עמוד ראשי הקונסרבטוריון הוירטואלי
The Virtual Conservatory
 
 ביתבית   שאלות נפוצותשאלות נפוצות   חיפושחיפוש   רשימת חבריםרשימת חברים   קבוצות משתמשיםקבוצות משתמשים   StatisticsStatistics   הרשמההרשמה 
 כרטיס אישיכרטיס אישי   התחבר כדי לבדוק מסרים אישייםהתחבר כדי לבדוק מסרים אישיים   התחברהתחבר 

כלי למלחין - מנעדי כלים

 
שליחת הודעה חדשה   תגובה להודעה    עמוד ראשי -> פורום קומפוזיציה ותוכנות הלחנה
צפה בנושא הקודם :: צפה בנושא הבא  
מחבר הודעה
EmmanuelOboe
משתמש עם עתיד
משתמש עם עתיד


הצטרף בתאריך: 14/04/2004 ב- 23:35:13
הודעות: 286
מיקום: ירושלים

הודעהנשלח: 17/04/2004 ב- 03:12:35    כותרת הודעה: כלי למלחין - מנעדי כלים תגובה עם ציטוט

די פשוט - שכל אחד יכתוב כאן את המנעדים של הכלים שהוא יודע.

בנוסף, יהיה נחמד אם תוכלו לפרט באיזה רגיסטר יותר קל, באיזה רגיסטר יותר חזק, חלש, צורמני, צורך, יפה, מכוער וכו'...

או איזה צלילים לא נשמעים טוב, קשים להפקה, איזה מרווחים לא כדאי...

כל דבר שיוכל לעזור למלחין לכתוב יצירות שלכם, המבצעים, יהיה יותר קל לנגן.



אני אתחיל כמובן עם האבוב

המנעד של האבוב הוא מסי במול קטן עד פה שלישי. אפשר קצת יותר, אבל לא כדאי.

בעיקרון, הרגיסטר הנמון (מסי במול קטן עד דו אמצעי) הוא יותר עמוק, רחב. תמצאו הרבה אבובנים שמתקשים במעברים לסי במול/ סי/ דו/ דו דיאז. חוץ מזה.

הרגיסטר השני, שהולך מדו שני ועד סול דיאז שני, הוא היפה ביותר באבוב. הצלילים שם הכי... לא יודע אפילו איך לתאר את זה. הם עגולים וחודרים ישר ללב.
הדו האמצעי של האבוב, שהוא דו שני, הוא הצליל הכי פתוח מבחינת חורים באבוב. מה זה אומר? שהוא יכול להיות קצת צועק אם לא נזהרים, והצליל שלו פחות עגול ועמוק.

הרגיסטר השלישי ואחרון הוא מלה שני ועד פה שלישי. בעצם, אפשר לחלק אותו לשני רגיסטרים. מלה ועד דו, זה עוד נחשב קצת חלק מהשני. מדו דיאז והלאה זה ממש רגיסטר משלו. ברגיסטר הזה הצלילים קצת יותר דלילים, ואצל הרבה אבובנים חסרי עומק לחלוטין. חבל... למרות זאת, הם גם יכולים להיות צלילים מדהימים, מלאי מתח ואקספרסיביות. יש להם לפעמים נטיה להיות גבוהים בחלק מהאבובים, אבל זה לא בעיה שלכם. כל אבובן אמור לדעת להתגבר על הפאקים של הכלי הספציפי שלו. הרי את מי זה מעניין בקהל שקשה לך עם הצליל הזה? הם שומעים רק אם יצא טוב אם יצא קיקס.
המלצה שלי, שהצליל הכי גבוה שלתשתמשו בו יהיה רה שלישי, או מי במול. גם כי יותר מזה מתחיל להיות לא נעים באוזן, וגם כי מבחינת נגינה זה נהיה לא נוח. בבארוק לא כתבו מעל רה, כי לא היתה אפשרות כזו אז בכלי. מוצארט בחכמה לא עבר את מי במול, ועשה בו שימוש יפהפה של העלאת קוינטה לסקסטה הקטנה של הסולם. מוצארט ידע מה הוא עושה... תעקבו אחרוי מחייך

זהו. תורכם מחייך

_________________
Music is the soundtrack of our lives


נערך בפעם אחרונה על-ידי EmmanuelOboe בתאריך 03/01/2006 ב- 00:33:46, נערך בסך הכל 2 פעמים
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
מור
מנהל אתר
מנהל אתר


הצטרף בתאריך: 09/04/2004 ב- 11:32:26
הודעות: 1524
מיקום: מבשרת ציון

הודעהנשלח: 17/04/2004 ב- 11:27:03    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

