Warning: date() [function.date]: It is not safe to rely on the system's timezone settings. You are *required* to use the date.timezone setting or the date_default_timezone_set() function. In case you used any of those methods and you are still getting this warning, you most likely misspelled the timezone identifier. We selected 'UTC' for 'UTC/0.0/no DST' instead in /var/www/html/phpBBHeb/hebdokuwiki/inc/template.php on line 191
 

Deprecated: Assigning the return value of new by reference is deprecated in /var/www/html/phpBBHeb/hebdokuwiki/inc/parser/parser.php on line 66

Deprecated: Assigning the return value of new by reference is deprecated in /var/www/html/phpBBHeb/hebdokuwiki/inc/parser/lexer.php on line 292

Deprecated: Assigning the return value of new by reference is deprecated in /var/www/html/phpBBHeb/hebdokuwiki/inc/parser/handler.php on line 21

Deprecated: Assigning the return value of new by reference is deprecated in /var/www/html/phpBBHeb/hebdokuwiki/inc/parser/handler.php on line 31

Deprecated: Assigning the return value of new by reference is deprecated in /var/www/html/phpBBHeb/hebdokuwiki/inc/parser/handler.php on line 36

Deprecated: Assigning the return value of new by reference is deprecated in /var/www/html/phpBBHeb/hebdokuwiki/inc/parser/handler.php on line 41

Deprecated: Assigning the return value of new by reference is deprecated in /var/www/html/phpBBHeb/hebdokuwiki/inc/parser/handler.php on line 197

Deprecated: Assigning the return value of new by reference is deprecated in /var/www/html/phpBBHeb/hebdokuwiki/inc/parser/handler.php on line 251

Deprecated: Assigning the return value of new by reference is deprecated in /var/www/html/phpBBHeb/hebdokuwiki/inc/parser/handler.php on line 284

Deprecated: Assigning the return value of new by reference is deprecated in /var/www/html/phpBBHeb/hebdokuwiki/inc/parser/handler.php on line 499
Writing /var/www/html/phpBBHeb/hebdokuwiki/data/cache/7/78944207f86673eb0cc310e4deb6e79c.i failed

Deprecated: Assigning the return value of new by reference is deprecated in /var/www/html/phpBBHeb/hebdokuwiki/inc/parser/xhtml.php on line 952
Writing /var/www/html/phpBBHeb/hebdokuwiki/data/cache/7/78944207f86673eb0cc310e4deb6e79c.xhtml failed

יוהנס קריסוסטומוס וולפגנג גוטליב מוצרט נולד ב27 לינואר 1756 (יוהנס קריסוסטומוס על שם היום שבו נולד, וולפגנג על שם סבו מצד אמא שלו, וגוטליב שפירושו בגרמנית “אהוב ע”י האל” יוחלף עם הזמן לאמדאוס, התרגום בלטינית), לאבא לאופולד ולאמא אנה מריה, בעיר זלצבורג שבאוסטריה, עיר קטנה של 10 אלפים תושבים, אך צומת חשובה של מסעות גרמניים ואיטלקיים עם כל המשמעות שיש בעניין מבחינת השפעות שיבואו יותר מאוחר לוולפגנג. הוא ואחותו מריה אנה שנולדה ב1751, שתיקרא כשם חיבה ננרל, הם השורדים היחידים מתוך שבעה ילדים. אביו של מוצרט, לאופולוד היה סגן - קאפלמייסטר בתזמורת החצר של הארכידוכס של זלצבורג, מלחין בעל שם יחסית טוב, אך ספר לימוד לכינור אשר כתב בשם ““Versuch einer gründlichen Violinschule ייתן לו שם כאל פדגוג מוערך וידוע מאוד. בגיל 7 התחיל לאופולד ללמד את אחותו של מוצרט פסנתר, ושמח לראות שיש לאנה הקטנה כישרון רב בלימוד, ונתן לה אתגרים שונים בקטעים מוזיקליים. וכבר אז וולפגנג שהיה בן 3, הראה עניין וצפה בשיעורים של אחותו, והיה מתיישב לאחר מכן כפי שתעיד יותר מאוחר ננרל : “פעמים מספר היה מתיישב אל הפסנתר ומעביר את זמנו בלנגן טרצות, ותמיד היה מדייק, והיה נראה מרוצה מצלילם המתוק”. בראותו את כישרון בנו, התחיל להשקיע מאמצים בחינוכם של ילדיו, עם דגש חזק על מוזיקה. וכך הפך האב האוהב גם למחנך הדורש משמעת ועבודה רבה. בעצם הילדים לא הכירו אף פעם חינוך אחר, ומוצרט שקיבל תשומת לב מיוחדת מאביו התחיל לפתח עם אביו מערכת יחסית מאוד מיוחדת, שלא ישתחרר כמעט אף פעם ממנה. ולאופולד, מצד אחד כהורה גאה, ומצד שני כמבין שעליו אחראיות לטפח כישרון מיוחד במינו, ישקיע בילדיו ויוציא אותם להמון סיבובי הופעות במהלך חייהם. במחברת התווים של אנה, כתב לאופולד מתחת לסקרצו מאת Wangenseil “נלמד ע”י וולפגנג, ב24 לינואר 1761 (3 ימים לפני יום הולדתו החמישי) בין השעה 9 ו9 וחצי בערב”. וכך המשיך מוצרט ללמוד קטעים שונים לפסנתר במהירות הדומה לנזכרת לעיל, ולא עבר הרבה זמן עד אשר התחיל בעצמו להלחין יצירת קטנטנות כגון האדנטה בדו מז’ור והמינואט שזכו לכינוי K1.

