלאות בזה די נמאסות עליי מהר.
זה אומנם וירטואוזי והכל אבל.... זה מאבד מהצליל "הקלרינתני" ונשמע קצת כמו חתול שדרכו לו על הזנב.

לגבי איצבועים:
סול - כמו דו דיאז.
סול דיאז - פחות אצבע ימין
לה - כמו מי
סי במול - כמו פה עם תוספת הסול דיאז האמצעי
סי - עם האצבע והאמה של שתי הידיים, עם או בלי תוספת הסול דיאז.
דו - כמו סי קר פחות האמות.

[מדהימאיה]

אומנם אינני קלרניטן אבל ...
אולי אפשר בכל זאת "לחמם" את הרגיסטר הזה, ולשפר את האיכות מחתול שדרכו לו, לחתול שנשברה לו ציפורן...
בסופו של דבר הרגיסטר עצמו אולי לא יהיה פרקטי (ואולי כן) אבל בדרך, הרגיסטר שלפניו עשוי להשתפר גם הוא.

[Dombi]

נכון... אין סיבה שזה לא ישפיע על הצלילים היותר נמוכים,
אני רק מקווה שלשכנים שלי יש קיבה חזקה ואטמים כיד המלך