הקונסרבטוריון הוירטואלי

Dombi

לא ידעתי באמת איפה לכתוב את זה אבל זה מתייחס לכל תקופה בעיקרון!!

הרבה מלחינים שקצת חרגו מהמוזיקה היותר "מסורתית" בימיהם... הנקראים מהפכנים לא הובנו כמעט אף פעם ע"י בני תקופתם!!
הם ראו אותם כמלחינים גרועים שכותבים מוזיקה שהורסת את האוזניים שלהם!!
הרבה דוגמאות אפשר להביא בינהם מהלר, או פולנק כמו שנאמר באשכול עליו, אולי גם בטהובן שהיה מאוד מהפכן!!!

אבל משום מה... אנחנו דווקא מאוד אוהבים אותם!!!
אז מה קרה פתאום?? המוזיקה נהיית יותר טובה? הזמן משבח את האיכות?
יש לנו אוזניים יותר פתוחות להרבה סגנונות של מוזיקה??
מה כל כך שונה אצלנו שאנחנו לא בורחים מהאולם כשמנגנים מהלר לדוגמא??

או שזה פשוט כלל אנושי שמלחינים לא מובנים ע"י אנשי תקופותיהם ורק כעבור זן מה הם מתחילים לקבל שבחים??
מחכה לתשובות... מחייך

מור · נשלח: 13/05/2004 ב- 13:53:31 כותרת הודעה:

עידן תרצה לו על ההרצאה של יוסף טל- היית נכון?
(-זוכר:"מה זה להבין יצירה?")

holst · נשלח: 13/05/2004 ב- 20:02:32 כותרת הודעה:

בהרצאה התייחסתי יותר לשאלה של המדע כנגד (או במקביל) למוסיקה.

לנושא הזה שהוא העלה לא התייחסתי, מרוב שהוא האריך בדיבור.

לכל המצאה חדשה לוקח זמן להיקלט, זה מאוד טבעי. רק צריך שלא לנסות ולנתח יצירה של סטרווינסקי עם הכלים בהם היית מנתח הנדל. יש הרבה שוני ומעט חפיפה.

חלילניתוש · נשלח: 13/05/2004 ב- 21:45:41 כותרת הודעה:

הנטיה הטבעית שלנו היא להשוות ולקבל דברים ביחס לדברים שקדמו להם. לכן בתקופתו של בטהובן הוא נחשב מהפכן, מלחין מוזר ואף גרוע.
אבל כיום כשאנחנו יודעים שיש מוסיקה שהיא "יותר גרועה" ו"יותר ביזארית" אנחנו לוקחים הכל בפרופורציות.
זה תמיד יהיה כך. אני לא חושבת שבטהובן עצמו חשב שהוא יהיה אחד הדמויות המשמעותיות בהיסטוריה המוסיקאלית שכל בנאדם ממוצא כיום (בעיקר שאינו מוסיקאי) יכליל אותו בין השלושה מליחנים ראשונים שעולים לראש (בייחד עם מוצארט ובאך קורץ

)

זה כמו שהיום תרצה לשתול את עצמך עמוק בתוך האדמה כשאתה שומע איזו יצירה ביזארית לחלוטין של ארי בן שבתאי או דומיו. המוסיקה נהיית פחות ופחות מובנת עם השנים (לפחות לפי דעתי) ולכך אנו נוטים לאהוב את מה שנירה לנו מובן ואי לכך יפה לעומת מה שביזארי ולא מובן ואי לכך עשוי להראות לנו מכוער... מבולבל

holst · נשלח: 13/05/2004 ב- 21:53:22 כותרת הודעה:

אני לא חושב שבטהובן נחשב למלחין גרוע בזמנו, להיפך, הוא זכה לאהדה דיי גדולה מהקהל, והיה בין הבודדים שזכו להכרה עוד בחייהם, כמו היידן. אני חושב שאולי אפשר לומר זאת על באך, למרות שגם זה לא מדויק כל כך.

Dombi · נשלח: 14/05/2004 ב- 10:50:09 כותרת הודעה:

זה בהחלט נחמד מה שאת אומרת.. אבל לא כל המלחינים היו שנואים בזמנם!!!
אני בטוח שאת מוצרט מאוד אהבו בזמנו!!
את דבוז'ק גם היה אהוד מאוד על בן תקופתו ברהמס!!! (על כן, גם על קהל השומעים נראה לי... מגלגל עיניים

)

אז למה יש כאלה שמייד מחבבים אותם וכאלה שלא???
מה הסוד? צריך להלחין לפי רוח התקופה ולזכות כמה שיותר "אוהדים"??
או שעדיף להיות מהפכן ולא להיות אהוב אבל מן הסתם עוד כמה עשורים כן....

חלילניתוש · נשלח: 14/05/2004 ב- 11:48:56 כותרת הודעה:

מוצרט היה אהוד כי הוא כתב מוסיקה קומוניקאטיבית. שוב, זה הכל עניין של מורכבות וחוסר הבנה.ככל שהמוסיקה ניראת לך פחות מובנת הנטיה הטבעית שלך היא להעדיף על פניה מוסיקה שניראת לך כן מובנת ועל כן יפה.

התהליך הזה יקרה כל עוד המוסיקה מתקדמת. זה תהליך טוב (לפחות לדעתי)
עכשיו, מפה כבר נובעת ההעדפה, האם ליכתוב מוסיקה קומוניקאטיבית, ולא לפרוץ שום דרכים חדשות, או לחילופין להיות מהפכן ואולי פחות אהוב, אבל לדעת שתרמת משהו חדש למדע או במקרה שלנו להיתפתחות המוסיקה