תקופת הנסיעות של מוצרט

ב1762 לאופולד לוקח את שני ילדיו לסיבוב ההופעות הראשון שלהם, לחצרו של מקסימיליאן השלישי, במינכן. אך מאוד מעט ידוע על הנסיעה הזאת, ואנה תיארה אתו בקצרה “ניגנו לפני האלקטור”. מרגש זה כנראה לא היה. ומאותה שנה והלאה מגיעים שנות הנסיעות הארוכות עם אביו עד לשנת 1767. עד ל9 לחודש יוני 1763, שהוא תאריך יציאתם מזלצבורג שאליה יחזרו לאחר שנים רבות, לאופולד לקח את וולפנג לקונצרטים במקומות שונים, כמו לינץ שם נתן את הופעתו הפומבית הראשונה, ובווינה בינואר 1763. הנסיעה הראשונה הייתה מכוונת לפריז, לשם הגיעו באמצע נובמבר ושם נשארו חצי שנה עד לאפריל 1764. לאופולד נעזר בקשריו עם הברון גרים בכדי שיעזור להם להופיע בקונצרטים רבים. במהלך הימים שם, מוצרט הופיע בכל חוגי האצולה האפשריים של פריז, כולל וורסאי. הוא התקבל שמה בתשואות רבות, ואפילו כתב כמה סונטות לכינור וצ’מבלו לבתו השנייה של לואי הXV מלך צרפת. באפריל 1764 כאמור נסעו ללונדון, ושם נשארו תקופה ארוכה מאוד של יותר משנה, במהלכן לאופולד היה מאוד חולה בהלך הקיץ, אך מהרע צמח טוב. זה נתן לילדים שלו את הפעם הראשונה לקבל קצת חופש מהופעות עמוסות ולנוח, ומוצרט הקטן ניצל זאת כדי להלחין באותה התקופה את הסימפוניה הראשונה שלו K16 במי במול מז’ור. ההופעות לא היו רבות אז הכסף הלך ואזל ולאופולד נאלץ להוסיף הופעות שוב ושוב ולהעמיס על הילדים, ובנוסף וולפגנג כבר היה בן 9 בינואר 1765, ולאופולד החל להוריד לו שנה בכל פעם שהופיעו, הואיל והוא כבר לא היה ילד הפלא שהיה גיל 6 או 7. ביולי 1765 הם סוף סוף עוזבים את לונדון במטרה לנסוע לאמסטרדם, אך הנסיעה הזאת נקטעה בכמה חודשים הואיל שגם וולפגנג, אנה ולאופולד חלו בצורה קשה כל אחד בתורו, בהגיעם לעיר ליל, ואח”כ גם בהאג. המחלות היו אחת התופעות הפחות נעימות של מופע הסיבובים הזה, שכן הנסיעות לא היו נוחות, תנאי המחייה לא היו מהטובים ביותר, וניתן לומר שמהלך כל השנים הללו כל השלושה חלו בלי סוף, ולפעמים החלות היו קשות והמוות היה נראה באופק. כל המחלות הללו היו אולי גורם למותו של מוצרט בגיל כל כך מוקדם, אין ספק שהנסיעות הארוכות פגמו משהו בבריאותו. הם מגיעים סוף סוף לאמסטרדם לרגל יום הולדתו ה10 של וולפגנג, ב26 לינואר. הם חזרו בחודש מרץ להאג, ומשם לפריז כדי להישאר שם חודשיים, שם יפגשו שוב את הברון גרים שיעיד על התקדמותו המרשימה של מוצרט מאז ששהה בפעם האחרונה ב1764. לאחר השהייה בפריז הם התחילו את דרכם חזרה לזלצבורג, דרך ערים כמו ליון, ציריך ואוגסבורג, והם חוזרים לעיר המוצא ב29 בנובמבר 1766. אין ספק שהנסיעה הגדולה הזאת השפיעה על מוצרט בחשיפתו לסגנונת רבים ומגוונים, ובמהלכה פגש מלחינים כמו יוהן קריסטיאן וק.פ.ע באך, וגם פחות ידועים כמו שוברט ואקהרדט בפריז.

