הקונסרבטוריון הוירטואלי

[הקקטוסית]

המוסיקה. כל חיי, זה מה שאומררים רוב הנגנים.
בואו נחשוב על זה שניה- איך המוסיקה השפיעה עלי? מה היא עשתה לי? (וזה לא משנה קלסית או לא העיקר שלומדים...).
רוב האנשים שנמצאים פה מנגנים לפחות שעה ביום ומהנים מהנגינה.
בואו נחשוב שניה- מה הייתי? איפה הייתי בלי המוסיקה?
מה הייתי עושה?
איך הייתי עושה דברים?
איך הייתי רואה את העולם?
בזכות המוסיקה אני אישית רואה את העולה קצת שונה, המוסיקה עושה לי המון בכל שניה ושניה שבה אני מנגנת, שרה, שומעת... המוסיקה משחררת גורמת הנאה נותת לי את זכות הביטוי שלי.

יש המון אנשים שלא מודעים לכוחה של המוסיקה, למה? כי הם לא מודעים לה. ומה זאת אומרת? אנשים שלא למדו מעולה מוסיקה. ואם הם כן היו לומדים? ואולי הילד הממורמר הזה שקשה לו בחיים ורוצה להתאבד.. או גונב אולי חבויי בו איזה כישרון מדהים? אולי אם היו נותנים לו פסנתר ומלמדים אותו קצת בסיס אולי הוא היה מלחין?

כולם יודעים כיום שכל ילד שלישי בישראל הוא עני. האלימות גוברת השחיטות גוברת.. ולנו (לי ) יש את המוסיקה כמקום מפלט. ויש המון שאין להם את זה...
שיעור פסנתר בקונסרבטוריון עולה היום 12 אלף ש"ח לשנה..
מדוע רק למי שיש את הכסף הזה הוא זה שיכול להנות מהזכות הזו שלדעתי חובה שיתנסו בה..
אפשר להשוות את זה לקנית אהבה שהרי זה בילתי אפשרי.

סתם חשבתי על זה היום ורציתי לדעת מה עוד אנשים חושבים על זה.
אני יודעת שלא הייתי פה המון פשוט היו לי בעיות להיכנס ואז נשלח אלי מייל

[קקטוסית]

אופס זה היה שלי....

[מור]

אמממ מאיפה להתחיל... יש פה מיליון נושאים.. והאמת היא שקראתי את זה בקושי פעם אחת.. אז.. קודם כל הלוואי והבעיה הייתה שרק מוזיקה היא לעשירים בלבד אבל היום אומנות באופן כללי היא לעשירים בלבד(חחח זה מזכיר לי את הקטע בערבית... עזבו...) קיצר- לצערי אנשים לא מבינים את החשיבות של אומנות, ומוזיקה בפרט, בחיים שלנו.. ולפי התגובה שתקבלי מכל מועצה/ ראשות עיר זה שמוזיקה היא בגדר מותרות.. ויש עניינים יותר דחופים לטפל בהם(אהם אהם..) שזה גם נכון במידה מסוימת.. תלוי איך מסתכלים על הדברים..
עכשיו לחלק קצת יותר חיובי ואולי קצת משמח(אפילו..) יש היום הרבה קונסרבטוריונים(טוב נו לא הרבה.. אבל יש..) שעושים שיעורי מוזיקה בחינם או בתשלום סימלי..אני יכולה לתת לדוגמא את הישוב שלי שבו היה פרויקט עם מרכז קליטה של שיעורי דרבוקות ושירה.. ויש שיעורים עם המועדוניות של תופים(נראה לי רק השיעורים של המועדוניות קיימים עד היום..). מוזיקה בתור משהו שיכול למנוע אלימות וכו'.. אולי זה ישמע נאיבי אבל כן, אני מאמינה בזה בהקשר של כל אומנות...
קיצר יש לי תוכנית מעניינת מאוד בראש לגבי הנושאים שהעלת פה.. היא כבר מתגבשת שם הרבה זמן... רק נקווה שיהיה לי מימון לזה..זאת קצת בעיה... שוב פעם חזרנו לעניין הכסף.. טוב נו.. סגירת מעגל(?!)

