הקונסרבטוריון הוירטואלי

[holst]

קומרדים וקומרדות,

אני קורא להנאתי המרובה בפורום השונים של מוסיקה שקיימים ברשת, ואני תוהה לעצמי איך אמורה להשמע ביקורת מוסיקלית על יצירה של מלחין, על מלחין, או סתם כך, בזמן שאנחנו כותבים בפורומים. לפני כמה שבועות טל בר-ניב העיר על כך בפורום של תפוז ואז לא הסכמתי איתו באופן מלא. אבל עכשיו אני קורא שוב ואני חושב שכאילו המצב נעשה יותר חמור, ואנשים משתלחים באופן לא מהוגן במלחינים שברור כשמש שהם גיגנטים-מוסיקליים ששמים כל אחד ואחת מאיתנו עמוק בכיס. אך השאלה כיצד ניתן להעביר ביקורת על היצירות שלהם בלי להיגרר לפחיתות כבוד כלפי אותו מלחין...

מה אתם חושבים?

[קרן [יער] (:]

זאת שאלה ממש טובה
אני אתן לך דוגמא על משהו שרוב המוסיקאים עושים-
נגיד שאתה ג'אזיסט,ואתה הולך להופעה של נגן ג'אז מאד מאד מפורסם,שכותב ומלחין בעצמו
אבל בהופעה שלו עלית על כל מיני דברים שלא היו כל כך טובים ושלא חשבת שהיו מתאימים מהם. כלומר אתה לא נהנה מההופעה.
ועכשיו אני הולכת לצטט מישהו,עידן רייכל [שאמר את זה בסדנא שעשה במגמת מוסיקה אצלנו בבצפר]- "עדיף להנות מההופעה ולא להבין בג'אז,מאשר להבין בג'אז ולא להנות מההופעה".
הרי מי אנחנו שנשפוט את המלחין הזה?
אפילו מלחין לא מפורסם במיוחד,הוא עדין השקיע ביצירה הזאת וניסה לעשות אותה הכי טובה שרק אפשר,מבחינה מוסיקלית וגם כדי שהקהל שישמע אותה יהנה ממנה.
אם בכל זאת צריך להעיר הערות,אפשר להעיר דברים שיותר בולטים,שאולי עוד כל מיני אנשים שמים לב אליהם ולא רק אתה. למשל לוקחים את מוצרט,תמיד יש לו את אותו טריל בסוף משפט,ואני יודעת שבקונצ'רטים לקרן יער יש לו פרזות שנשמעות כמעט אותו דבר [קונצ'רטו שלישי ורביעי]. אולי דברים כאלה יכולים פחות להגרר לפחיתות כבוד שאליהן אתה מתכוון
בכל מקרה,שום דבר לא יכול להיות מושלם,ותמיד לכל אחד יהיו טענות או הצעות לשיפור. מה שלמשל אני חושבת שיפה יכול להיות שלא יתאים לך וההפך.
ואני חושבת שזה ממש יפה שפתחת הודעה כזאת,חשוב להראות שלא תמיד צריך לתת ביקורת חזקה מדי על יצירה או על מלחין,מכל הסיבות שכתבתי וכמובן עוד הרבה סיבות אחרות

[holst]

באותו עניין שהעלית, העובדה שככל שרוכשים נסיון והשכלה, האבחנה מתחדדת ורף העניין ומדד האיכות נעשים גבוהים יותר ויותר... אני מכיר מוסיקאים מעולים שצברו נסיון וידע רב כל כך, שחריגות גדולות (לדעתם) מהאיכות המוגמרת של הביצוע פשוט גורמים להם לאבד הנאה ביצירה. ואני חושב שזה לא דבר טוב. כנ"ל לגבי אינטונציה. ככל שהשמיעה שלנו מתחדדת על מנת לבצע יצירה באופן מדיוק יותר, כך אנחנו שומעים יותר ויותר זיופים בביצועים אחרים, מה שמפריע לנו. אני לא חושב שדווקא הזיוף עצמו הוא המפריע, אלא העובדה שהוא מסיט את תשומת הלב... עולם אכזר!

[מדהימאיה]

אני חייב לומר שמה שכתבתי אז בתפוז היה באמת כשלטעמי הגיעו מים עד נפש (התאפקתי לא להגיב להודעות קודמות) ולכן זה מצער ביותר שבעיניך המצב אף מחמיר.
אני חושב שאפשר להוסיף לדברים שמנית גם ביקורת על מבצעים וביצועים.