המשפחה תישאר בזלצבורג עד לנסיעה חשובה לווינה בינואר 1768, שמה יכתוב את האופרהLa finta semplice, אך הוא יבצע אותה רק לאחר חזרתו לזלצבורג כמעט שנה וחצי יותר מאוחר בגלל סיבוכים עם מנהל של תיאטרון בווינה. במקום זאת, מוצרט ניצח בקונצרט בדצמבר 1768 על קונצרט של יצירות שלו (שתי יצירות ווקאליות וקונצ’רטו לחצוצרה שאבד) שזכה להצלחה כמו שהעיתון כותב : Wieneriches Diarium”זכה בתשואות ולהערכה, ניצח בצורה מדוייקת מאוד, ואפילו שר במוטטים שכתב”. המשפחה תחזור לזלצבורג ב5 לינואר 1769, כאשר עכשיו מוצרט כבר מתחיל להתקדם מבחינת הלחנת היצירות שלו, הוא משתף פעולה לא מעט עם המלחין מיכאל היידן, הוא כותב מיסות, סרנדות מספר, יצירות ווקלאיות מהז’אנר הכנסייתי, וסטים של מינואטים. וולפגנג, בן ה13, כבר צבר את מרבית הפופולריות בעיר הולדתו, ובתאריך ה27 לאקטובר, הוא ממונה כתואר כבוד, לקאפלמייסטר של אותה חצר בה אביו היה סגן לפני שנולד.

לאחר חודשיים בלבד, וולפגנג מלווה באביו, יערוך 3 נסיעות לאיטליה, שמתחילות בעצם בינואר 1769, וייגמרו במרץ 1773. במהלכן, הם יעברו בכל הערים החשובות ויעצרו לנגן בכל אחת מהן כמה שיותר קונצרטים שאפשר. בוורונה מוצרט ינגן מספר פעמים בפני ה”אקדמיה פילהרמוניקה”, במנטובה הוא יקבל את התואר “בלתי ניתן להשוואה” ע”י העיתון “La Gazetta di Mantova”, ברומא הוא מלחין את האופרה Mitridate, re di Ponto שמוזמנת ממנו שתבוצע בדצמבר 1770 בשביל הפסטיבל בעיר. במהלך הנסיעה הראשונה הא גם מלחין את רביעיית הכלי קשת הראשונה שלו K80, עוד כמה סימפוניות ומתקבל גם לאקדמיה פילהרמוניקה. הם יעברו גם דרך טורינו, וונציה ופדואה יסיימו את מסעם במרץ ב1771. המסע הראשון הייתה הצלחה מסחררת. הוא זכה לכותרות בכל העיתונים של הערים הגדולות, והיה לשיחת היום במהלך מסעו. אחרי חמישה חודשים בבית, הוא חוזר למילנו, ומלחין שוב אופרות ואורטוריות. הוא אפילו שוקל לעבוד בחצר האצולה, אך נדחה ע”י מריה תרזה שמציעה לארכידוכס (פרדיננד, בנה של מריה תרזה) לא להתעסק עם אנשים חסרי תועלת שנוסעים בכל העולם, כמו עניים מרודים. אכן, מוצרט היה חסר תועלת. מסעו השלישי שמתחיל באוקטובר 1772 ונגמר כחצי שנה יותר מאוחר, הספיק למוצרט לבצע את האופרה Lucio silla, ולהלחין את המוטט סולו Exsultate Jubilate לזמר הסולו של האופרה במילנו.

