הקונסרבטוריון הוירטואלי

[maestro]

הייתי ביום רביעי בקונצרט של הפילהרמונית וזו לא הפעם הראשונה שאני פשוט לא מסוגל שלא להתפוצץ מצחוק בין הפרקים.
למעשה אני מתלבט אם לצחוק או לבכות.
התיישבתי ביציע ומאחורי ישבה קבוצת תיירים/עולים חדשים מצרפת. הם היו בהלם ואני צחקתי מהמבט שלהם שלהם בסוף הפרק הראשון של הקונצ'רטו לקלרינט של מוצארט.
האמת, אם לא הייתי רגיל לכך, הייתי בטוח שטרוריסטים מנסים לחטוף אותנו בעזרת גז כלשהו, או שמושב זקנים כלשהו יצא לבילוי משוץף בקונצרט.
בין כל פרק לפרק יש:
שטק, שיעול קל של מישהו מקצה האולם... ובעקבותיו... גל אדיייייייייייייר של שיעולים מכל רחבי האולם. תהיתי לעצמי אם זו איזושהי דרך להביע כבוד לנגנים (כמו מחיאות כפיים) בין הפרקים? מה לעזאזל גורם לקהל להשתעל כל כך? הבייגלה בקיוסק נתקע לכולם בגרון (או שהמחיר שלו הוא שגם לו להתקע שם?) האם הקהל משתדל לא לנשום במשך כל הפרק כדי לא להפריע? האם קרה שמישהו התפגר באמצע יצירה בפילהרמונית? האם הקהל מנסה לתת לי חוויה של רדיו שלא קולטים בו טוב? (כחכחכחחכחכחכח)

יותר מעניין אותי.. למה זה קורה רק בפילהרמונית? למה לא יצא לי לשמוע את השיעולים האלו בשום מקום אחר?

ניסיתי להקליט את ההשתעלויות בקונצרט האחרון אבל זה בטייפ מנהלים שבסלולרי שלי ולכן האיכות ירודה מכדי שאעלה אותה

[טל כץ]

אתה יודע מה...
בדיוק חשבתי על 2 הקונצרטים שהיו לנו באקדמיה השבוע.
ובין הפרקים בסימפונייה החמישית של פרוקופייב הקהל לא הוציא פיפס,
וגם לא שמעתי סלולרים מצלצלים.
כמובן שיש הבדל עצום בכמות הקהל אבל זה עדיין דיי מרשים עכשיו כשאני חושב
על זה שלא היה כל כך הרבה רעש אם בכלל מצד הקהל בקונצרטים שלנו והם גם דיי פירגנו
בצורה חיובית לתזמורת בסוף הקונצרט בשונה מהקהל של הפילהרמונית שבורח באמצע
הקונצרט ועוד עושים את זה בצורה כל כך פרובוקטיבית ורועשת... וישבתי בקונצרטים
ממש טובים וחוסר הפרגון הזה מצד הקהל בסוף הקונצרט זה ממש לא מחזק את התזמורת.

אני זוכר שאני וחברים היינו בקונצרט של הפילהרמונית כשהם ביצעו את סימפוניית האלפים
של שטראוס. זו הייתה חוויה בלתי נשכחת ובלתי מתקבלת על הדעת. אני ישבתי בחוסר נשימה.
היה קונצרט מדהים. אני וחברי שחשבנו כי מגיעות תשואות ושבחים לתזמורת, קמנו, מחאנו כפיים
וחברי צעק גם 'בראבו'. שורת הפנסיונרים שישבה מולינו לא הססה אף רגע להסתובב ולדפוק
בנו את מבט ה"מה זה ? איפה אתם חושבים שאתה נמצאים ? מה זה ???? בראבו ? מחיאות כפיים ? מה ??? אה ????".......
חשבתי לרגע שסבתא יוכבד הולכת לדפוק למישהו מאתנו איזה תיק בראש.

פשוט... זה פשוט מחליא אותי.

[~vick~]

יוגב צודק לגבי מה שקרה בפילהרמונית בירושלים..
אני חייבת לציין שהקהל התנהג בצורה ממש זוועתית..
בין כל פרק לפרק במוצארט הייתה לפחות דקה שבה הקהל רק כיחכח בגרונו והשתעל..!!
ואפילו שרון קם עמדה שם נבוכה.. מרוב בושה..

[ריתי21]

..

[guysoft]

זה עדיין לא מסביר למה אנשים משתעלים בין פרק לפרק, זה פשוט אבסורדי.. כל האולם משתעל!

[Dombi]

אני לא יודע אם זאת בעיה שיש רק לישראלים...
אם אי פעם שמעתם הקלטות חיות של תזמורות מהגדולות בעולם אפילו, שומעים כל הזמן ברקע שיעולים, ואם בכלל יש לכם הקלטה שלא מפסיקים את הקהל בין הקטעים אז זה ממש הופך ללקופוניה של שיעולים... מומלץ!
למעשה אני חושב שאנשים משתעלים הרבה יותר בקונצרט מאשר בכל יום אחר...
יש פה פסיכולוג שרוצה לעשות על זה עבודת דוקטורט??