טוב אז אני מנגנת לכל מי שלא יודע..
המנעד שלנו הוא בערך כמו של פסנתר- אם מורידים קצת בקצוות (-זה משתנה לפי הנבל שעליו מנגנים...)
יש כמה סוגים של נבל אני מעדיפה לכתוב פה על הנבל הקונצרטנטי כפי שאתם בטח ראיתם בתזמורות...- אז יש לו בין 45 ל-47 מיתירים....
גם המרווחים זה גבר משתנה כי זה תלוי בגודל היד של המבצע...(-בערךדצימה זה המקסימום שלי אם אני ממש מתאמצת...)
גם בצליל הוא דבר שדי משתנה- וזה תלוי בנגן ובאיזה מיתרים הוא מעדיף- גידים או פלסטיק(-לי יש את שניהם) אגב- זה לא כיף לנגן הרבה זמן על מיתרי המתכת כי זה עושה כמויות אדירות של יבלות...
חוץ מזה בנבל אפשר לבצע "אפקטים" שלא ניתן לבצע בפסנתר- כגון פלוזלטים וכו'...
במוזיקה המודרנית מצאו שימוש גם לתיבת התהודה שלא- בתור תוף...
אם מנגנים על הצד של האצבע מתקבל אפקט יפה וייחודי(- אני ממליצה לשמוע את שיר הלילה של זלצדו שמדגים את זה מצוין..)
כמובן יש את הגליסנדו המפורסם...- שאגב גיליתי שלמי שלא מנגן בנבל הוא יוצא תמיד יותר יפה...
אם זאת לנבל יש הרבה מאוד מגבלות:
מנגנים בו רק בשמונה אצבעות- ולכן מקסימום הצלילים שאפשר להפיק בו זמנית הוא8- אפשר יותר ע"י אקורדים שבורים...
חוץ מזה אי אפשר כמעט לנגן בו סטקטו...- ז"א אפשר לאטום אבל זה אף פעם לא ישמע מושלם
כמו בפסנתר....
ועכשיו למיגבלה הכי רצינית: הפדלים... אני אישית מכירה מעט מאוד נגנים שמצליחים לנגן סולם כרומטי- כי זה דורש עבודת פדלים עצומה ברגל שמאל יש 3 פדלים: רה דו וסי
וברגל ימין יש 4 פדלים: לה סול פה ומי..
אי אפשר להעביר יותר משני פדלים- אחד בכל רגל בו זמנית!!!!

את האמת אני אמשיך להמליץ לכם על מלחין שכבר כתבתי עליו0- קרלוס זלצדו- הוא הדוגמא המובהקת לכל הדברים האלה(-את האמת לפני שהפורום נפתח הייתה עליו הרצאה של מורתי באקדמיה הגבוהה)

אז לכתוב לנבל זה עסק די מסובך- אני יודעת....
אבל חפיף רוב הניבלאים והניבלאיות הם אנשים טובים ומוכנים לשבת ביחד אם מי שכותב להם ולהנחות אותו..

אגב דוגמא לבעיות פדלים- בפנטזיה של שפור בדו מינור מי שאם תווים זה בעמוד החרון..
ממש לפני הסוף שהצליל לה חוזר מלא פעמים ואז הצליל סי(-שניהם במולים...) חוזר מלא פעמים שם יש כאלה שמנגנים אותם על 2 מיתרים(-גם אני עשיתי את זה...) ז"א לה במול והשני בסול דיאז..- ואז צריך להעביר איזה 5 פדלים בו זמנית וצריך לקחת הפסקה...-
אז למה בעצם עושים את זה ולא מנגנים פשוט רק על מיתר אחד- בגלל שזה מהיר ואז האטימות נשמעות מזעזע...(-אני מכירה רק אדם אחד שמנגן ככה וזה יוצא לו טוב- סיון...)

סיבכתי....... חפיף
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי שלח דואל MSN Messenger
EmmanuelOboe
משתמש עם עתיד
משתמש עם עתיד


הצטרף בתאריך: 14/04/2004 ב- 23:35:13
הודעות: 286
מיקום: ירושלים

הודעהנשלח: 17/04/2004 ב- 12:07:30    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

ואו... האמת סיקרנת אותי. אני לא יודע כלום, אבל כלום על איך עובד נבל.

הייתי רוצה להבין איך בדיוק עובדים הפדאלים. מה התפקיד שלהם? הם משנים את הכיוון של כל המיתרים על ידי מתיחה?
איך המיתרים מסודרים? בצורה כרומטית או על פי סולמות? מאג'ורים או מינורים? איך זה עובד...