מוצרט בזלצבורג

מוצרט חוזר לזלצבורג, ימיו כילד הפלא שהדהים את העולם נגמרו. הוא כבר בן 17. הוא אומנם עוד ייסע פה ושם לערים החשובות מנהיים, פריז, ווינה, מינכן וכו’..., אך עכשיו הוא כבר יישאר בעיר הולדתו קרוב ל7 שנים, והרצון שלו לעזוב את העיר יילך ויגדל עד לפיצוץ הגדול ועזיבתו לווינה ב9 ליוני 1781. הסיבה העיקרית לכך נובעת מאיש אחד : Hieronymus Colloredo. לאחר מותו של הארכיבישוף הקודם בסוף 1771, קולורדו ירש את המקום ב1772, אך אי אפשר להגיד שהבחירה בו הייתה מקובלת על כולם. קולורדו הקשה מאוד על המוזיקאים בזלצבורג, בכך שהתחיל להביא לחצר הרבה מאוד מוזיקאים איטלקיים והעדיף אותם על פני המקומיים. ובנוסף גם כאשר היה מועסק נגן גרמני, המשכורת שלו הייתה יותר נמוכה, מה שהעלה לא פעם את חמתו של לאופולד בהרבה ממכתביו ששלח לחברים שלו, שהגדיר את קלורדו כחצוף וחסר רגישות. לא פעם ניסה לאופולד לעזוב את זלצבורג ולמצוא עבודה בעיר או ארץ אחרת, זה קרה בלונדון כאשר שקל הצעה הרבה זמן אך דחה אותה, באיטליה חיפש עבודות בלי סוף, ואפילו בווינה ב1773. בנוסף, בתקופת שלטונו של קולורדו מוסדות תרבות נסגרו, כמו התיאטרון האוניברסיטאי – שהיה מקום הקרוב ביותר לבית אופרה בעיר- נסגר ב1778, המיסות קוצרו בצורה רצינית, והרבה מאוד חוקים מגבילים נקבעו על יצירות אינסטרומנטליות, מוזיקה בכנסייה וכו’... הקונצרטים בחצר היו קצרים בצורה בלתי רגילה. אך כל אלה לא מנעו ממשפחת מוצרט להפוך לאחת המשפחות המוערכות באותה תקופה, הם מתחילים לעלות במעמד הפיננסי שלהם, וב1773 הם כבר עוברים לדירה יותר יוקרתית מהדירה שגרו בה עד אז ברח’ Getreidegasse. וולפגנג התחמק כמה שיותר מלהלחין לכנסייה, מה שהפך לאחת המטלות של המלחינים בזלצבורג כמו מייקל היידן. לעומת זאת הוא מתחיל להלחין אינספור יצירות אינסטרומנטליות, מהחשובות ברפרטואר. קודם כל בתקופה שבין 1772 ל1774, הוא מלחין יצירות כמו הקונצ’רטנטה k.190 לכינור וויולה, יותר מ12 סימפוניות בין k.124 ל202, דיברטימנטי ואת החמישייה הראשונה שלו k.174. וגם בשנתיים הבאות שמגיעת לפני הנסיעה לפריז, בין 1775 ל1777 לא חסר. ובראש ובראשונה 5 הקונצ’רטי שלו לכינור, שהראשון הולחן ב1773, ו4 האחרונים הולחנו בתקופה האמורה לעיל. הוא מלחין המון סרנדות, ודיברטימנטי נוספים.. קונצ’רטי לפסנתר ביניהם לשלושה מקלדות ק.236 ו242, לשניים ק.246 וה271 שנחשב ליצירת מופת מבחינת תקופת ההלחנה שבה הוא נמצא. כל היצירות הללו נותנות לו שם כמלחין הטוב ביותר בתחום בעיר, תודות לחוש המרדני של וולפגנג.