אני חושב שצריך להמנע מ"הצהרות" כלליות (ומבטלות) ושחשוב באמת לנמק את הדברים ולתת דוגמא. כלומר לדבר לעניין. ומה שקשור לטעם... יש מספיק דרכים להתנסח גם בלי להרגיש שהולכים על קליפות של ביצים. פשוט דרך ארץ.

במהלך לימודי בחו"ל היה שיעור שבועי כיתתי של כל החצוצרנים, שבו יכולת לנגן ולשמוע את דעתם של הקולגות שלך על נגינתך. בשיעור הזה אפשר היה גם לנגן משהו בשלבי עבודה התחלתיים.
בכל מקרה היה נהוג שמי שמעביר ביקורת יפתח את דבריו במשהו חיובי בטרם הוא עובר לשלילי.
זה לא דרך כ"כ רעה לחשוב בה. לנשום עמוק לחשוב קודם על החיובי ואח"כ לבטא את ההסתייגויות.

ובפורומים של תפוז בכלל צריך המון איפוק. יש שמה כמה אנשים בשני קצוות סולם האינטיליגנציה (לכאורה) שממש קשה לא להתפרץ עליהם...אבל במקרים רבים אני פשוט בוחר לא להגיב כלל. את זה סבא שלי ז"ל לימד אותי...אם אין לך משהו טוב להגיד, אל תגיד כלום.

[holst]

רק כמה תיקונים לי:

כשכתבתי שאני "לא מסכים איתך לחלוטין" התכוונתי שלא הסכמתי איתך באופן מלא... אז תיקנתי את עצמי בהודעה.
וכן, גם צורת הדיבור כלפי מבצעים וביצועים, כמובן.

[well-tempered]

הייתי בשנה שעברה בקורס "פילוסופיה של המוזיקה" של רועי אופנהיים, והוא באמת התבטא באופן מאוד דומה לעידן רייכל, על כך שאנשים ש"מבינים" במוזיקה, נטפלים הרבה פעמים דווקא לדברים שוליים יחסית, ואנשים חסרי השכלה מוזיקלית, יכולים להנות יותר בעצם מהדברים האמיתיים..
אני מסכים עם זה חלקית. למשל, אני יכול לחשוב כרגע על שירה בבית הכנסת, שלפני ששרתי בהרכב קולי, יכולתי ממש להנות מזה (במקומות מסוימים), ואילו היום, זה נשמע לי די נורא, ולא רק מבחינת אינטונציה אלא בעיקר מבחינת ההפקה הקולית וחוסר המוזיקליות... ואני ממש לא חושב שאני קפדן בענייני ביצועים..

[amitai90]

בקשר למה שהעליתם (עידן וקרן), אמר מאסטרו ליאון בוטשטיין ש"צריך להגן על המוסיקה הקלאסית מפני מגיניה - דהיינו, מפני הסנובים שאומרים שאם אתה לא מבין במוסיקה אין לך מה לחפש באולם הקונצרטים". ההנאה האמיתית לא נחסכת מאף אחד. פשוט לשבת בנחת, לתת למוסיקה לגעת... ולהגיב.

בקשר לבית הכנסת, לפעמים זה באמת משגע.. יותר מידי אנשים שעושים קולות שניים והמון טרצות מקבילות....

בהזדמנות זו אספר שביום כיפור האחרון הלכתי למיניין מוקדם בכותל, סיימתי מאוד מוקדם ונשאר לי המון זמן לעשות סיבוב בין בתי הכנסת הרבים ברובע היהודי. מלבד החזנים המוכשרים והניגונים החסידיים שהתנגנו מכל קרן רחוב וגרמו לי הנאה צרופה, רגליי הובילוני לבית כנסת מיוחד במינו שבו התנגנו מנגינות שלא הכרתי ולא שמעתי מעולם. אווירה מסתורית אפפה את המקום בעל הכניסה המקומרת, ריח הטבק להרחה ותיקרת הכיפה הגבוהה. ידעתי שאין מדובר בנוסח עדות המזרח ובטח שלא אשכנזי. נסחפתי פנימה ונתתי למנגינות הלא מוכרות להתנגן אל תוכי והתרגשתי מאוד. יצאתי משם בידיעה שעוד אחזור לשם.
לא מזמן נודע לי שמדובר בקהילה של יהודים פורטוגזים. חוויה רוחנית. מומלץ בחום.