_________________
Music is the soundtrack of our lives
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
מור
מנהל אתר
מנהל אתר


הצטרף בתאריך: 09/04/2004 ב- 11:32:26
הודעות: 1524
מיקום: מבשרת ציון

הודעהנשלח: 17/04/2004 ב- 12:43:19    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

היו לנבל שני מערכות של מיתרים שהיו מסודריםפ בצורה כרומאטית...
אבל ב-1811 בערך הומצא הנבל עם הפדלים כמו שאנחנו מכירים אותו היום. המיתרים מסודרים כמו בפסנתר רק בלי השחורים- את התפקיד הזה ממלאים הפדלים....ז"א שהם מסודרים בדו מזו'ר..
ניתן לשנות את הסולם ע"י לחיצה על הפדלים- לכל צליל יש פדל כפי שתיארתי בהודעה הקודמת...
איך הפדלים עובדים?- לכל פדל יש 3 מצבים המצב שהוא הכי למטה- הוא דיאז במצב באמצעי שלו הוא במצב בקר ובמצב העליון הוא במול- ז"א כל לחיצה על פדל מקצרת את הצליל בחצי טון....
אני אנסה להסביר איך עובדת מערכת הפדלים בצורה הכי פשוטה למרות שזה עסק די מסובך...
מכל פדל יוצא מעין "חוט" מברל שעובר דרך העמוד- שהוא החלק הקידמי של הנבל...(-שגם הראה כמו עמוד...)משם הוא מגיע שמערכת של מזלגות שמקצרות ומעריכות את המיתר(-בנבלים בלי פדלים פעולת הפעלת המזלגות היא ידנית- אגב נבלים כאלה מיצרים פה בארץ- בירושלים בניבלי הררי- יש לי משם נבל- כל מי שראה את הנבל הקטן שלי...)
אז הפדלים משנים את הכיוון- "זא מעלים או מורידים בחצי טון לפי הפעולה עם הרגל..
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי שלח דואל MSN Messenger
EmmanuelOboe
משתמש עם עתיד
משתמש עם עתיד


הצטרף בתאריך: 14/04/2004 ב- 23:35:13
הודעות: 286
מיקום: ירושלים

הודעהנשלח: 17/04/2004 ב- 15:49:19    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

שיו איזה כלי מסובך... ואני חשבתי שאני מסכן.
_________________
Music is the soundtrack of our lives
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
Tsviki
משתמש מתחיל
משתמש מתחיל


הצטרף בתאריך: 18/04/2004 ב- 08:56:44
הודעות: 33
מיקום: נהריה

הודעהנשלח: 18/04/2004 ב- 19:13:29    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

חזרה לנושא המרכזי...
מנעד של קרן...
האמת שאני כל פעם רואה ושומע בכל מני מקומות אנשים שאומרים שהמנעד של הקרן הוא נגיד פה אוקטבה וחצי מתחת לחמשה עד לדו, aשני קוים מעל החמשה, או אפילו מקצרים עוד יותר את המנעד.
אני אישית מגיע באופן כללי לדו שתי אוקטבות מתחת לחמשה עד לדו/רה מעל החמשה (שני קוים מעל)
ובימים טובים אפילו עד לפה/סול מעל החמשה, והמקסימום שהגעתי הוא לסי במול מתחת לדו הנמוך.
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי בקר באתר הבית של המשתמש
holst
מנהל אתר
מנהל אתר


הצטרף בתאריך: 09/04/2004 ב- 14:39:03
הודעות: 2869
מיקום: המבורג

הודעהנשלח: 20/04/2004 ב- 22:12:44    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