הבעיות התחילו לבוא בקיץ 1777. והכל מתחיל בבקשה של מוצרט מקולורדו שישחרר אותו מעבודתו בחצר, מה שגורם לקולרדו לפטר גם את האבא וגם ואת הבן. אך בגלל שלאופולד הרגיש שהוא לא יכול לעזוב את זלצבורג, וולפגנג נאלץ לנסוע בלווי אמו ב23 לספטמבר במטרה אחת : למצוא עבודה מחוץ לזלצבורג, עם עדיפות גדולה למנהיים,כך שהמשפחה תוכל לעבור. אך קודם מוצרט נוסע למינכן שם הוא מציע את שירותיו לאלקטור אך הוא נדחה. באוגסבורג הוא נותן מספר קונצרטים שכנראה לא הפליאו את הקהל שכן משם הוא המשיך למנהיים, שם הוא מתיידד עם הקאפלמייסטר הולצבואר, עם כנר הראשי קנביש והחלילן הראשי (שלו כתב את רביעיית החליל k.285) וביקש שימליצו עליו לאלקטור, אך גם זה היה ללא הצלחה. בפברואר ב1778, לאופולד מורה לבנו לנסוע לפריז ולחפש שם עבודה, וגם הוחלט שאימו תמשיך איתו גם לפריז, מה שיותר מאוחר הפך להחלטה גורלית שתשנה לעד את היחס בין לאופולד לוולפגנג. מוצרט בהגיעו לפריז חוזר אל הברון גרים, אך למרות מספר הקונצרטים שהיו לו שם מוצרט היה מאוד לא מרוצה מהחיים בפריז. הוא גם דוחה עבודה של נגן עוגב בארמון וורסאיי, ובנוסף גם לא מקבל כסף על הקנצ’רטו הכפול לחליל ונבל שהזמינו ממנו. ואז הנורא מכל קורה, אמו של מוצרט מתחילה לחלות באמצע יוני, ולמרות מאמצי הרופא של גרים, היא הולכת לעולמה ב3 ליולי, אך מוצרט מספר זאת לחבר קרוב של המשפחה של זלצבורג, בולינגר, שהוא זה שיודיע את הבשורות המרות ללאופולד. האבא זועם, מאשים את בנו בחוסר אחראיות ובגרות ובמות מריה אנה, אך מוצרט לא נשאר חייב ומתגונן עד כמה שיכול בחילופי מכתבים ארוכים מאוד. ובאותה תקופה קרע נוראי נוצר בעצם בין האב לבנו. לאופולד בזלצבורג, אבל על אשתו ומאוד דואג לבנו שנשאר לבד, והבן נמצא במצב כספי קשה, הוא עובר את שארית הקיץ בפריז עם גרים אך הוא חייב לו כסף, והיחסים ביניהם מתחילים להתערער. עד אשר ב31 לאוגוסט לאופולד מודיע לבנו שהתפנתה משרה לנגן עוגב אצל קולורדו, ושהוא מוכן לשלם לו כסף טוב ופנסיה טובה מאוד, ומוצרט חסר ברירה, מתחיל את מסעו חזרה בסוף ספטמבר ומגיע אחרי מסע כנראה מאוד ארוך דרך עוד ערים, בינואר 1779. בכך מסתיים המסע הקשה ביותר של מוצרט, שלא הניב שום תוצאות וגם נושא בתוכו טרגדיה קשה.

ההעסקה שלו אצל קולרדו, נמשכה בדיוק שנתיים וחצי, כאשר עבודתו מוגדרת כעומד לרשות החצר לכתוב יצירות בשביל הכנסייה, ולעבוד עם מקהלת הילדים. אך לא נאמר באופן מפורש שאסור לו לעסוק בהלחנת יצירות מז’אנר אחר. וכך מוצרט לצד מיסות מפורסמות שהוא כותב באותה תקופה כמו מיסת ההכתרה והמיסה סולמניס, הוא מלחין סונטות לכינור ופסנתר, שלוש סימפוניות, את הסינפוניה קונצ’רטנטה היותר מפורסם k.364 ואת סרנדת “קרן הדואר”. בקיץ של 1780, מגיעה אליו הזמנה לכתוב אופרה למינכן, שמבוססת על הטרגדיה היוונית של אידומניאוס שמתפלל לנפטון שאם יחזיר אותו בשלום מהמלחמה, יקריב את הראשון שיבוא לקראתו בחזרתו הביתה, ומי שרץ לקראתו הוא בעצם בנו. הוא מתחיל לפני שמגיע לכתוב את הטקסט וחלק מהאריות לזמרים שכבר הכיר שם. האופרה מועלית ב29 לינואר 1781 כאשר לאופולד וננרל מגיעים גם למינכן לבכורה, והתקבלה בקהל בהצלחה די טובה. באותה תקופה הוא גם מלחין את רביעיית האבוב ושלוש הסונטות המוכרות ביותר לפסנתר k.330-332. ב12 למרץ, קולורדו מבקש ממנו לבוא לווינה, שם כל החצר נמצאת בשביל ההכתרה של פרנץ יוזף השני והוא מגיע 4 ימים יותר מאוחר. וולפגנג מגיע מלא גאווה מההצלחה במינכן ונעלב קשות מהיחס שהוא מקבל מקולורדו שם, שהיה שווה למשרת. קולורדו לא נותן לו להופיע לפני הקיסר ולהרוויח כסף שיהיה שווה לחצי משכורת שנתית, מנהל וויכוח סוער עם הארכיבישוף ב9 למאי כשהוא מבקש לעזוב את תפקידו, ולבסוף ב9 ליוני מפוטר על ידו “עם בעיטה בישבן”. ומאותו רגע מוצרט יהפוך להיות המלחין החופשי הראשון בהיסטוריה, ויעבור לגור בווינה לבד.

