|
הקונסרבטוריון הוירטואלי The Virtual Conservatory
|
צפה בנושא הקודם :: צפה בנושא הבא |
מחבר |
הודעה |
punto משתמש מתחיל
הצטרף בתאריך: 18/07/2005 ב- 17:28:30 הודעות: 74 מיקום: ירושלים
|
נשלח: 23/07/2005 ב- 22:09:43 כותרת הודעה: מוסיקה ומוסיקאים בספרות- נתן שחם |
|
|
שלום שלום!
הייתי רוצה לדון פה קצת על ספרות אמנותית שנכתבה על מוסיקאים, בדויים או מציאותיים.
היתי רוצה להמליץ כאן על סופר ישראלי מאוד מענין, מוסיקאי חובב, פלמ"חניק, בנו של הסופר הנודע אליעזר שטיינמן וחבר קיבוץ. הלוא הוא נתן שחם.מר שחם נולד בתל אביב ב1925. הוא בוגר הגימנסיה "הרצליה", וחבר קיבוץ בית אלפא מאז שנת 1945. הוא נובליסט, מחזאי, וסופר ילדים שעיקר כתיבתו עוסקת בהיסטוריה קרובה(מלחמת השחרור, המאבק בבריטים) ובמציאות היומיומית במדינה המתהווה. לנתן שחם יש מספר ספרים העוסקים במוסיקה ובמוסיקאים, כשהבולטים מביניהם הם שני הספרים מסדרת "רוזנדורף": "רביעית רוזנדורף" ו"צלו של רוזנדורף" שניהם בהוצאת "עם עובד". ב"רביעית רוזנדורף" מגולל שחם בחמישה קולות את סיפורם (הבדוי, כמה חבל...) בין ארבעה מוסיקאים וסופר אחד, גרמנים יהודים גולים, בת"א של 1936 נגנים מחברי התזמורת הארצישראלית שיסד אז ברוניסלב הוברמן. הספר כתוב בפרוזה שוטפת, כולה שזורה בפרטים הסטוריים על התרבות ותרבות המוסיקה בארץ בשנות ה30 של המאה הקודמת. בנוסף לפן ההיסטורי המעניין של הספר, הוא גם עוסק ביחסי הגומלין המתפתחים בין מוסיקאים לעצמם, בין מוסיקאים והסביבה ובין מוסיקאים למוסיקאים. ספר מרתק, מומלץ ממני בחום רב.
הספר השני בסדרה, "צילו של רוזנדורף", הוא קצת מאכזב. הוא לא דן באותן סוגיות שנוגעות ישירות למוסיקה ומוסיקאים, אלא מאיר צדדים נוספים באשיותן של הדמויות השונות.
ספר נוסף של נתן שחם שאני ממליץ בחום, הוא ,"ארבעה בתיבה אחת" ב"הוצאת הקיבוץ המאוחד". הספר עוסק בחוויותיו האישיות של הסופר כנגן ברבעית קשת של חובבים. הספר נחמד, כתוב בלשון מאוד "נתן שחמית" שוטפת, אף פעם לא חסרת הומור, שזורה בדימויים משובבי לב ומאוד קולעת לענין. הנה "טעימה" מספרו של נתן שחם "ארבעה בתיבה" (ע"מ16) :
"... הלשון יש לה דרך משלה להביע את דעתה על מעשינו. תמהני אם יש עוד לשונות אשר בהן משתמשים באותה המלה לשעשועים קלים וגם לבלאי של בגדים ומכשירים.
האם אנחנו " מבלים" את הזמן כשם שאנו "מבלים" נעלים? האם, כדוגמאת נעלים, אנחנו לוקחים זמן חדש, כולו מחמדים, הצבע טרי ומבריק, ומכלים אותו עד שהוא נעשה בלוי ומשומש?
לפעמים כן.
אפשר להתנחם בזה, שבנעליים בלויות נוח לנו יותר מאשר בנעלים חדשות ולוחצות. נוח לנו יותר בזמן שמשתמשים בו בלי מאמץ, ובלי לעייף את השכל והרגש.
אבל הלשון העברית הביעה את דעתה: מי שרוצה שעשועים קלים, שאין מתערב בהם השכל או הרגש הריהו "מבלה" את הזמן. לאמור, מכלה אותו, מישן אותו וגורם שנרצה להשליך אותו לפח האשפה ולרכוש לנו חדש תחתיו.
מי שמנגן מוסיקה קאמרית קשה לו להשתמש במלה "לבלות". שכן העיסוק הזה כרוך בשימוש ערני הן של השכל והן של הרגש.
ואכן, שמתי לב, שהמוסיקאים אומרים שהם יוצאים "לבלות" רק כאשר הם הולכים לפטפט עם חברים או לראות סרט קולנוע. כאשר הם הולכים להשתתף באירוע מוסיקלי כלשהו הם מדייקים בלשונם, וגם מקפידים לציין את חלקם בו. בצאתם להאזין לקונצרט, הם אומרים: "הערב אני הולך לקונצרט". ואז הם לובשים את בגדיהם היפים ביותר, כמו לחגיגה, ונוסעים להיכל התרבות. כאשר הם מתכננים נגינה קאמרית הם אומרים: "הערב אני הולך לנגן", או הערב יש לי רבעיה", ואז הם לובשים בגדים נוחים, שכן הם יודעים שצפויה להם הנאה עילאית אבל גם עבודה קשה, שהם מקדמים בברכה. הזמן, שניגר בין אצבעותיהם, הם חשים, לא נתבלה כלל. כאילו הגדיך את מנין ימיהם והוסיף להם כוחות חדשים."