תורי

המנעד של החליל הוא באופן פורמלי מדו ראשון עד לרה רביעי. כך זה בחליל הקונצרטים, עם רגל דו (החלק האחרון של החליל, נקרא רגל). חלילים עם רגל סי יכולים מן הסתם לנגן גם סי קטן, חצי טון מתחת לדו. בעיקרון אפשר להגיע גם עד לפה רביעי, שזה הפה הכי גבוה בפסנתר... אבל גם המלחינים האכזריים ביותר מגיעים "רק" עד לרה רביעי (פרוקופייב - סימפוניה קלאסית, סונטה לחליל אופ. 94, אדגר וארז - דנסיטי 21.5 ועוד...).
אפשר לחלק את המנעד לשלושה: הנמוך, האמצעי והגבוה. אצל כל חלילין ההגדרה המדויקת למנעד משתנה, וזאת בהתאם ליכולותיו ולאופן הפקת הצליל שלו. הדרך הכי אוייקטיבית כדי לקבוע מתי עוברים בין מנעד למנעד זה ע"י אורך עמוד האויר: דו # שני הוא צליל פתוח (כלומר באופן טבעי לא דורש סגירת שסתומים, וגם נשמע קצת חלול), ודה שני הוא צליל סגור כמעט לגמרי. אז אפשר לומר שמדו # ומטה מתחיל המנעד התחתון, כך זה גם בערך אוקטבה מעל.
המנעד שבין דו-סול ראשון הוא קשה יחסית, בגלל שעמוד האויר ארוך, ואין אוברטונים שתומכים. לפעמים הצלילים הללו לא נשמעים עמוקים מספיק. אך כאשר מצליחים להפיק אותם עם צליל עמוק, הם מצלצלים נפלא. חשוב לציין שבמנעד זה קשה להפיק סטקטו טוב.
מעל סול ראשון, עד רה שני, הצלילים הם כמו המנעד מתחת, רק קלים יותר להפקה.
מרה שני עד רה מעליו בערך נמצא המנעד המרכזי שמאפיין יותר מכל את גוון הצליל של החליל. זה המנעד הקל ביותר להפקה עם צליל מלא מאוד ונקי מאוד.
מרה שלישי עד לה שלישי נמצא המנעד העליון שהוא לפעמים צווחני, אך אפשר להשתלט עליו. המנעד הזה יכול להשמע חלול לעיתים.
מלה גבוה ועד בכלל נמצא המנעד האולטרה-עליון, שקשה להפיק בו צלילים נקיים ויפים. מעל דו זו קטסטרופה...
הצליל מי באוקטבה שניה תמיד יהיה קצת קשה להפקה, מסיבות שקשורות לעמוד האויר. דו דיאז באותה אוקטבה תמיד יהיה לרוב לא מכוון. יש דרכים להתגבר על זה, אך צליל זה עדיין לא יציב כל כך, וכל גם דו מתחתיו (למרות שהוא מכוון קצת יותר.
זהו בערך...
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
Dombi
מנהל ראשי
מנהל ראשי


הצטרף בתאריך: 09/04/2004 ב- 15:42:43
הודעות: 2414
מיקום: ירושלים

הודעהנשלח: 21/04/2004 ב- 08:59:53    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

טוב לבל נשכח את הקלרינטים...

המנעד של הכלי הוא קצת פחות מארבע אוקטבות... ממי נמוך של קלרינט (שלושה קווים מתחת לחמישה) עד לדו רביעי (שישה קווים מעל השורות... זה רביעי נכון?)
כשזה ממש בעיקרון כי לא עוברים בדר"כ את הלה עם חמישה קווים מעל השורות... וובר ועוד כמה הכניסו סי במול, וזה די קשה להוציא!!
(אגב ישנו גם בסט קלרינט... שמה ששונה אצלו הוא שהוא יכול גם לרדת עד לדו נמוך... מתחת לחמישה...)

אפשר לחלק את הקלרינט בעצם לשלושה רגיסטרים כשמה שקובע זה מפתח קטן שנמצא בגב הקלרינט ונוגעים בו עם אגודל שמאל כדי לעלות לצלילים היותר גבוהים...

לכן הרגיסטר הראשון והקל ביותר לקלרינט הוא ממי נמוך עד לסי במול ראשון... אלה הם בדר"כ גם הצלילים הראשונים שמלמדים...
הרגיסטר השני זה מסי ראשון עד לדו שלישי... כשבעצם תמיד לוקח הרבה זמן לנגנים מתחילים להתרגל למעבר מלה ראשון לסי ראשון דו ראשון וכאלה, בגלל המפתח הקטן הזה ובגלל שצריך לחסום את כל החורים בבת אחת...
והרגיסטר הגבוה והמעצבן... מדו # שלישי ועד לדו רביעי... כשבעצם אם הגעת ללה, זה כבר הישג די מכובד!! בדר"כ מלמדים עד לסי במול בגלל שעד לשם מגיעות רוב היצירות!!
מה שמיוחד שם הוא האצבוע המוזר שצריך לעשות כדי להגיע לצלילים האלה... לעומת הצלילים הקודמים ששעולים ככל שמורידים אצבעות..

זה בערך הכל... יום נעים!! מחייך

_________________
Wunderlicher Alter, soll ich mit dir geh’n?
Willst zu meinen Liedern deine Leier dreh’n?
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי שלח דואל MSN Messenger
God
מנהל
מנהל


הצטרף בתאריך: 09/04/2004 ב- 13:56:07
הודעות: 821
מיקום: Beyond the pearly gates,heaven

הודעהנשלח: 29/04/2004 ב- 09:13:14    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

טוב, אז עכשיו תורי....

המנעד של הבסון הוא מסי במול נגדי (מתחת לחמשה במפתח פה)

ותלוי בבסון ובבסוניסט עד איפה.

הבסון המודרני החדש, שברמה גבוהה, יכול להגיע עד לסול באוקטבה השנייה (מעל החמשה במפתח סול), אבל זה צליל ממש קשה להגיע עליו.

בכתיבה הקלאסית, לא נהוג בכלל לעלות מעל לרה באוקטבה השנייה, שזהוא צליל שיחסית קל להגיע עליו, עם הבסון והבסוניסט עובדים.

אני מגיע עד למי.