השנים האחרונות והחיים בווינה

החיים בווינה התחילו בלי ספק ברגל ימין. עד לסוף 1781 מוצרט הצליח לבנות לעצמו שם כפסנתרן הטוב ביותר בווינה, כאשר התחרות היחידה שלו הייתה הפסנתרן האיטלקי קלמנטי, ובתחרות לא רשמית ב24 לדצמבר התחרו השניים בפני הקיסר פרנץ יוזף השני, כאשר מוצרט, למרות שלא הרגיש ככה, ניצח וקלמנטי דיבר שבשבחו של המלחין. מוצרט מתחיל להופיע על הבמות החשובות של העיר, לפני משפחות האצולה הנחשבות ביותר, נותן שיעורי פסנתר ל3-4 תלמידות, בנות האצולה. ונותן את הופעתו הפומבית הראשונה ב3 למרץ 1782 ולפי המכתב לאביו, הוא עושה שמות בעיר ווינה. היצירה החשובה ביותר לאותם שנים, היא ההזמנה לאופרה דוברת גרמנית - “החטיפה מן ההרמון”, כאשר את הליברטו קיבל בקיץ 1781, אך אחרי דחיות רבות הבכורה נעשתה שנה לאחר מכן ב16 ליולי 1782. ההצלחה הייתה אדירה, האופרה בוצעה בכל רחבי הערים דוברות הגרמנית, גלוק אפילו הזמין ביצוע בשבילו, והחיים נראו טוב. עד כדי כך, שקרוב מאוד לבכורת האופרה, מוצרט מחליט להתחתן עם קונסטנזה וובר, הבת הקטנה ממשפחת וובר, אותם הכירו במנהיים. הוא ביקש את אישור אביו ב31 ליולי והחתונה נערכה ב4 לאוגוסט. לפי העדויות, אלו היו נישואים טובים. מוצרט הגדיר את אשתו כ”מלאת תבונה ואחראיות ובעלת הלב הרחב ביותר בעולם”. נולדו להם 6 ילדים סה”כ, כאשר רק שניים מתוכם שרדו את הלידה : קרל (1784) ופרנץ קסוור (1791). אך קשה להגיד שהנישואים קיבלו אישור מוחלט מאביו, ונוצר בנוסף עוד קרע קשה עם אביו, ומוצרט כדי לנסות לאחות את הקרע נוסע עם אשתו לבקר את המשפחה בזלצבורג אך הקבלה המשפחתית לא הייתה חמה במיוחד.

“החטיפה מן ההרמון” נשאה איתה מקפצה גדולה במיוחד בשביל מוצרט, הוא מקבל עשרות הזמנות לנגן מסוף שנת 1782 ועד לאמצע 1783. ולכבוד כל האירועים הללו הוא מלחין שלושת הקונצ’רטי לפסנתר 413-415, ובאותה תקופה הוא גם מתחיל להלחין את שישיית כלי הקשת המפורסמת שלו לכבוד היידן, הראשונה k.387, והשנייה ברה מינור k.421. וכאשר הוא חוזר לווינה, אחרי שהייה של שלושה חודשים בזלצבורג כאמור, הוא מקבל את אחת השנים העמוסות מבחינתו. בהחלט ההצלחה מתחילה ועולה כמו שצריך. ב1784 הוא אפילו עובר עם אשתו לאזור מאוד יוקרתי בווינה, מה שמראה על המעמד העולה שלהם. ב1785, העונה מוצלחת לא פחות, הוא מלחין לדוגמא את הקונצ’רטו לפסנתר k.466, אחת מפנינותיו בז’אנר הזה. ובכלל בין השנים 1784-6 הוא מלחין יותר מעשרה קונצ’רטי לפסנתר, מה שנותן להם בלי ספק מעמד מאוד חשוב ברפרטואר של מוצרט. בנוסף לכל ההופעות הפומביות, מוצרט מופיע גם בחוגים יותר פרטיים, ביניהם לפני אסטרהזי, השגריר הרוסי, נסיכים וכו’, וכמו תמיד מוצרט מקבל את התשואות הרבות ביותר. בנוסף, במהלך ביקור של לאופולד לווינה לראות את בנו, הוא מגיע ל”מסיבת רביעיות”, שבה מוצרט ניגן עם היידן ומלחינים אחרים רביעיות אותן הלחינו, ובה היידן פנה ללאופולד ואמר לו : “לפני אלוהים ובתור איש ענו, אני אומר לך שבנך הוא המלחין הגדול ביותר שאני מכיר, גם אישית וגם בשם. יש לו טעם מעודן, ויותר מכך, יש לו הבנה מעמיקה במיוחד בסודות הקומפוזיציה”. בנוסף מוצרט מתחיל גם להראות עניין בהוצאה לאור. הוא מוציא לאור לא מעט יצירות, כולל אוסף הרביעיות לכבוד היידן, קונצ’רטי לפסנתר, רביעיות הפסנתר ושתי חמישיות כלי קשת k.515 ו-516. וכמובן מרוויח מהעניין הזה לא מעט כסף. לדוגמא על הוצאה אחת של “חליל הקסם” בסוף חייו, ביקש כבר 100 זהובים. אך מוצרט לא עזב את עניינו מהז’אנר שאהב הכי הרבה, האופרה. בסוף 1785, הוא מתחיל לעבוד על האופרה הראשונה שתולחן מהשיתוף פעולה עם הליברטן לורנצו דה פונטה. האופרה שמבוססת על המחזה של Beaumarchais אינה אלא La Nozze di Figaro, ובעצם מעוניינת לערער את כל היחסים בין המעמדות ובעצם מורדת בכל העניין הזה (מה שמאוד מתאים לתקופה, ולכל רעיון המהפיכה הצרפתית). האופרה מועלית לראשונה ב1 למאי 1786, בתיאטרון בורג בווינה, וכמובן שהאופרה זכתה בהצלחה מרובה, הרבה אריות זכו להדרן והתבקשו לשיר אותן שוב. אנשים התחילו אפילו לשרוק את האריות ברחוב. אך כמובן שהאופרה עשתה שמות באצולה בכך שהיא קוראת עליה תיגר מאוד רציני, אך מוצרט לא יעצור וגם באופרה הבאה Don Giovanni, הנושא יהיה דומה.

