לאונרד ברנשטיין נולד ב1918, במדינת במסצ’וסטס, למשפחה יהודית. אביו שהתנגד להתחלת לימודיו המוזיקליים, נכנע לאחר קצת זמן ולקח אותו להופעות. באחת מהם הוא נשבה בקסמי הפסנתר והתחיל ללמוד לנגן על הכלי. בוגר האקדמיה בהרווארד, ותלמידו של פריץ ריינר כשעבר ללמוד בפילדלפיה, הוא עלה מאוד מהר לתודעת העולם המוזיקלי כשהוא עשה את בכורתו בהחליפו את ברונו וולטר שהיה חולה. הוא ידוע ביותר בתור המנצח האולטימטיבי של הפילהרמונית של ניו יורק, הקליט לא מעט הקלטות גם עם הפילהרמונית שלנו ושל וינה.

בתור מלחין אפשר לשים לב שיש לא מעט זיקה ליהדות, כאשר הוא קורא לכמה מיצירותיו על שמות מהמסורת היהודית. לדוגמא, הסימפוניה השלישית שלו, הנקראת “קדיש” ונכתבה בשנת 1963 לזכרו של JFK שנרצח שנתיים קודם לכן. ובאותה נשימה אפשר להזכיר את הבלט “דיבוק”, ואת הסימפוניה הראשונה “ירמיהו”. באמתחתו גם יצירות מפורסמות מאוד כגון המוזיקה לסיפורי הפרוורים, והסונטה לקלרינט שטבועה בפרק השלישי שלה החותם של ברנשטיין: המקצב 5/8.

ברנשטיין גם חי בתקופה שבה המאוקרעות ההיסטוריים לא הפסיקו לפגוע בארצו, והוא התבטא לא מעט נגד המלחמה בוויטנאם. עוד סיפור מעניין הוא הנסיון של איש בשם סמואל ביק לרצוח את הנשיא ניקסון, אך לפני זה הוא שלח את הפרטים לרצח לברנשטיין כי הוא העריץ אותו. הוא כמובן זכה להכיר מקרוב את המלחינים המדורניים של זמנו, והיה חבר קרוב של אהרון קופלנד. הוא גם ביצע בבכורה את היצירה של אוליבייה מסייאן טורנגלילה-סימפוניה ב1949.

בנוסף, הוא הקליט אוסף אדיר של יצירות עם החברה סוני, שניקראת Bernstein’s Century. ועשה גם תוכנית לצעירים בהם הוא הסביר להם על היצרות והעביר קטעי נגינה. כל מי שאי פעם ראה את ההקלטות האלה בטוח מאוד נהנה מהן. ברשנטיין נפטר בשנת 1990, בגיל 72.