הקונסרבטוריון הוירטואלי

Pumba

היי כולם... אני מקווה שנישהו יוכל לעזור לי.....

אני מנגן על חליל צד חמש וחצי שנים ולומד בתלמה ילין...
לפני חצי שנה בערך התחלתי לנגן בסון והפסקתי אחרי חודשיים בגלל חוסר זמן.
אני מאוד רוצה לנגן פגוט אבל קשה לי מאוד לוותר על החליל ומתוך ניסיון, אי אפשר לנגן על שניהם במקביל מהרבה סיבות....

מה דעתכם? מה כאדי לי??( יש לי רשימת בעד ונגד אבל אני קודם כל רוצה לשמוע דעות....)

holst · נשלח: 19/02/2009 ב- 23:28:05 כותרת הודעה:

היי,
קודם כל עולה השאלה האם יש כלי שמועדף עליך.

אני אמנה כמה קריטריונים שהייתי שואל את עצמי בהנחה שהייתי במצב זהה:
היתרונות האובייקטיביים של החליל על פני הבסון כפי שאני רואה אותם - הרפרטואר הסולני גדול יותר ואיכותי יותר (והבסוניסטים יכולים להפוך את זה איך שהם רוצים, אבל זה נכון לחלוטין). התפקידים התזמורתיים הם, לפי דעתי, קצת יותר כיפיים. יש הרבה סולואים מעל התזמורת ובד"כ מנגנים את הקו הראשי והלירי. החליל הוא בד"כ גם קצת יותר זול מהבסון, ואין בו צורך סיזיפי להכין פיות. החליל הוא גם מאוד קומפקטי ונוח לנשיאה.

היתרונות של הבסון על פני החליל - יש הרבה יותר עבודה, והרבה מאוד פחות תחרות. בסה"כ למי שאוהב לנגן באסו קונטינואו זה גם כיף. ביצירות קאמריות להרכבים גדולים יש בד"כ תפקיד לבסון, ואפילו תפקיד מאוד מעניין ויפה. בתזמורות מקצועיות לא ידרשו ממך בד"כ לנגן גם על כלי משני (קונטרהבסון). עדיין לא הגיעו לזה לשמחתנו... חוץ מזה, הבסון לא צריך טיפול שנתיים ורב שנתיים יקרים כמו החליל.

בסה"כ בארץ אפשר להגיע לרמה גבוה על שני הכלים.

להגיע לרמה גבוה בשני כלים בו זמנית זה באמת לא פשוט... אלא אם כן אתה גאון שמסתפק בשעה ביום על כל כלי, אבל זה דיי נדיר. תעשה את השיקולים שלך, איזה כלי אתה יותר אוהב פשוט. מה גם, שאחרי שאתה כבר לומד מוזיקה, ויש לך כלים על איך ללמוד כלי נגינה (מהחליל), אתה תתקדם מאוד מהר בבסון, אני יכול להבטיח את זה.

בהצלחה

Pumba · נשלח: 20/02/2009 ב- 13:04:50 כותרת הודעה:

כמעט אם הכל אני מסכים (לנגן בתזמורת סימפונית כחליל ראשון הרבה יותר כף מבסון...)

האמתי שאני מאוד אוהב את הצליל את של הבסון אבל אני אוהב הרבה יותר יצירות רומנטיות ומודרניות מאשר בארוק וקלאסי ולפי מה שהבנתי אין ממש יצירות רומנטיות לבסון..(אולי אני טועה??)

מוריצו (המורה לשעבר) אמר שיש לי כישרון ממש ממש גדול לבסון אחרי חודשיים נגינה ובחליל אני מרגיש שאין לי טעם לנסות להתחרות באלפים שמתוכם אני מכיר יותר מידי חלילנים שמנגנים מעולה... לא כאדי ללכת על יותר בטוח???

holst · נשלח: 20/02/2009 ב- 15:41:42 כותרת הודעה:

אצל מי אתה לומד חליל עכשיו?

אם אתה מתכנן לנגן בתזמורת בעתיד, אז באמת בסון זו אופציה בטוחה יותר. מצד שני זה אומר שיש לך הרבה להשלים בשנים הקרובות. אתה לא צריך להבהל יותר מדיי מהחלילנים הטובים... לאף אחד אין באמת כישרון ייחודי בלתי נתפס לחליל. זה עניין של עבודה נכונה ומורה טוב.

Pumba · נשלח: 20/02/2009 ב- 16:04:44 כותרת הודעה:

רותי איצ'קוביץ... כנראה שאתה לא מכיר...

ולא, לא נראה שאני ילך לקבור את עצמי בתזמורת..... זה לא ה"סטייל" שלי...

God · נשלח: 21/02/2009 ב- 12:28:22 כותרת הודעה: הא!

טוב, אני אענה פה גם כן בצורה כמה שיותר "אובייקטיבית"

קודם כל, אני חושב שהדבר הכי הכי חשוב להדגיש בבחירת כלי הוא לא לגבי עבודה בעתיד אלא לגבי אהבת הכלי. אם אתה אוהב צליל של בסון אז בסון ואם אתה אוהב צליל של חליל אז חליל. לדעתי שום שיקולך אחר לא צריך להכנס לזה.

