הקונסרבטוריון הוירטואלי

gallilit

לפני כמה זמן התחלתי לנגן את הסונטה של פולנק......... מאוד שמח

התחלתי לנגן את הפרק הראשון..... פרק מקסים ומדהים אם קצת קטעים קשים (טכנית) אבל התגברתי ...הפרק השני פשוט לוקח אותך למקום מסתורי ....גם בו נתקלתי בקשיים אבל עברתי אותם לא עם הרבה בעיות..... ואז הגעתי לפרק השלישי רשע מאוד

פשוט!!!!
איך אפשר בכלל לגשת אליו , הוא מפחיד, רק מלשמוע את ההקלטה אני אפילו לא רוצה להתקרב אליו!!!!

כל פעם שאני מנגנת ומתאמנת על היצירה מחדש, אני מנגנת את הפרק הראשון והשני - אבל אני פשוט לא מצליחה להסתכל על השלישי!!!!!!!!!! שלא תבינו אותי לא נכון ,אני סה"כ כן אוהבת כשיש חלקים קשים ביצירה וגם ניגנתי ,נראה לי דברים קשים יותר, אבל יש גבול!!!

מישהו יכול להגיד לי מאיפה לוקחים את האומץ לנגן פרק כזה?!?!?!?!?!?

אני מרגישה דופק את הראש בקיר

. באמת.

Dombi · נשלח: 29/05/2005 ב- 19:00:32 כותרת הודעה:

עם הפרקים השלישי מהסונטות של פולנק צריך בדר"כ הרבה סבלנות.
ואת לא ממש לבד...
גם הפרק השלישי בסונטה לקלרינט ממש לא פשוט, מהיר עם אצבוע מאוד מסורבל לפעמים.

העיקר להתחיל לנגן אותם בחצי המהירות, ולנגן את זה לאט מאוד.
וכל פעם שמרגישים שהקצב האחרון הולך טוב מורידים את המשקולת של המטורונום.
אני לא רואה ממש שיטה אחרת, העיקר באמת להיות סבלני.
(ולדעת שבסוף נוכל להיות גאים לנגן כזה קטע מסובך)

אגב... כדאי גם להקשיב במקביל לביצועים שונים של היצירה.
אולי זה ייתן כמה טיפים או משהו... אי אפשר לדעת.

shaked_shammah · נשלח: 29/05/2005 ב- 19:02:26 כותרת הודעה:

אין ספק, יצירה מדהימה אבל ממש קשה!!
הקטע הוא לעבוד קשה...

holst · נשלח: 29/05/2005 ב- 21:07:10 כותרת הודעה:

בקשר לפרק השלישי:
אני יכול לעזור בכך שאומר לכם שהחלקים הקשים באמת הם קצרצרים. יש שלושה פסאז'ים קשים בעמוד הראשון, ופסאז' קשה (שמופיע בעמוד הראשון) בעמוד האחרון. כלומר יש 24 צלילים שצריך להתמודד איתם, וזו גם נחמה. כל השאר זה מלודיות\סטקטים\ארפג'ים ושאר דברים שונים ומשונים. כלומר ההתמקדות העבודה צריכה להיות בחלק מאוד מאוד קטן.
לבוגרי טפנל ומואיז זה יהיה פשוט חזרה על התרגילים שהם עשו בחוברות התרגילים הללו. יש גם ספר מאוד טוב של משה אפשטיין על עבודה סזיפית בצלילים הגבוהים, הוא עשוי לעזור.

בקשר לפרק הראשון: לדעתי הוא קשה משום שהוא צריך להיות סופר מדויק, וצריכה להיות בו שליטה טובה מאוד בדינמיקה, בקפיצות בין מנעדים, ולגטו ובסטקטו טובים. ויש כמובן את המי-סי-סול-סי-מי המעצבנים האלה... ובתכלס כל מה שצריך לעשות זה לדאוג שהם יהיו מדויקים, כמו כל היצירה.

gallilit · נשלח: 29/05/2005 ב- 22:53:11 כותרת הודעה:

בקשר לנגינה נאט, זה מה שאני עושה . מנגנת את זה כמו צב....
וזה עדיין קשה- גם בפחות מחצי הקצב!!!!

מישהו מכיר ביצועים אחרים ליצירה.
יש לי רק 2 ביצועים של אותו אחד. של מישל דבוסט, האחד מפעם- כשהוא היה בשנות ה-20 לחייו והשני מעכשיו , הקלטתי את הקונצרט שהוא נתן בפליציה.

