הקונסרבטוריון הוירטואלי

[God]

(סיפור בהמשכים).

בוקר.
קרני אור נכנסות דרך החלון, ורענן בדיוק חזר מלצחצח את שיניו - כמו בכל בוקר.
בדיקה מהירה במערכת השעות גילתה שיעור כפול של חנ''ג, הסטוריה, וספרות.

לאחר שסיים להתלבש, ארז רענן את תיקו ויצא מהחדר לכיוון הסלון המרווח והמטבח - בשביל לאכול ארוחת בוקר.

בזמן הארוחה, שם לב פתאום שהנרתיק של הויולה שלו משום מה ליד הדלת, ועליו מוצמד פתק.
כשסיים רענן את ארוחת הבוקר, ניגש לויולה לראות במה מדובר.

התפק היה צהוב וקטן, וכתוב בכתב ידה המסתלסל של אימו:

'רענן, התקשרו שוב מבית הספר לגבי הציונים הנכשלים שלך... הם אמרו שהדרך היחידה שבה אתה מסיים את השנה ועולה כיתה היא עם אתה מתחיל, כבר מהיום, להשתתף בתזמורת בית הספר'.

אנחה ברחה מפיו של רענן. 'תזמורת בית ספר' חשב לעצמו, 'לא בשביל זה אני מתאמן 4 שעות בכל יום!, אבל אם אני רוצה להתחיל את פרוייקט האקדמיה לצעירים מוכשרים שנה הבאה אני חייב לעבור כיתה... אז נראה שאני בכל זאת הולך...'

תלה רענן את תיקו על גבו, לקח את הויולה, ויצא מהבית, נחוש בדעתו להגיע לחזרת התזמורת.

כשיצא רענן לעבר מהבית, בכוונה ללכת לתזמורת, הוא לא ידע שהוא בדרך לחזרה באזור הדמדומים... (פה# סול פה# רה, פה# סול פה# רה).

(המשיכו כאוות נפשכם)

[חלילניתוש]

פה# סול פה# רה פה# סול פה# רה פה# סול פה# רה פה# סול פה# רה סול#

[Dombi]

ברגע שהוא יצא מהבית, רענן שם לב לערפל הסמיך ששקע בעיר. הוא לא חשב באותו רגע בעצם שהתחיל אזור הדמדומים לשלוט בעירו.
ההליכה הייתה איטית ומתונה, וכל הזמן ניסה לשכנע את עצמו "אולי התזמורת בכל זאת תביא לי תועלת..."

ברגע שהוא הגיע לבי"ס, הוא שם לב לדבר נורא מוזר... המסדרונות היו ריקים.
רענן נתקף פחד פתאומי: האם הוא איחר לתחילת השיעורים והכיתות כבר התחילו?
אך הוא הביט אל שעונו המהודר ושם לב... 7:57. אם כך הוא לא איחר... השיעור בחנ"ג אמור להתחיל ב8:15.

שום רעש לא נשמע בכל הבי"ס... מוזר חשב. אולי יש שביתה ולא אמרו לי?
רענן נכנס לכיתה וראה את חבריו יושבים בשקט כל אחד בכסאו הקבוע... אך המורה עדיין לא היה שם!!
"שלו..." רצה להגיד לכולם... אך הוא נעצר ברגע אחד כשראה את העיניים של חבריו!!!

הן היו אדומות!!!

[God]

(סוף סוף מישהוא הבין את הרעיון! תודה גדי! . המשיכו את הסיפור!)