לאחר נסיעה שנדחתה בשביל לונדון, מוצרט נוסע בינואר 1787, בפעם הראשונה לעיר פראג. הוא ישהה שם תקופה של ארבעה שבועות. שמה הוא יזכה לקהל חם ביותר, אפילו מווינה (שכן הם דו פרצופיים ובקרוב כבר יעזבו אותו לאנחות ולא ירצו להקשיב לו יותר). הוא נוסע לשם כדי לנצח על ביצוע נישואי פיגרו, ובאותו הזמן גם כותב לאירוע את הסימפוניה 504k. שקרא לה על שם העיר. הוא יזכה שמה כאמור להצלחה גדולה במיוחד. כשהוא חוזר לווינה הוא מבקש מדה פונטה שיספק לו אופרה שנייה. על הסיפור הזה הולחן לא מזמן אופרה במערכה אחת שהולחנה ע”י Giuseppe Gazanniga, והבכרה הייתה בוונציה באותה שנה. הבכורה של דון ג’יובאני נערכה ב29 לאוקטובר 1787 בפראג עצמה וזכתה לברכות חמות. ומוצרט ניצח על עוד 4 ביצועים לפני שחזר לווינה. הבכורה בווינה הייתה כמעט שנה יותר מאוחר, והיא נערכה במאי 1788. שנה פני כן, במאי 1787 לאופולד מוצרט נפטר, ובעצם מכל המשפחה שלו נשארה רק ננרל, ואיתה כנראה לא הצליח לשמור על קשר טוב.

במהלך אמצע שנת 1788, מוצרט עובר לגור לפרבר יותר זול של ווינה עם אשתו ובנו. מוצרט כנראה התחיל באותה תקופה להיכנס לחובות, למרות כל הכסף שהרוויח מקונצרטים והוצאות לאור, אך אי אפשר להגיד שהמצב היה רע רק לו. הסיבה העיקרית לכך הייתה המלחמה נגד הטורקים, והמצב בווינה לא היה מזהיר. הקונצרטים התחילו להתמעט מאוד, ובין השנים 1788 ל1790, הברון Van Swieten דאג לארגן לו מספר קונצרטים על בסיס יצירות מאת הנדל. אך זה לא ממש הספיק. מוצרט מנסה לצאת מהמצב הזה, ונוסע לסיבוב הופעות שיעבור בין לייפציג, דרזדן וברלין בסביבות אביב 1789. הוא מופיע בדרזדן בקונצרטים קאמריים, בלייפציג הוא מאתר בThomaskirsche על העוגב לפני אחד מתלמידיו לשעבר של באך. ושמה גם מתוודה להרבה יצירות של באך, שישפיעו על לא מעט יצירות סוף חייו, כגון הרקוויאם וחליל הקסם. הוא מוכר את יצירותיו במחירים הרבה פחות יקרים, אך עדיין מצבו משתפר קמעה. ובכל זאת, מוצרט עכשיו משקיע מאמצים באופרה השלישית משיתוף הפעולה עם דה פונטה, Cosi fan Tute. זאת האופרה היחידה שלא מתבססת על שום טקסט ספרותי קודם, ולמרות שהוצעה לראשונה לסלייארי, אחרי שכנראה התחיל לעבוד עליה עזב אותה, וההלחנה עברה למוצרט. הבכורה לאופרה הייתה ליום הולדתו ה34 של מוצרט, ב26 לינואר 1790. היא זכתה ל10 הרצות בערך, שהופסקו באמצע בגלל מותו של הקיסר יוסף השני ב20 לפברואר (ממה שידוע לנו הוא גם קיבל עליה רק מחצית ממה שציפה לקבל, 450 זהובים). לאופולד השני נבחר לקיסר החדש, ולעומת קודמו היה לו טעם מוזיקלי איטלקי לחלוטין (וגם היה שליט פירנצה עד אותה תקופה). במהלך שלטונו שארך סה”כ שנתיים, הוא הופך את הBurgtheater למבנה יותר מפואר, מחייה את הבלט בווינה, ומחזיר את האופרה סריה ובופה לאולמות. מה שישפיע רבות על שתי האופרות האחרונות של מוצרט : La clemenza di Tito ו- Die Zauberflote.