[טל כץ]

אני מניח שאף פעם לא צפית ברסיטל של דניאל בארנבוים בטלוויזיה ?
שקט מוחלט
בקונצרטים של תזמורות בחו"ל יש שיעולים בין הפרקים... אולי שיעולונים ובקושי שומעים את זה.
בישראל עושים את זה בצורה פרובוקטיבית ביותר.
יואל לוי פתח את הקונצ'רטו לתזמורת של ברטוק כל כך בפיאניסימו שרעש פתיחת הסוכריות של
הסבתות בקהל כיסה את התזמורת.
הפילהרמונית של ברלין יכולה לנגן בפיאניסיסימו ולא תשמע פיפס מהקהל.
ואני בתור אחד שמקשיב לקונצרטים חיים של הפילהרמונית של ניו-יורק כל שבוע
באינטרנט שניתן להקשיב באתר שלהם שומע כי הקהל האמריקאי הרבה יותר חי משלנו.
הרעש בין הפרקים לא דומה לזה שאצלנו בין הפרקים שנשמעת כמו מגפה שכולם חלו בה
באותו הרגע. אולי יש מספר שיעולים אבל לא מרעיש ביותר ובסוף קונצרט אצלם
הקהל צורח, זועק, מוחא כפיים ולא נותן לתזמורת לרדת מהבמה.

בנוסף לזה, בתור אחד שניגן בתזמורת הערבים-יהודים של דניאל בארנבוים וניגנתי
במספר מקומות באירופה, באולמות מאוד גדולים ביניהם פסטיבל הפרומס בלונדון
כשבאולם 5,000 איש... תאמין לי שקהל שרוחש כזה כבוד למוסיקאים צעירים לא
ראיתי בשום מקום.

[פיצי]

היום הייתי באופרה. גם שם היתה מכת שיעולים אינסופית בקולי קולות.

ארתור רובינשטיין אמר פעם על המשתעלים למיניהם שהוא לא מבין למה הם באים לקונצרטים שלו במקום ללכת לרופא.......

[guysoft]

לפני יומיים שמעתי בקול המוזיקה שידור חי מהנרי קראון, ומי שאמרה לכבות את הטלפונים אמרה "בבקשה נא לא להשתעל".. נראה לי זה פעל..

[עוגי]

אתה רציני??

[holst]

אני חושב שזה בגלל סוג הקהל.
היינו היום בקונצרט של הסימפונית, שאכתוב עליו אח"כ (וגם דניאל מוזמן), והקהל היה שקט וממושמע, למרות שבאולם הזה האקוסטיקה טובה עד כדי כך ששומעים כל רעש קטן... שיעול או שניים בין הפרקים הארוכים וזהו, שקט... לפתע הפרקים מתחילים אחד אחרי השני, ללא הספקה של דקה בין כל פרק.....

[איילתהשחר]

חברה... זו תופעה ידועה בפסיכולוגיה וכבר נכתבו עליה דוקטורטים וספרים ...
אדם מתאפק כל החלק הראשון שלא להשתעל ובהפסקה הוא מחליט שגם אם הוא לא רוצה, כדאי להשתעל עכשיו כי אח"כ א"א יהיה... ואז, זה כבר מדבק...
זה לא רק בארץ... אנחנו לא כ"כ גרועים... (לפחות לא לבד...)
זה מה שאמא הסבירה לי לאחר קונצרט בו חוויתי את אותה חוויה. הגיוני.

[Dombi]

כן אבל גיטה...
אנשים משתעלים בקונצרט דווקא!!! עוד תגידי לי "טוב נו זה החורף, הם חולים" אבל אם הם חולים מה הם עושים שם?!?!?! אני בספק גדול אם בחיי היום יום הם משתעלים ככה כל יום...

לדעתי אנשים סתם מחפשים תשומת לב והם משתעלים... או שהם סאדיסטים ורוצים להפריע בכל מקרה!!

[חלילניתוש]

ביום ראשון אני דוקא באתי מאוד חולה לקונצרת של אנסמבל המאה ה21 וכל הזמן התאפקתי שלא להשתעל בזמן היצירה.
אגב, באתי חולה כי זה מוסיקה מודרנית, סתם ככה לא היתי באה... נוגנה יצירה של מלחין מאוזבקיסטן שחי בעיר מולדתי.

[holst]

מזל שמצאתי את האשכול הזה...

בכל מקרה, אתמול אני ודניאל היינו בקונצרט הפילהרמונית בג'ינס, בתל אביב. נוגנו יצירות של סטרווינסקי, לקהל שצריך ללמד אותו את ההבדל בין בסון לאבוב (ובתור מוסיקאים "מדופלמים" שכמותנו אפשר להכניס בו גם כמה דעות סובייקטיביות... למשל שלאבוב בעצם יש פייה שהיא קיסם... ).
בכל מקרה, היה נחמד מאוד, והמנצח שיעשע את הקהל בריקוד ואקרובטיקה, וכן בהסברים חביבים ומשעשעים.
בנוסף, הוא חולל ניסים ונפלאות: הוא פשוט ביקש שני דברים: א. שבלחיצת כפתור אחת נמנע כניסת מלחינים שהם לא סטרווינסקי לקונצרט. ב. "תראו... היצירה היא קצרצרה, דקה לכל פרק... אין הפסקות פורמליות בין הפרקים, אז תשתעלו עכשיו, ולא באמצע" - אלו היו בערך מילותיו, והפלא ופלא, שקט מוחלט...
גם פולחן האביב עבר ללא ציוץ פלאפוני או התקפת שיעולים. כמובן שיכול להיות שהזקנים (יבדו לחיים ארוכים) בעצם חטפו שבץ מהיצירה ולא הספיקו להשתעל, אבל האופציה היותר הגיונית היא שאולי השיטה עובדת.

