Warning: date() [function.date]: It is not safe to rely on the system's timezone settings. You are *required* to use the date.timezone setting or the date_default_timezone_set() function. In case you used any of those methods and you are still getting this warning, you most likely misspelled the timezone identifier. We selected 'UTC' for 'UTC/0.0/no DST' instead in /var/www/html/phpBBHeb/hebdokuwiki/inc/template.php on line 191
 

Deprecated: Assigning the return value of new by reference is deprecated in /var/www/html/phpBBHeb/hebdokuwiki/inc/parser/parser.php on line 66

Deprecated: Assigning the return value of new by reference is deprecated in /var/www/html/phpBBHeb/hebdokuwiki/inc/parser/lexer.php on line 292

Deprecated: Assigning the return value of new by reference is deprecated in /var/www/html/phpBBHeb/hebdokuwiki/inc/parser/handler.php on line 21

Deprecated: Assigning the return value of new by reference is deprecated in /var/www/html/phpBBHeb/hebdokuwiki/inc/parser/handler.php on line 31

Deprecated: Assigning the return value of new by reference is deprecated in /var/www/html/phpBBHeb/hebdokuwiki/inc/parser/handler.php on line 36

Deprecated: Assigning the return value of new by reference is deprecated in /var/www/html/phpBBHeb/hebdokuwiki/inc/parser/handler.php on line 41

Deprecated: Assigning the return value of new by reference is deprecated in /var/www/html/phpBBHeb/hebdokuwiki/inc/parser/handler.php on line 197

Deprecated: Assigning the return value of new by reference is deprecated in /var/www/html/phpBBHeb/hebdokuwiki/inc/parser/handler.php on line 251

Deprecated: Assigning the return value of new by reference is deprecated in /var/www/html/phpBBHeb/hebdokuwiki/inc/parser/handler.php on line 284

Deprecated: Assigning the return value of new by reference is deprecated in /var/www/html/phpBBHeb/hebdokuwiki/inc/parser/handler.php on line 499
Writing /var/www/html/phpBBHeb/hebdokuwiki/data/cache/a/adc42ff96dd134b41423da33f2f7c604.i failed

Deprecated: Assigning the return value of new by reference is deprecated in /var/www/html/phpBBHeb/hebdokuwiki/inc/parser/xhtml.php on line 952
Writing /var/www/html/phpBBHeb/hebdokuwiki/data/cache/a/adc42ff96dd134b41423da33f2f7c604.xhtml failed

www.iua.upf.es_berenguer_textos_musics_villalob_cara.jpg ~~הייטור וילה-לובוס Heitor Villa-Lobos~~ 1887-1959, מלחין, מנצח ופטרון מוסיקה

לא סתם נחשב הייטור וילה-לובוס לגדול המלחינים של ברזיל. פרט לעובדה שהוא היה המלחין הברזילאי המשמעותי הראשון, הוא גם היה בן המלחינים שסיירו בארצם ואספו קטעי פולקלור אקזוטיים, הוא היה מייסד של מוסדות מוסיקליים בברזיל, ובעזרת יצירותיו הפיץ בעולם כולו את המוסיקה הברזילאית. נתחיל מן המוסיקה. כמעט שאין מוסיקאי שאיננו מכיר את יצירתו המפורסמת, הידועה בשמה הארוך “באכיאנה ברזיליירה, מס’ 5”, שכתובה במקור לסופרן ולשמונה צ’לי לפחות, כלי שהיה אהוב על וילה לובוס במיוחד, ושלמד לנגן עליו בעזרת אביו, ראול.

במרקם של היצירה הזו משלב וילה-לובוס שני כלים שהיו אהובים עליו במיוחד, הצ’לו והגיטרה, הכלי הברזילאי הפופולארי. למי שאינו מכיר את היצירה, שתי קבוצות של צ’לי מנגנות בפיציקטו, שמזכיר נגינה על גיטרה. היצירה עצמה נשמעת כמו שיר בליווי גיטרה. היא מדגימה יכולת לירית נפלאה שוילה-לובוס ניחן בה.

וילה-לובוס נולד בריו דה-ז’נרו. אביו היה מוסיקאי חובב ולמדו לנגן על מספר כלים, וכמו כן לימד אותו מוסיקה. הייטור הצעיר תמיד רצה להיות אדם שאינו קשור לממסד כלשהו, והוא למד לבדו לנגן גם על גיטרה, כשהקשיב לקבוצות הנגנים שניגנו ברחוב (דבר שניתן לראות אותו אפילו היום, כאן בישראל). כמו כן הוא סייר במרחבים האדירים של ברזיל, ולמד על מוסיקת הפולקלור, וגם אסף מאות מנגינות והקליט אותן. במנגינות הפולקלור האקזוטיות השתמש ביצירותיו שלו. יש אומרים שוילה-לובוס בעצם המציא בעצמו חלק גדול מן המנגינות שהוא טען שהוא מצא והקליט, אך זה רק מוסיף להערכה לכשרונו הלירי.