זה לא דוסטויבסקי, אבל מענין מאוד מה יש לאלה היושבים מצדו השני של האולם להגיד עלינו...
אם יש למישהו ספרים נוספים על מוסיקאים, או מוסיקאים על מוסיקאים או מלחינים על מוסיקאים או סופרים על מוסיקאים או כל שילוב משעשה שכזה אנה, כיתבו. צפו להודעות נוספות ממני בנושא בקרוב.
שבוע טוב לכולם!
[img][/img] |
|
חזור למעלה |
|
|
Ylock פותר חידון המלחין השבועי
הצטרף בתאריך: 11/07/2005 ב- 17:04:00 הודעות: 676 מיקום: נ"צ 59
|
נשלח: 24/07/2005 ב- 11:49:40 כותרת הודעה: |
|
|
עוד ספר מעולה על מוסיקאים, הוא "קנון מהופך" של פאולו מורנסינג (מתורגם לעברית בהוצאת "כתר"). הספר (שהוא סיפור בתוך סיפור), מגולל את הרפתאותיו של סופר חובב מוסיקה, שקונה כינור במכירה פומבית. מאחורי הכינור הזה מסתתר סיפור מרתק על מוסיקאי שנודד בדרכים, שהיה בעברו הבטחה גדולה אבל אז קרה משהו... מה בדיוק? (זה נשמע די מסובך, לא? זה אכן כך...) .
בכל מקרה, מומלץ לכולם בחום. אומרים שאפשר גם לקרוא אותו מהסוף להתחלה, לא ניסיתי עדיין... |
|
חזור למעלה |
|
|
holst מנהל אתר
הצטרף בתאריך: 09/04/2004 ב- 14:39:03 הודעות: 2869 מיקום: המבורג
|
נשלח: 25/07/2005 ב- 18:23:58 כותרת הודעה: |
|
|
תודה רבה למיכאל על הסקירה.
גם אני אמליץ כאן על רביעית רוזנדורף. ספר טוב, שמתאר בצורה כמעט מציאותית עבודה של הרכב קאמרי. בהתחלה חשבתי שאולי באמת הדמויות הללו התקיימו במציאות, אבל בסוף גיליתי שהן לא... אז אל תנסו לחפש.
חוץ מזה, אני אמליץ על הספר הממש נחמד של ברנשטיין שאולי כמה אנשים כאן מכירים "חדוות המוסיקה" בלשון מעט מליצית, או The Joy of Music. בספר יש כמה תסריטים מתוך סדרת הטלוויזיה שהנחה ברנשטיין, שנקראת בשם הספר, וכן כמה שיחות מוסיקליות נחמדות. זה ספר טוב מאוד למתחילים, וספר חמוד ביותר למוסיקאים בוגרים יותר. |
|
חזור למעלה |
|
|
well-tempered משתמש מתקדם
הצטרף בתאריך: 30/05/2004 ב- 21:57:30 הודעות: 649
|
נשלח: 25/07/2005 ב- 18:54:06 כותרת הודעה: |
|
|
לא יודע אם זה קשור לכותרת של השירשור... קראתי שני ספרים שנכתבו על ידי מוזיקאים, אבל הם לא ממש ספרות.
האחד, אוטוביוגרפיה של דניאל בארנבוים "חיים במוזיקה". שזה ספר מאוד נחמד ומעניין. יש שם גם סיפורים ("מעשה שהיה" כאלו) וגם מחשבות ודעות על מבצעים ומוזיקה. מומלץ.
השני, הוא ספר שקראתי כבר די מזמן, הוא גם קרוב לז'אנר האוטוביוגרפי אם כי הוא יותר פילוסופי, והוא לא ממש ספר. יותר תימלול של שיחות. לספר קוראים "לאן שוחים דגי הסלומון?" (-נגד הזרם, למי שלא יודע...) והוא מין דיאלוג בין אנדרה היידו ומירה זכאי. שני מוזיקאים גדולים בזכות עצמם. שמשוחחים על נושאים שמענינים אותם, כמו הסיפורים האישייים שלהם, ההתמודדויות והגישות שלהם. (אנדרה מדבר למשל, על חזרתו בתשובה, ומירה על השילוב שבין קריירה כזמרת בינלאומית והורות). וגם הוא מומלץ בחום. _________________ "Ford, you are turning into a penguin. Stop it" |
|
חזור למעלה |
|
|
|
|
אתה לא יכול לשלוח הודעות בפורום זה אתה לא יכול להגיב להודעות בפורום זה אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה אתה לא יכול להצביע למשאלים בפורום זה You cannot attach files in this forum You can download files in this forum
|
Powered by phpBB © 2001, 2005 phpBB Group Powered by phpBBHeb © 2002 phpBBHeb
|