אולי פשוט צריך לבקש...

[Dombi]

עידן.... זוכר את התחרות הרכבים שהייתה באקדמיה?
אתה זוכר ששמעת מישהו משתעל?!

לא ידוע... זה פשוט עלה לי לראש פתאום, ואני זוכר שלא שמעתי אף אחד שמה משתעל ממש. (או שהשתעלו ממש בשקט)
וזה היה חדר די קטן אז אפשר לשמוע הכל שם.
וגם בין הפרקים היה ממש שקט מוחלט. (ואפילו כשאנשים כיוונו או משהו)

בסופו של דבר נראה לי שהאנשים שהכי פחות משתעלים הם המוזיקאים שבחדר שיודעים שכל שיעול קטן יכול להוציא מהריכוז לפעמים.
(אם כבר העלת את הנושא... סתם משהו שהיה בא לי להגיד)

[God]

אני מבקש לתקן:

אבוב: הכלאה בין קלרינט לקיסם.

[stockhausen]

אוקיי. יש לי מספר השערות:
1) במדינות אירופאיות מתוקנות, קיימת מודעות גבוהה מאוד לעומת ישראל לנושא איכות הסביבה, ועל-כן זיהום האוויר שם פחות בהרבה מכאן, דבר המקטין את הסיכויים לחלות במחלות ריאה ושיעולים שונים.
2) בישראל יש מעט מאוד צעירים שהולכים לקונצרטים, ובכלל מעט מאוד צעירים שמתעניינים במוזיקה קלאסית... לכן 90% מקהל הפילהרמונית הוא בגיל פנסיה ומעלה. דבר שמעורר חששות כבדים לעתיד המוזיקה בארץ.
בתוך קהל שרובו הגדול מעל גיל 60, סבירות גבוהה ביותר שאנשים יהיו חולים בשעולים למיניהם.

זה אולי מסביר למה בקונצרט בג'ינס, שמגיעים אליו יחסית יותר צעירים ואנשים מתחת לגיל 50 (הזקנים ישנים ב22:00, או שהם פוצים מדי בשביל לסבול קונצרט באווירת "סבבה" שאינה לוקה בגינונים יקיים), יש פחות שעולים.

מצד שני, הקהל של קונצרטי הג'ינס, שאינו רגיל בקונצרטים, לא יודע שלא מוחאים כפיים בין פרקי היצירות. ובכל קונצרט ג'ינס שהייתי בו עד עכשיו, היו לפחות כמה עשרות אדיוטים (או יותר נכון אדיוט אחד שגורר אחריו עוד כמה עשרות) שפרצו בתשואות רמות והוסו על ידי המנצח.

הבעיה בפילהרמונית היא לא רק בין הפרקים אלא גם במהלכם. כשהנגינה מתחילה הקהל עוד עסוק בדיבורים, סידורי ישיבה, חיטוט בחפצים, וכו', ואם ההתחלה היא מפיאניסימו, לוקח לקהל כבד השמיעה עוד מספר רב של שניות להבין שהנגינה התחילה ורק אז להניח את עיסוקיו החשובים בצד ולהתפנות להאזנה. ובמהלך כל היצירה עדיין נשמעים רשרושים, שעולים בודדים שסוחפים אחריהם מקהלה שלמה, ומדי פעם צלצולי פלאפון, שאיכשהו, בניגוד לתזמורת, מצליחים להדהד ממש מצוין בהיכל התרבות.

לפעמים אני חושב שאולי עדיף כבר למחוא קצת כפיים בין הפרקים, כי אם בין וכה הם מופסקים לדקה, עדיף ע"י תשועות מאשר ע"י התשעלות.

בקונצרט של הפילהרמונית בו הייתי לא מזמן, נוגנה הסימפוניה הגדולה של שוברט. לאחר שנוכחתי, לא להפתעתי, שהפרק הראשון הסתיים במקהלת שעולים, החלטתי לנצל את סיום הפרק השני לקינוח אף קולני. אך אבוי- מאסטרו וולרי גרייב החוצפן, בדיוק ברגע בו הממחטה עשתה את דרכה אל אפי, החליט להמשיך מייד לפרק השלישי, בלי להמתין ובלי להתחשב בצרכי הקהל הישראלי.
גועל נפש. ככה לתת לנו להיחנק רק בשביל הרצף של איזו סימפוניה של איזה שוברט. גם כן עוד אוסטרי.
אנטישמים מסריחים...