לגבי רפרטואר... וול, אומנם אין לנו כ''כ הרבה מהתקופה הרומנטית, אבל מצד שני אחוז כ''כ גדול מהיצירות הרומנטיות לחליל הן זבל טכני מטומטם בלי שום דבר יפה ומוסיקלי בו, רק פירוטכניקה... ואם זה מה שאתה אוהב אז תהייה לי בריא... חוצפן

אבל בבסון היצירות שלנו איכותיות יותר ברובן.

יש הרבה מאוד רפרטואר בארוקי, קלאסי, ורומנטי מאוחר\מודרני מוקדם (סוף המאה ה19 תחילת ה20 ככה).

לגבי התזמורת... אומנם לחליל יש יותר קווים מלודיים מלבסון, אבל זה הופך אותם ברובם ללא מיוחדים... כשיש משהוא לבסון יפה זה פתאום וואו, בעוד שלחליל זה בד''כ בגדר "טוב, שוב חליל מנגן" - אם כבר אתה בקטע של סופרן מלודי אז כך אבוב - גם קווים נהדרים, וגם צליל יפה ומיוחד... חוצפן

ואגב, בבסון יש ייתרון בתזמורת ברמת הנגן השני - להיות חליל\אבוב שני זה גרוע, בעוד להיות בסון שני זה סבבה, התפקידים הם אחלה ושומעים ומרגישים אותם.

holst · נשלח: 21/02/2009 ב- 12:41:29 כותרת הודעה:

אה סליחה דניאל, שכחתי את כל הסונטות של באך, בטהובן, שוברט, שומאן, בראהמס ודביסי לבסון.

אה אופס, אין. צוחק

holst · נשלח: 21/02/2009 ב- 12:49:47 כותרת הודעה:

טוב בכל מקרה אני חושב שאתה (ושכולנו) יכולים לשפוט באופן עצמאי בנוגע לרפרטואר...

הנה כמה שאלות בכל מקרה:
אם לא דחוף לך להיות נגן תזמורת, אז מאיזו תחרות בחליל אתה מפחד? האם אתה חושב שאחרי חמש וחצי שנים הגעת למצב שבו השליטה שלך בכלי והצליל שלך התיישבו, ושאתה אוהב אותם? או שאולי לא, ולכן אתה רוצה לעבור כלי. האם אתה חושב שהמורה שלך מאתגרת אותך מספיק? זו שאלה שכל נגן חייב לשאול את עצמו בצורה שאין בה משוא פנים כלל, כי התגובות מהסביבה הן לא תמיד נכונות.

בכל מקרה, לא הצלחתי להבין איזה כלי אתה אוהב יותר. גם מבחינת הצליל, גם מבחינת האופי, התפקיד, ואופן הנגינה. אני יודע שיש כלים שהנגינה עצמה בהן לא הכי קוסמת לי... אני גם לא יודע איך להסביר את זה כל כך. כאילו שהפקת הצליל היא לא כיפית.

אני יכול למשל לומר לך שאני אוהב את החליל במידה מספקת על מנת להישאר איתו, ובסון זה לא כלי שהייתי עובר אליו. אם הייתי מחליף לכלי נשיפה אחר זה היה אולי קלרינט, או לאחד מכלי הקשת.

clarnibass · נשלח: 22/02/2009 ב- 06:52:45 כותרת הודעה:

אני רק יכול להסכים שכדאי להחליט לפי הכלי שאתה הכי אוהב. אני פשוט מנסה לחשוב אם הייתי צריך לנגן על כלי אחר ואני לא אוהב את הרעיון!

מבחינת תחרות והזדמנויות זה תלוי מאוד מה אתה רוצה לעשות. אם אתה מחפש להכנס לתוך איזושהי משבצת שעוד הרבה נגנים יכולים גם להכנס אליה אז תהיה יותר תחרות. בטח גם תלוי בכלי וכו'. אבל אפשר גם ללכת בכיוונים אחרים. לדוגמה לא חייבים בכלל להיות תלויים ברפרטואר.

בכל זאת לחליל אני חושב שיש יותר הזדמנויות בתחומים גם פחות סטנדרטים וגם בכלל, כי הוא כלי יותר סולני, ומעוד סיבות.

בכל מקרה, אולי תשמע את זה: http://www.raypizzi.com/Toad.mp3

זה אותו נגן על הבסון ועל החליל. אני לא טוען שיש לו צליל טוב במיוחד על שני הכלים (לפחות לא לפי סטנדרטים קלסיים רשמיים) אבל לדעתי הצליל שלו גם על החליל וגם על הבסון מתאים לשיר.

holst · נשלח: 22/02/2009 ב- 18:10:28 כותרת הודעה:

ותוסיף שלבסון רנסנס קוראים בומבארד, שזה ממש מגוחך. איך אפשר לנגן על כלי שלאבות אבותיו קראו ככה? שלא לדבר על Fagott. מחייך

Pumba · נשלח: 22/02/2009 ב- 22:14:45 כותרת הודעה:

היי. הגעתי להחלטה שאני ממשיך עם החליל..
אבל בכל זאת השארתי לי אופציה פתוחה לנסות שוב בסון.. מחייך

תודה לכולם! אני הרווחתי, גם דיון מענין באיזה שהו אופן וגם החזרנות קצת פולסים של חיים לפורום מחייך