אחרי נסיעה בפסטמבר 1790 לפרנקפורט, ובחזרה מינכן ומנהיים, שלא מקבל תהודה גדולה מדי בגלל כשלונו היחסי, הוא חוזר לווינה, מתגורר בדירה החדשה שאליה עברה אשתו קונסטנצה במרכז העיר ומתחיל את מה שתהיה השנה האחרונה בחייו, ועובר אותה בכתיבת כמה מהיצירות הגדולות שלו. הקנצ’רטו האחרון לפסנתר k.595, ושתי החמישיות האחרונות k.593 וk.614. הקונצ’רטו לקלרינט בשביל אנטון שטדלר k.622, שתי האופרות רחמיו של טיטוס וחליל הקסם, המוטט Ave Verum Corpus K.618 ויצירתו האחרונה, הרקוויאם k.626. רחמיו של טיטוס, הוזמנה לחגיגות המלכתו של לאופולד השני, והמיתוס אומר שכתב אתה תוך 18 יום, מרביתם בדרך נסיעה לפראג והבכורה נערכה ב6 לספטמבר 1791. 3 חודשים לפני מותו. האופרה חליל הקסם, שהולחנה בשביל התאטרון של עמנואל שיקנדר ונקשרה רבות להשתייכותו של מוצרט לארגון “הבונים החופשיים”. האופרה שמספרת על המלחמה בין האור ובין החושך, על חיפוש הזוגיות המושלמת והשיפור העצמי התקבלה באהדה רבה ועד היום נחשבת לאחת האופרות המפורסמות ביותר אם לא המפורסמת ביותר.

כאשר הוא עדיין שוקע בהלחנת שתי האופרות האחרונות שלו, הוא מקבל הזמנה מהרוזן Walsegg-Stuppach לכתוב רקוויאם בשביל אשתו שנפטרה בחודש פברואר בשל אותה שנה, ואחרי חזרתו מפראג מתחיל לעבוד עליה בחריצות. בביוגרפיה הראשונה של מוצרט, שנכתבה ע”י Niemetschek ב1798, מספרת שמוצרט סיפר לקונסטנצה על הבקשה המיוחדת ביותר וש”מקווה להלחין לסוג כזה של הלחנה, ולהשקיע כמה שיותר כך שיוכל להגיע לרמות הלחנה גבוהות ככל שהגאונות שלו מאפשרת לו”. עד מותו של מוצרט, הוא הספיק להשלים בשלמותו רק את הפרק הראשון Requiem Aeternam, וכתב את תפקידי כל הקולות והבאסו קונטינואו מפרק הkyrie עד הConfutatis, והספיק להלחין, בצורה טראגית ביותר, את שמונה התיבות הראשונות של הלקרימוזה, כנראה הפרק המפורסם ביותר של היצירה. סקיצות של שאר הפרקים שעכשיו אבדו כנראה כללו את תפקידי הקולות גם כן.

מוצרט נפטר ב5 לדצמבר, קרוב לשעה 1 בבוקר. הוא נקבר ב7 לדצמבר בקבר מחוץ לעיר, בכנסייה סנט מרקס, בהלוויה נכחו המלחינים זוסמייאר וסלייארי, הברון וון סוויטן, ועוד שני מוזיקאים אנונימיים. המיתוס אומר שאותו יום היה יום סערה גדולה ושלג כבד.

 

Fatal error: Class 'utf8' not found in /var/www/html/phpBBHeb/hebdokuwiki/inc/template.php on line 596