_________________
הללויה.
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
Ave maria
משתמש עם עתיד
משתמש עם עתיד


הצטרף בתאריך: 15/04/2004 ב- 20:52:36
הודעות: 292
מיקום: under the sea

הודעהנשלח: 29/04/2004 ב- 18:29:14    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אז ככה...בס קלרינט מקצועי מגיע עד דו גדול וסטודנט למי במול גדול
ואז המנעד גדול מאוד, כמו של קלרינט (דומבי לקלרינט יש יותר מארבע אוקטבות...סתם שתדע...), שזה משהו כמו....לה שלישי. כמובן....שכמה שיותר נמוך יותר טוב, מצלצל עמוק מאוד ויפה יפה:))), אבל מלחינים מודרניים משום מה נמשכים לאוקטבה הגבוהה מאוד שברובה בנויה על אוברטונים. אז לא להשתמש בה בבקשה...האופטימלי זה דו גדול עד רה שלישי.
(כמובן בטרנספוזיציה של קלרינטים אמרתי את הצלילים.)

_________________
=]
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
holst
מנהל אתר
מנהל אתר


הצטרף בתאריך: 09/04/2004 ב- 14:39:03
הודעות: 2869
מיקום: המבורג

הודעהנשלח: 29/04/2004 ב- 20:53:45    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

לקלרינט אין 4 אוקטבות...
מ-רה קטן עד דו רביעי (בגבהים אבסולוטיים). אם יש קלרניטן עם שפתי ברזל וסרעפת-דיזל אז נגיד שאפשר יהיה להגיע לרה רביעי. וזה עדיין בגבול 4 אוקטבות.
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
Ave maria
משתמש עם עתיד
משתמש עם עתיד


הצטרף בתאריך: 15/04/2004 ב- 20:52:36
הודעות: 292
מיקום: under the sea

הודעהנשלח: 03/05/2004 ב- 09:21:22    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אז אני מכירה קלרינטנים עם: "שפתי ברזל וסרעפת דיזל"...חחח
_________________
=]
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
holst
מנהל אתר
מנהל אתר


הצטרף בתאריך: 09/04/2004 ב- 14:39:03
הודעות: 2869
מיקום: המבורג

הודעהנשלח: 03/05/2004 ב- 17:08:14    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

את מכירה קלרניטן שמגיע עד לרה רביעי אבסולוטי (כלומר מי שלכם)??
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
Saba_Tuba
משתמש מתחיל
משתמש מתחיל


הצטרף בתאריך: 23/09/2004 ב- 23:26:17
הודעות: 60
מיקום: כפר סבא

הודעהנשלח: 29/09/2004 ב- 01:00:37    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

טוב, בסדר...
אני אספר לכם על הבראס הנמוך.

טובה:

גמישה מאוד, מאוד תלוי בנגן. המנעד שמפורסם בפוסטר שכולם מכירים, זה פה נגדי (עם 4 קווי עזר מתחת לחמשה במפתח פה) ועד פה שלוש אוקטבות מעליו, פה ראשון.
בפועל, בצלילים נמוכים, אין לטובה תחרות. פשוטו כמשמעו, אין גבול. אם זה צליל, אפשר לנגן אותו.
יש כל מיני רעשים מוזרים החל מפה אוקטבה מתחת לנגדי הנ"ל, אבל אפשר לקרוא להם צלילים איכשו.
בגובה, נגן שמכבד את עצמו מגיע לדו מעל דו אמצעי, ויש תיעודים והוכחות לסול מעליו.
מבחינת חומר כתוב, לא ניתקלתי במשו מתחת לסי במול נגדי, ומעל סי במול ראשון.
כלומר, יש משו כמו 5-6 אוקטבות, תלוי בנגן.

בריטון\אופוניום\טרומבון:
כלי חריג ולא מוכר בטח, אפשר לקרוא לזה טובת טנור, או חצוצרת באס, אבל זה לא!
מנעד כתוב, מי גדול עד סי במול ראשון.
בפועל, כל נגן כמעט יכול הרבה יותר נמוך, כמעט כמו טובה, ויותר גבוה, עד אפילו אוקטבה מעל.
תלוי אם יש שסתום רביעי או קוורט בטרומבון.

מבחינת שליטה, הרגיסטר הכתוב, מצלצל הכי טוב, כל מה שמעבר, מאוד מאוד תלוי בנגן,
כי כידוע, אצלנו גובה הצליל נקבע ע"י מתיחה ושחרור של השפתיים ע"י הפקת באזז.
אז לכל אחד יש את הגבולות שלו.
ברמות הגבוהות של הנגינה, לא צריכה להיות בעיה לכתוב בכל מנעד שהוא, וככה עושים.
זה רק עושה את זה הרבה יותר מעניין...