[קקטוסית]

וואו..
זה באמת כיף ךשמוע שיש עוד אנשים שחשבו על זה..
אצלינו גם היה פרוייקט עם ילדי מרכז קליטה אבל לא רק ילדי מרכז קליטה הם העניים..
ולא רק הם הגורמים לאלימות..
אני מאוד רוצה ללכת עם זה הלאה..

[holst]

לפי דעתי, הקונסרבטוריון שאת מדברת עליו הוא יקרן בצורה מעוררת חשד. אני לא מבין איך קונסרבטוריון יכול לגבות סכום כזה.
זה הסכום ששילמו בירושלים תלמידי הקונסרבטוריון שגם למדו בתיכון, כלומר שניים במחיר אחד.
אולי כדאי לך להשקיע בקונסרבטוריונים אחרים בסביבה, למשל בשטריקר, או בגבעתיים.

[מור]

מה ז"א ללכת עם זה הלאה? יש לך כלשהי תוכנית...(כי לי יש.. ואני אשמח מאוד לעזרה בביצוע..)

[אורח]

אני בינתים מחפשת תומכים כי תמיד טוב שיש מישהו מאחוריי ואני לא לבדי...

[gallilit]

אתם בהחלט לא לבד.
כל עניין ה"מוסיקה לעשירים" מעצבן אותי ממש כבר המון שנים.
אבל בהחלט ניתן לעשות אם זה משהו. ושוב הבעיה היא מימון של הדברים.
אני אתן דוגמא של ש"שים שזה מה שהם עןשים:" נותנים שיעורי מוסיקה בכלום סכף.
אבל בכדי ללמוד אצל מורה טוב (מורה שנחשב) זה יקר בטירוף.
אני יודעת שאני בכתה ט' נתתי שיעורי חליליות לילדים בכיתות ד-ו במסגרת התנדבות שלי במועדונית. אבל אני יודעת שאף אחד מהילדים האלו לא יכלו , כלכלית, להמשיך בלימודים של זה או כל דבר אחר.
מצד שני להיות מורה זה עבודה. על זה אנשים מתקיימים (כלכלית, שוב) ואי אפשר לצפות מאף מורה לתת שיעורי חינם.
נראה לי שצריך להשיג עוד ילגות ללימודים או להוריד את שכר הלימוד - ושוב ההצעה השנייה כמעט ולא אפשרית. אני אתן דוגמא על הלימודים בשטריקר, אמנם הם מאוד יקרים אבל אין בררה , זה לא שמישהו שם באמת מרוויח כסף, כלומר אין באמת מה לעשות, חוץ מלהשיג מלגה - שלרוב גם בשבילה צריך להתחיל ללמוד איפהשהוא.
כל העניין הזה הוא מאוד מסובך.

ואם כבר מעלים את העניין בכספי... גם בשביל ללכת לקונצרטים וכו' צריך המון כסף ! ! !
מה עושים?!?!?!?!?!?!????
אני המון זמן חושבת על הכל... זה התחיל שיום אחד שאלתי את ההורים שלי כמה הם משלמים על הלימודים שלי בשטריקר ופתאום נוכחתי שאם לא היה להם כסף לשלוח אותי לשם - לא הייתה לי מוסיקה בחיים, והייתי אדם אחר לגמרי

אני יודעת על מורים שנותנים לתלמידים שלהם הנחות ענק, אבל זה גם אחרי שהם תחילו משהו ושילמו עליו.
מה עושים? יש הצעות?
האם למצוא המון פטרונים עשירים כדי להקים פרוייקט לימודי מוסיקה בהנחות גדולות...? האם פשוט ללמד ממש בזול? האם להקים קרנות ללימודי מוסיקה ולהשקיע גם בילדים שלאו דווקה יצא מהם משהו? אולי לחייב כל תלמיד באקדמיות ללמד לפחות ילד אחד נגינה/מוסיקה בחינם.....? או אולי תמורת משהו?
יש כ"כ הרבה שאלות ודרכים ....... אבל מה יותר טוב, מה באמת יצא מהם?
אני
לא יודעת, אין לי תשובות.....
אבל מה שכן, יש עוד אנשים שחושבים על זה ורוצים למצוא לזה פתרונות..... בסוף נצליח

