ג’יאוואני פונטו הוא שם הבמה של אחד מאמני הקרן הגדולים והחשובים ביותר בכל הזמנים. פונטו נולד בבוהמיה כ- Johann Wenzel (Jan Václav) Stich, שם הוא גם קיבל את עיקר הכשרתו המוסיקלית כנגן קרן וגם כנגן כינור. אחרי תקופת מה בשירות תזמורות חצר שונות ברחבי בוהמיה וגרמניה הוא ברח לפריז, שם הוא פעל רוב חייו. שם הוא שינה את שמו לג’ובאני פונטו. החל משנת 1796, פונטו החל לערוך מסעות הופעות כקרנן בכל רחבי אירופה. מוצארט שמע את פונטו מנגן בפריז והיה נלהב במיוחד. גם בטהובן שמע אותו והתלהב וכתב לו וניגן איתו בשנת 1800 את הסונטה לקרן ופסנתר אופוס 18.

בנוסף להיותו נגן וירטואוז פונטו היה גם מלחין. הוא כתב כ30 קונצ’רטי לקרן ויצירות קאמריות רבות לקרן. ביניהן שש הרביעיות לקרן באסון ויולה וכינור.

חשיבותו הרבה של פונטו באה לידי ביטוי בכמה מישורים. ראשית, בימיו של פונטו היתה קיימת “חלוקת עבודה” בין הקרננים. שני סוגים של נגינה בקרן. קרן באסו- קרננים שניגנו תפקידים נמוכים ומרובי פאסאז’ים מהירים וקפיצות רגיסטרים. וקרן אלטו- קרננים שניגנו תפקידים גבוהים, ליריים ושירתיים. פונטו איחד את שני האסכולות. הוא היה הראשון שניגן את שתי התפקידים באותה מידת הצלחה. ותרומתו ניכרת גם היום בכך שאופיו של הכלי הוא מצד אחד שירתי לירי ומצד שני תרועתי ובראסי (יכול להיות שלולא פונטו היינו רואים היום בתזמורת שני סוגי קרנות...).

שנית, פונטו הציג את רעיונותיו על נגינה בקרן ואת הוירטואוזיות של הנגינה שלו בפני המלחינים הגדולים של תקופתו (מוצארט, בטהובן). ללא הכרות זו של המלחינים עם הקרן ויכולותיה בידי אמן אמיתי, הם לא היו משתמשים בה כפי שהשתמשו. הרי הם הם, ביחוד בטהובן, אלה שהכניסו את הקרן ככלי לירי נוסף בתזמורת, שווה מעמד לזה של כליי העץ. בניגוד למעמדה של החצוצרה לדוגמא שנשאר תפקיד הרמוני ריטמי בלבד.

ושלישית, קשור בשנית, חשיבותו של פונטו היא לא רק בקידום חשיבותה של הקרן בתזמורת ובהרכב הקאמרי הקלאסי/ת, אלה גם ההרחבת נפח הרפרטואר הסולני לקרן. מוצארט הועיד את הסימפוניה קונצ’רטנטה שלו לכלי נשיפה KV297B ואת חמשיית כלי הנשיפה ופסנתר שלו לפונטו. שם אנו באמת רואים את השפעתו של פונטו ואת סגנונו המיוחד. וכמוהו גם בטהובן, בסונטה שהוזכרה ,בשבעייה המפורסמת ובסימפוניות.

בנימה יותר אישית, לפני דעתי כל קרנן צריך להודות לפונטו על שהביא את הקרן צעד משמעותי קדימה למעמדה המודרני המכובד של הקרן בתזמורת. בלעדיו יכול מאוד להיות שהקרן היתה נשארת לא יותר מחצוצרה מנופחת...