ברור? למי יש שאלות? ראיתי כמה גבות מורמות במהלך הקריאה
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי MSN Messenger
אוררר
משתמש מתחיל
משתמש מתחיל


הצטרף בתאריך: 11/10/2004 ב- 00:43:02
הודעות: 12
מיקום: צפון

הודעהנשלח: 13/10/2004 ב- 03:23:42    כותרת הודעה: הסקסופון (אלט) תגובה עם ציטוט

המנעד האבסולוטי שלו הוא דו # מתחת לדו אמצעי בפסנתר ומגיע עד ללה שלוש אוקטבות מעל אך יש עוד צלילים שקל לחשוב שהם אובר טונים אבל הם צלילים בסקסופון אבל בכלליות דו # עד לה3 אוקטבות מעל דרך הגב הטרנספוזיציה שלו היא Eb
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
BenTsion
משתמש מתחיל
משתמש מתחיל


הצטרף בתאריך: 03/02/2005 ב- 04:11:19
הודעות: 1

הודעהנשלח: 28/02/2005 ב- 03:36:53    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

הודעה ראשונה שלי פה. אז קבלו בהזדמנות חגיגית זו קישור שיוכל מאד לעזור.
http://www.musicarrangers.com/instruments/musicalinstruments.html
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
punto
משתמש מתחיל
משתמש מתחיל


הצטרף בתאריך: 18/07/2005 ב- 17:28:30
הודעות: 74
מיקום: ירושלים

הודעהנשלח: 21/07/2005 ב- 22:35:22    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

ובכן, שלום לכולם. מפני שהכלי שלי הוא הקרן, אני אדון קצת בה.
המנעד המוסכם של הקרן המודרנית הוא מסי במול נגדי ועד פה שני (מכיוון שהכלי הוא כלי "מטרנספז" מופיע כאן גם המנעד ב"קרננית" כלומר ב-פה ). כמובן שכמו כל כלי הנשיפה, הקרן היא כלי צבעוני ביותר וכל רגיסטר וכרקטריסטיקות הצליל היחודיות לו. לייחודיות ורב-גוניות זו ישנן שני סיבות, האחת היסטורית והשניה אקוסטית.

בעבר הרחוק, הקרן, כמו גם כל כלי הבראס, היתה טבעית. לכלי זה שהופיע בשלל עיצובים ואורכים שונים היה כתוצאה מכך גם כיוונון משתנה. אולם, הקרן הקונצרטנטית היא כלי שונה במקצת מקרנות הציד השונות, היא כלי ארוך יותר וכתוצאה מכך מצלצל עמוק ועשיר יותר באוברטונים מקרן הציד הרגילה. זה הוא הכלי בו השתמשו באך והיידן. ("מיסה בסי מינור" של באך ו"מוסיקה על פני המים" של הנדל, מומלץ ביותר להקשיב לתפקיד הקרן!) מגבלתה הגדולה של הקרן הטבעית היא העובדה שהיא יכלה לנגן את צליליה של שורה הרמונית אחת. כלומר: קרן שכוונה במי במול יכלה לנגן חלק מצלילי הסולם מי במול פחות מזה צלילים של סולמות המתקשרים למי במול ובכלל לא יכלה לנגן צלילים מסולמות אחרים! כתוצאה מכך נאלצו הקרננים המסכנים של המאות 17,18 ואף חלק מה19- להחליף קרן כל פעם שהמלחין החליף סולם, הדבר יצר מצב בו קרנן נאלץ להשתמש בעשרות סוגים של קרנות (ואנחנו מתלוננים היום על כובד תיקי הכלים שלנו...).
כאשר בסופו של דבר הומצאו השסתומים ואפשרו נגינה של כל הסולם הכרומטי, נבחרה הקרן בפה מכל הקרנות שיותקנו עליה השסתומים. בעיקר בגלל הצליל המלא והמתון שלה. אך בקרן זו קשה במיוחד היה להפיק את הצלילים הגבוהים, לכן קרננים מודרנים משתמשים בקרן כפולה, שהיא שילוב בין הקרן בפה והסי במול שהיא קרן גבוה יותר. אם כן מסיבה זו ( האקוסטית ) לקרן ישנו צליל עמוק עשיר וכל כך מלא באוברטונים. ( צליל שמרעיד מנורות וברגים ועושה לטכנאי קול את המוות...).
וכעת לסיבה השניה, ההיסטורית. מכיוון שהקרן הטבעית יצרה קשיים טכניים כבדים כל כך לנגנים, נוצר מצב של "חלוקת עבודה" בין הקרננים. עד כדי יצירתן של שתי אסכולות נגינה בקרן. קרנני "קרן ראשונה" וקרנני קרן שניה". קרנני האסכולה הראשונה התמחו בנגינתם של תפקידים ברגיסטר הגבוהה. תפקידים אלו נחנו במלודיות ליריות יפיפיות. זאת מפני שככל שעולים מעלה ומעלה בצלילי הקרן כך מצטמצמים מרווחי האוברטונים, עד כדי האפשרות של נגינת מלודיה שלמה ברגיסטר הגבוה, כלומר עד הפה שני ואף מעלה (דוגמא לכתיבה לקרן ראשונה הם הקונצ'רטי של מוצארט, כולם נרשמו לקרנן ראשון). מצידה השני של הסקציה ישבו ה"קרננים השניים" תפקידיהם הן אותן תרועות קרן קופצניות, מהירות ווירטואוזיות. כמו התמחותם היתה בקפיצות בין הרגיסטרים האמצעי והנמוך. ( דוגמא לכתיבה לקרננן שני היא הסונטה לקרן של בטהובן).
ובכן, קרננים היום מסוגלים בעקבות השיפורים הטכניים המדהימים של הקרן לנגן את תפקידי הקרננים הראשונים והשניים במשולב. עובדה היסטורית זו יוצרת מצב בו תפקידי הקרן יכולים להשמע כל כך שונים ומגוונים. ברגיסטר הגבוה-אמצעי (פה קטן עד פה שני) ככלי זמרתי-מלודי עשיר ומלא. ואילו ברגיסטר האמצעי-נמוך (פה ראשון עד סי במול נגדי) תרועתי מבריק כהה ומלחמתי כמעט.
סלחו לי על שהרחבתי מעט במילים אולם הקרן ,שהיא כלי מורכב קשה לנגינה ועם זאת בעל צליל עשיר וחודר הישר למיתרי הלב, אכן דורשת מילים רבות בכדי לתאר את צבעוניותה. הדרך הפשוטה ביותר להתענג על יופייה הוא פשוט להקשיב לה בכל אחת מהיצירות שנכתבו לה...
קורץ