[God]

אני חושב שצריך לעודד עוד פרוייקטים כמו של חיותה דביר - פרוייקטים בסגנון 'אתנחתא' - אני חושב שזה פרוייקט אדיר ומגיע לה פרס ישראל על זה.

[well-tempered]

אם דיברת על קונצרטים, זו דווקא דוגמא לא כל כך טובה.

יש המון קונצרטים זולים. ואני הייתי בהרבה כאלו בשנה האחרונה. צריך פשוט להיות קצת בענינים. לסטודנטים יש הנחות ממש גדולות, למשל בשטריקר. אבל גם בכל מקום. יש המון קונצרטים באקדמיה למוזיקה בי-ם ות"א. ואם הרעיון הוא לא לשמוע את הביצוע הכי-הכי, אלא פשוט להיות מחובר לחיים של מוזיקה, הקונצרטים האלו בהחלט עושים את העבודה.
(יש גם יוצאים מן הכלל, אגב. בשטריקר יש קונצרטים ממש מצוינים לפעמים, שעלו לי גרושים...)

אבל כן צריך להתחיל מאיזה מקום. צריך מורה.
הרעיון ללכת לשטריקר בא מהמורה שלי. עשיתי מנוי (במחיר סטודנט=50%) וקיבלתי כל חודש את התוכניות קונצרטים לאותו חודש. ושוב, המחיר לקונצרטים האלו זול יותר לסטודנטים.
ואולי גם איזה פורום נחמד של מוזיקה שאנשים מזמינים אותך לרסיטלים שלהם בו...

דניאל, לא הגזמנו? פרס ישראל על "אתנחתא"????

[דרו]

קראתי בעיון את מה שכתבתם ויש לי כמה דברים בעהיין:
1. לחיותה כן מגיע פרס ישראל על אתנחתא. זו יבודה סיזיפית לחלוטין שהיא עושה ואין עוד סדרה כזו של כמעט 20 שנים ואיכותית שעובדת כמעט באפס תקציב!

2. הכרטיסים לקונצרטים בארץ יקרים משום המנטליות הנוראית של אנשים שלא הולכים לקונצרטים אלא אם כן מזמינים אותם.בלונדון אין דבר כזה...אדם משלם על קונצרט - הוא יכול לקבל הנחות...אבל חייבים לשלם. פה, לקונצרטים חשובים מזמינים כל מיני אישויות אשר על מנת להיות ביתרת זכות - בעלי האולם חייבים להפריז במחיר.

3. כשבודקים הסטורית - מוסיקה מעולם לא כיסתה את עצמה - ולכן תמיד היו לה פטרונים (בחצר או בכנסייה) וגם פה צריך להכניס לתקציב המדינה אחוז קבוע (חצי אחוז או אחוז) שיועבר לתרבות.

4. למורה טוב מותר ואף חובה שיתפרנס כיאות - משום שאם לא יוכל ללכת למכולת מעבודתו לא יוכל לעסוק בה.

5. שטריקר אמנם יקר יותר ממרבית הקונסרבטוריונים - אבל זה מכסה בקושי משכורת של מורה לשעה (בשל כל מיסי המעביד שעל המקום לשלם) וגם זה מהמקומות היחידים שמעניקים תנאים סוציאליים מלאים לעובד.

6. לא צריך להוזיל שיעורים או קונצרטים - צריך לתקצב את התרבות אחרת.

7. ישנו כסף במדינה - וניתן לשנע אותו לכיוון עזרה למוסיקאים. מי שבאמת טוב, יכול לקבל מילגות מכל מיני גורמים.

[well-tempered]