נראה לי שאני גם אחפש את הספר של משה אפשטין

nitznutz5

לאו דווקא בפולנק כמו בכל יצירה רגילה שיש בה את הפסאז'ים המעצבניים ..
לאחרונה נוכחתי לדעת שהפתרון היחיד בערך הוא עבודה איטית ,
והרבה הרבה הרבה הרבה
מואיז מואיז מואיז , רק מואיז , אין לכם מושג איזה שיפור משמעותי אני מרגישה עכשיו ..
אני והוא חברים כבר שנתיים והטכניקה שלי התקדמה מאודדדד בזכותו
ואת זה אני מוכיחה לעצמי ע"י הקונצ'רטו ברה של מוצרט ..
ניגנתי אותו לפני שנתיים והרגשתי עבודה בתוך כל הקטעים האלה ,
היום חזרתי לנגן אותו ובד"כ לוקח לי פחות מ3 דקות להושיב קטע קשה באצבעות ..
אז לשאלתך :הרבה מואיז , כמה שיותר וגם אני ממש ממש ממש ממליצה ללכת עם חוברות אטיודים , כל שבוע אטיוד , גם הם משפרים את הטכניקה בצורה מדהימה ..

בהצלחה !
נ.ב -אני מציעה לא לשמוע את היצירה , קודם להכיר , לדעת קצב ,מה שקורה כששומעים יצירה לפני שמנגנים אותה ומושיבים אותה באצבעות , מנגנים אותה משמיעה ואז יש הרבה מאוד טעויות

Ave maria · נשלח: 16/06/2005 ב- 07:51:44 כותרת הודעה:

גם אם תנגני פרזות מהסוף להתחלה זה עוזר להושיב אותן באצבעות.

God · נשלח: 16/06/2005 ב- 17:38:43 כותרת הודעה:

פרזות מהסוף להתחלה? על זה אף פעם לא שמעתי.... המום

nitznutz5 · נשלח: 18/06/2005 ב- 19:11:09 כותרת הודעה: מירי

את יכולה אולי להסביר במה התכוונת לנגן פרזות מהסוף להתחלה ?

מור · נשלח: 18/06/2005 ב- 20:24:43 כותרת הודעה:

אוי גם אני עובדת בשיטה המחרפנת הזאת.. שאגב ממש עוזרת.. כי תמיד שעובדים לפי הסדר לא מגיעים לסוף.. אם הבנתי למה את מתכוונת...יעני לא לנגן הפוך.. אלא פשוט להתחיל מהפרזות האחרונות. ולהתקדם אחורה..(זה ברור?!)

Dombi · נשלח: 18/06/2005 ב- 23:29:54 כותרת הודעה:

וגם בדר"כ (לפחות בקונ'צרטי),
המשפטים האחרונים או הדף האחרון כולל את החלק ההכי קשה ביצירה כי זה הסוף ותמיד שמה יש הכי הרבה חלקי שש עשרה כדי לסיים בצורה מרשימה.
אז גם אני לפעמים משקיע דווקא מהסוף להתחלה.

gallilit · נשלח: 19/06/2005 ב- 21:25:54 כותרת הודעה:

מודה, גם אני משתמשת בנגינה מהסוף להתחלה - אבל לא בגלל שהקשה ביותר הוא בסוף אלא כי לפעמים פשוט צריך לנגן משהו אחר .... אבל עדיין יש יצירה להשלים, כך שזה עובד מצויין.

עוד משהו בקשר ל"מהסוף להתחלה" לפעמים זה ממש ממש טוב גם לנגן פרזות מהסוף להתחלהבאמת. כלומר לנגן מהתוים האחרונים לראשונים (זה 'מושיב' את האצבעות במקום).

מה שכן בהחלט טוב להתחיל הרבה פעמים מהקטעים הקשים ביירה כך שכשמגיעים אליה כדי לנגן הרקטיעים הללו בכלל לא ניראים מסובכים כ"כ !!! מאוד שמח

OmRi CoHeN · נשלח: 19/06/2005 ב- 23:04:36 כותרת הודעה:

עידן צודק..זה באמת לא פרק קשה..אם הצלחת את הפרק הראשון זה לא הרבה יותר קשה..כי גם בפרק הראשון מגיעים לצלילם גבוהים

ויש לי עוד עצה בשבילך
יש שם כמה פסאזים שאפשר לנגן אותם בצלילים עיליים וזה ממש מקל את העבודה..
למשל הפסאז' לה, סול, פה מי: פה מי רה דו רה אפשר לנגן בצלילים עליים
ולנגן כאילו את מנגנת צלילים גבוהים רק על צלילים יותר נמוכים

ובמקום מה שכתבתי למעלה את תנגני:
רה:דו דיאז, סי, לה:סי, לה ,סול, פה ,סול

מקווה שעזרתי
עומרי

nitznutz5 · נשלח: 20/06/2005 ב- 13:09:44 כותרת הודעה: אממ

אם הבנתי נכון ,אתה מדבר על לעשות כביכול אובר טונים .. אבל השיטה עצמה לא מומלצת במיוחד אלא אם המלחין כתב את זה כאופציה, עדיף לשבור את הראש השיניים והאצבעות ..זה רק מועיל ומשפר את הטכניקה ברמות מטורפות ..
ושוב ...מציעה לך ביותר , לעשות סולמות של מואיז ואטיודים ..
והרבה מזה ..