hornrange.gif
 Description:
 Filesize:  2.23 KB
 Viewed:  9447 Time(s)

hornrange.gif


חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
aviadch
משתמש מתחיל
משתמש מתחיל


הצטרף בתאריך: 02/02/2008 ב- 02:33:05
הודעות: 13

הודעהנשלח: 02/02/2008 ב- 12:43:33    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

חלילית: הכל תלוי לאיזה חליליות.
יש חליליות בדו ויש בפה (לפעמים יש גם יותר קטנות ברה).
חליליות בדו:סופרן, טנור-המנעד הוא מדו ראשון (קו עזר אחד) עד לרה (עם שני קווי עזר) מעל לחמשה. הסופרן כמובן נשמע יותר גבוה מהטנור כי בתווים כל צליל שרשום בחמשה נשמע בטנור נמוך באוקטבה מהסופרן.
חליליות בפה:סופרנינו,אלט,בס-המנעד הוא מפה בבינה הראשונה (לבס שרושמים אותו במפתח פה- הפה הראשון שנמצא מתחת לקו הראשון בחמשה) ועד לסול שתי אוקטבות מעל.
סופרנינו יותר גבוה מאלט ואלט יותר גבוה מבס. גם פה יש הכפלה של אוקטבה.
בכלים אלה אין צורך לכתוב בטרנספוזיציה כלומר- אם כותבים לדוגמא יצירה בדו מינור אז בכל הכלים בתחילת החמש יהיו 3 דיאזים.
מקווה שתרמתי ואשמח לשמוע על עוד סוגי חליליות כי יש עוד
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
amitai90
משתמש באימונים
משתמש באימונים


הצטרף בתאריך: 03/05/2007 ב- 16:18:12
הודעות: 167

הודעהנשלח: 03/02/2008 ב- 22:01:29    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

Dombi כתב\ה:
(אגב ישנו גם בסט קלרינט... שמה ששונה אצלו הוא שהוא יכול גם לרדת עד לדו נמוך... מתחת לחמישה...)

)


גדיאל שכחת לציין שבסט קלרינט לרוב לא עולה מעל מי 3 שורות מעל החמשה
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי MSN Messenger
SaxGod
משתמש עם עתיד
משתמש עם עתיד


הצטרף בתאריך: 06/09/2007 ב- 13:23:17
הודעות: 284
מיקום: ירושלים

הודעהנשלח: 04/02/2008 ב- 10:29:23    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

amitai90 כתב\ה:
Dombi כתב\ה:
(אגב ישנו גם בסט קלרינט... שמה ששונה אצלו הוא שהוא יכול גם לרדת עד לדו נמוך... מתחת לחמישה...)