את דרכו המקצועית החל כמו שוסטקוביץ’, בנגינה בבתי קפה, בתיאטראות, מלונות, וגם יחד עם נגני הרחוב. את פרסומו הראשון בברזיל הוא השיג בזכות סדרת קונצרטים של אומנות מודרנית שאירגן, ובהם הציג בעיקר מן המוסיקה לפסנתר שלו. בריו הוא פגש בפסנתרן ארתור רובינשטיין שהתרשם ממנו מאוד, ואת יצירותיו לקח וניגן בהופעותיו השונות, ותרם להצלחתו של וילה-לובוס. בריו הוא גם פגש בקומפוזיטור הצרפתי דריוס מיו, ואיתו התיידד. מיו לימד אותו מעט על המוסיקה הצרפתית המודרנית וכן על יצירותיו של סטרווינסקי, עד לעזיבתו של מיו בשנת 1918.

בשנת 1923 וילה-לובוס עזב את ברזיל. הוא הסתובב באירופה ולבסוף התיישב בפריס. שם רצה ללמוד, אך גם ובעיקר להצליח כמלחין. הוא זכה שם להצלחה עצומה ויצירותיו נוגנו בקונצרטים רבים, ואפילו מבקרי המוסיקה שבחו אותו. הוא פגש שם בשמות גדולים כמו פרוקופייב, סטרווינסקי, רוול, ד’אינדי, דה-פאיה ווארז.

לאורך כל חייו עבד וילה-לובוס על אחת מהחשובות שביצירותיו, הבאכיאנס ברזילייראס. יצירה זו היא אוסף של 9 יצירות נפרדות, ובהן התכוון המלחין לשלב בין האלמנטים של המוסיקה הברזילאית ולבין אלמנטים וצורות מן הבארוק. שמה של היצירה מרמז שהיא הוקדשה לי.ס.באך, עליו אמר וילה-לובוס: “הומאז’ לגאונות של באך, שאותו אני מחשיב כמקור פולקלוריסטי עולמי, מקור שמתחבר אל כל בני האדם.”.

כשחזר וילה-לובוס לברזיל בשנת 1930 הוא החל לעסוק בקמפיין לקידום המוסיקה בארצו. הממשל מינה אותו לאחראי על המוסיקה והאומנות בריו. הוא החל לקדם את החינוך המוסיקלי בבתי הספר, וארגן קונצרטים של מקהלות “אורפיות”, מקהלות ענק ששרות מוסיקה ברזילאית. בשנת 1935 הוא כינס כ-30,000 איש למקהלה אחת, וצרף גם 1000 נגנים. כמה שנים אח”כ התכנסו 40,000 אנשים לשיר במקהלה האורפית. בשנת 1942 הוא יסד את הקונסרבטוריון למוסיקת מקהלה אורפית, וניהל אותו.

כל חייו היה וילה-לובוס לומד בעצמו, מחדש, ומנסה למצוא את סגנונו האישי כמוסיקאי וכמלחין. וילה-לובוס פיתח צורה מוסיקלית מקורית על בסיס קיים, הנקראת Choro, וזוהי למעשה מעין סרנדה, או שיר אהבה. הוא כתב כמה עשרות כאלה להרכבים שונים ולמקהלה. באופן כללי, ניתן להגדיר את וילה-לובוס כאימפרסיוניסט, ולעיתים אף כפוסט-רומנטיקן. המוסיקה שלו תמיד מלאה בלהט, דבר שמתקיים יפה מאוד עם מוטיבים עממיים שאותם אימץ לעצמו. כשנשאל על כמות היצירות העצומה שכתב הוא אמר שבשבילו הכתיבה היא צורך ביולוגי ועל יצירותיו “פירותיה של הארץ הרחבה, העשירה והחמימה” – ברזיל. אכן, וילה לובוס כתב יותר מ-1,500 יצירות, והותיר אחריו עוד המון פרגמנטים ויצירות בלתי גמורות. מרוב חיפזון, הוא לא טרח לתקן ולערוך את יצירותיו בצורה מסודרת, אלא הוסיף פה ושם קווי תיבה, סימני חזרה ותוספות שונות על גבי כתב היד שלו.

בכל העולם הצלחתו בחייו הייתה גדולה מאוד. הוא הוזמן לנצח ביפן, באירופה, ובתזמורות החשובות של אמריקה, פגש את טוסקניני, קופלד, סטוקובסקי ובני גודמן בארה”ב, והוזמן לנצח על הפילהרמונית של ניו יורק, של בוסטון ושל לוס-אנג’לס. שנת 1957 הוכרזה ע”י משרד החינוך והתרבות האמריקאי כ”שנת וילה-לובוס”... תוך כדי מאמציו לגייס כספים לאקדמיה למוסיקה בריו הוא נפטר, בגיל 72. בהלוויתו השתתפו אנשים רבים וראשי מדינות.

בין יצירותיו כ-15 סימפוניות, 5 קונצ’רטי לפסנתר, 17 רביעיות מיתרים, המון יצירות תזמורתיות, קאמריות, לפסנתר, למקהלה וכו’ וכו’ וכו’. כמה אנקדוטות על וילה-לובוס וארץ הקודש: בשנת 1952 ניצח וילה-לובוס בישראל, והקדיש לה פואמה סימפונית “אודיסאה של אומה”. חוץ מזה בישראל בוצעה הבכורה של הקונצ’רטו של של וילה-לובוס ל... מפוחית! וילה-לובוס גם הקליט וניגן יחד עם הפסנתרנית פליציה בלומנטל, שעל שמה נקראת הספריה המפורסמת ברחוב ביאליק. ניתן לראות שם לא מעט תקליטים שלהם. עד כאן על וילה-לובוס!

 

Fatal error: Class 'utf8' not found in /var/www/html/phpBBHeb/hebdokuwiki/inc/template.php on line 596