הקונסרבטוריון הוירטואלי

shaked_shammah

טוב אני אמנם חדש אבל כבר מרגיש בנוח לפתוח דיון על דבר שמאוד מעניין אותי..
אני, כבן להורים דתיים (אבי רב) שחזרתי בשאלה לפני כשנתיים וחצי, התעסקתי הרבה בשאלות אלוהים ודת וכו'.
רציתי לדעת מה דעתכם? יש קשר בין דת למוסיקה? האם אלו מכם שדתיים מרגישים שזה משפיע עליהם?
אז אם מעניין אתכם כמוני אשמח אם נכתוב על העניין..
תודה
שקד

well-tempered · נשלח: 29/05/2005 ב- 00:27:45 כותרת הודעה:

כחובש כיפה לא-דתי, אנסה לענות על השאלה... קורץ

ובכן, אני חושב שצריך להפריד בין דת לבין אלוהים. חיים דתיים, לפחות בדת שלנו מלאים בחוקים שלא מתישבים אצלי בראש ביחד עם חיים יצירתיים בכלל. ואני מאמין שכל יוצר דתי באשר הוא קיים, חייב להיות חילוני במקומות מסוימים בכדי ליצור, חייב את החופש, לעקם קצת את החוקים.

אני עצמי איני חושב הרבה על אלוהים. אבל לפעמים מוזיקה ממיסה אותי מבפנים. ודווקא מוזיקה ווקאלית, נאמר, יצירות כנסייתיות של באך. ואולי זה נקרא אלוהים, אצל אנשים מסוימים.

יש בית כנסת בירושלים שנקרא "שירה חדשה". בניגוד לבתי כנסת אורתודוקסים אחרים, גם הנשים משתתפות באופן פעיל במהלך התפילה. יש שליחות ציבור וקוראות בתורה, והמחיצה עוברת באמצע הבית כנסת. חלקים גדולים מהתפילה עוברים בשירה. וזה המקום היחיד שכאשר אני מתפלל בו אני חש התרוממות דתית ורוחנית (למרות שאיני מחשיב את עצמי כדתי). לא יודע מה גורם לאווירה המיוחדת שיש שם, אולי צורה כזו של תפילה יותר מחוברת לאנשים ולנשים שבאים לשם בהמוניהם. אולי זה קשור למה שאמרתי בהתחלה על הסתירה שבין החוקים ההלכתיים והחופש היצירתי. כי יש בדרך הזו של התפילה שם משהו פורץ דרך. כל הקהל משתתף בשירה, ובאופן מוזיקלי יותר מכל בית כנסת אחר שהייתי בו.

אז כן, יש קשר בין דת למוזיקה. קשר אמביוולנטי משהו, אמנם, אבל זה קיים.

Agnus-Dei · נשלח: 29/05/2005 ב- 14:20:49 כותרת הודעה:

אני באמת מאמין בזה שהיצירות של באך היו הרבה פחות עמוקות לולא היה כותב אותם עבור אלוהים.
ידוע שהוא היה אדם מאמין מאוד, ושומעים את זה במוסיקה שלו.

עילם מגניב

holst · נשלח: 29/05/2005 ב- 21:12:03 כותרת הודעה:

ידוע שמרבית המלחינים הקדומים הושפעו ישירות ע"י הדת (ע"י הכנסיה) וההשראה שלהם גם היא מושפעת מן האמונה. היידן אמר שאחרי "הבריאה" הוא הפך להיות אדוק אפילו יותר...

EmmanuelOboe · נשלח: 07/06/2005 ב- 20:22:54 כותרת הודעה:

אני חושב שאי אפשר להפריד את אלהים ממוסיקה. קודם כל, בגלל כל הקשר ההיסטורי שהוזכר (מלחינים רבים, בעיקר בבארוק, כתבו לתפארת האל בו האמינו). אבל גם בגלל קשר מיסטי יותר.

כמו שכבר נכתב, אני גם חושב שצריך להפריד בין דת/אורח חיים דתי לאלהים. התפיסה שלי של אלהים, בה עוד לא הספקתי להתעמק מספיק, היא די מיסטית. בשבילי, המושג "אלהים" הוא נרדף לאינסוף בעל מודעות. המוסיקה, אם כן, היא אחד הפנים של אותו אינסוף, צורת ביטוי שלו.
אבל את זה אפשר גם לומר על עיצוב תחנות האוטובוס של תל אביב...

כדי להעמיק, אני גם נכנס לאותה "אסתטיקה מוחלטת" שלדעתי מוטבעת בטבע ובאדם, ואפילו אולי לאותו יחס קסום שמוזכר בספר "צופן דה-וינצ'י". היחס האלהי הזה, אותו אפשר למצוא בכל יצירה בטבע (כולל גופנו שלנו), לדעתי הוא משוואת הבסיס לכל התפיסה האסתטית של האדם, וקדמו לי בדעה זו רבים בהיסטוריה. לכן מלחינים כגון בטהובן, באך וכמובן מוצארט (שהרי אומרים שהמוסיקה שלו באה מאלהים) התייחסו מאוד למספר הזה וניסו לשלב אותו בכל מיני צורות ביצירותיהם (צורות שאני עוד רחוק מאוד מלהבין). בהיות מרבית המלחינים הגדולים גם שותפים בארגון הבונים החופשיים, לא יפתיע אותי למצוא ביצירותיהם עוד הרבה סמלים (ראה ערך "חליל הקסם" אהמ אהמ).

בכל מקרה, אני מאמין שאפשר למצוא השתקפויות של אלהים בכל מיני קטעים מוסיקאלים. לדוגמה שבוע שעבר ניגנו את "אליהו" של מנדלסהון (שגם הוא היה מודע להשפעת המספר), ויש שם לקראת הסוף טריו ווקאלי מהמם. כששמעתי אותו, סגרתי עיניים (יחד עם חצי מהתזמורת) וזה לקח אותי למקום אחר לגמרי. באמת. זה היה רגע מדהים. ואני בטוח שזה היה ככה גם לשאר חברי לתזמורת, כי בפרק שבא אחרי זה כולם (כוללני) פספסו את הכניסות שלהם צוחק

אגב, אותם קטעים עושים עלי כזה אפקט רק כשאני שומע אותם חי. בהקלטה זה לא אותו דבר. זאת הסיבה שעדיין יש קונצרטים ושהם ימשיכו עוד הרבה.

אני לא ארחיב, כי אפשר לפטפט הרבה על הנושא, וזה מאוד לא אמפירי. זאת רק ההרגשה שלי...

טל כץ · נשלח: 07/06/2005 ב- 22:44:23 כותרת הודעה:

קטע יפה. אבל הטריו זמרות לא היה כל כך נקי מגלגל עיניים

בקיצור... כאתאיסט, אני אמנע מלנסות להגיב על הנושא.
אני חושב שאני אסבך את עצמי גם יותר מדי.