)


גדיאל שכחת לציין שבסט קלרינט לרוב לא עולה מעל מי 3 שורות מעל החמשה


כשאתם אומרים בסט אתם מתכוונים לבס? המום
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי MSN Messenger
Ylock
פותר חידון המלחין השבועי
פותר חידון המלחין השבועי


הצטרף בתאריך: 11/07/2005 ב- 17:04:00
הודעות: 676
מיקום: נ"צ 59

הודעהנשלח: 04/02/2008 ב- 11:28:19    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

לא, הכוונה היא דווקא לכלי שהוא משהו בין קלרינט רגיל ובס קלרינט.
לרוב הוא ב-פה
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי שלח דואל
clarnibass
משתמש באימונים
משתמש באימונים


הצטרף בתאריך: 28/10/2006 ב- 20:49:01
הודעות: 129

הודעהנשלח: 04/02/2008 ב- 19:46:56    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

Ylock כתב\ה:
לא, הכוונה היא דווקא לכלי שהוא משהו בין קלרינט רגיל ובס קלרינט.
לרוב הוא ב-פה

לא בדיוק. יש באמת קלרינט בפה, וזה כלי שנקרא בסט הורן שהוא קצת יותר גבוה מקלרינט אלט ויש לו כמעט תמיד מנעד עד דו נמוך. הכלי שגדיאל הזכיר, בסט קלרינט, הוא כמו קלרינט בלה אבל עם מנעד נמוך עד דו.

אמיתי, למה אתה מתכוון שלרוב בסט קלרינט לא עולה מעל מי? הכוונה היא שרוב היצירות שכתובות לכלי הזה לא מגיעות מעל מי או שמשום מה אי אפשר לנגן בו מעל מי? אם אני לא טועה החלק העליון של הכלי זהה או דומה מאוד לקלרינט בלה.

הולסט (אני כותב בתווים לקלרינט בטרנספוזיציה, לא אבסולטי) הכי גבוה ששמעתי בקלרינט הוא פה דיאז חמישי. אני לא יודע אם יש מספור סטנדרטי, אז הכוונה היא לפה דיאז החמישי בקלרינט כשהנמוך ביותר הוא הראשון. אני בדרך כלל לא משתמש בתווים כל כך גבוהים אבל ביצירה אחת הייתי צריך לנגן מי חמישי. אני מנגן עכשיו שוב את אותה יצירה ויכול להיות שנשנה את התו הזה למשהו קצת פחות גבוה.

בקשר למה שאווה מריה כתבה על קלרינט בס, דווקא לדעתי בקלרינט בס יותר קל לנגן תווים גבוהים לעומת קלרינט רגיל. עד רה גבוה (זאת אומרת רה עם שישה קווי עזר) זה לא מאוד קשה, וחלק מהסולנים בכלי הזה מגיעים לפחות עד פה דיאז שמעל זה וגם יותר גבוה.

דרך אגב, בתור מישהו שמנגן בעיקר מוזיקה מאולתרת, לדעתי יותר קל לנגן תווים גבוהים כשמאלתרים אותם מאשר כשקוראים אותם מתווים (גם אם זוכרים את היצירה בעל פה). לפחות אצלי זה ככה וגם אצל כמה נגנים אחרים שאני מכיר. לדוגמה אני זוכר שקופלנד שינה כמה תווים בקונצ'רטו שלו כי בני גודמן אמר שלמרות שהוא יכול לנגן את התווים הגבוהים כשהוא מאלתר, הוא לא בטוח שיוכל לנגן אותם כשהוא מנגן יצירה כתובה.
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי בקר באתר הבית של המשתמש
amitai90
משתמש באימונים
משתמש באימונים


הצטרף בתאריך: 03/05/2007 ב- 16:18:12
הודעות: 167

הודעהנשלח: 04/02/2008 ב- 23:41:28    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

למיטב ידיעתי (הלוקה בחסר יש לציין) ביצירות שנכתבו לבסט קלרינט, בתקופה הקלאסית בעיקר, אין מעל מי 3 שורות מעל החמשה. סביר להניח שמפני שבאותה תקופה, הקלרינט לא היה כ"כ מפותח כמו שהוא כיום, וזה היה פחות או יותר גבול הגבוהים בכלי זה.

לא צריך להגזים עם הגבהים חבר'ה. זה לא כיף לשמוע
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי MSN Messenger
הצג הודעות קודמות:   
שליחת הודעה חדשה   תגובה להודעה    עמוד ראשי -> פורום קומפוזיציה ותוכנות הלחנה כל הזמנים הם שעון ישראל (GMT + שעתיים)
עמוד 1 מתוך 1

 
עבור:  
אתה לא יכול לשלוח הודעות בפורום זה
אתה לא יכול להגיב להודעות בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול להצביע למשאלים בפורום זה
You cannot attach files in this forum
You can download files in this forum


Powered by phpBB © 2001, 2005 phpBB Group
Powered by phpBBHeb © 2002 phpBBHeb