הקונסרבטוריון הוירטואלי

[נעם טמיר]

זה אמנם נשמע כמו התחלה של בדיחה, אבל זו בעצם כותרת של שאלה.

מישהו יכול לעזור לי להבין את המשמעות של האקורדים האלו? אני מבין בערך אבל עדיין לא פיצחתי את זה לגמרי, ואני רוצה להגיע לשיעור הבא שלי מוכן.

[Ave maria]

יש שלושה סוגים בעצם...צרפתי גרמני ואיטלקי.
שלושת האקורדים מבוססים על אלטרציות (שינויים כרומטיים) שמטרתם להגביר את מידת המתח בדרגת הSD. האלטרציות הן למעשה הגבהת הצליל הרביעי והנמכת הצליל השישי דבר הגורם למתח ומוביל לצליל הדומיננטה -D
אקורדים אלו יופיעו לרוב בהיפוך או במצב שבו הצליל השישי (המונמך) בבס והרביעי (המוגבה) בסופרן.
הפתרונות הנפוצים הם אל ראשונה קווארט סקסט או אל החמישית.
יש לציין שגם מצבים שונים אפשריים.
במסגרת הסולמיות המינורית יהיו האלטרציות מעטות היות והצליל השישי מונמך כבר ע"פ תבנית הסולם .
ניתן להשתמש בשילוב בין שלושת האקורדים ליצירת תהליך מוסיקלי של הגברת מתח הדרגתית.

באקורד איטלקי יש להכפיל את הקווינטה של האקורד, הצליל היחידי ללא אלטרציה.

לא יודעת ממש איך לכתוב את המבנה של האקורדים אבל אני אנסה:
איטלקי , רביעית 6 דיאז אחד במול.
צרפתי , טרצ-קוורט שש דיאז אחד במול.
גרמני, רביעית שש דיאז חמש במול אחד במול.

מקווה שעזרתי.

[מדהימאיה]

רק לא ציינת שצרפתי זה אקורד של דרגה שניה.

[עוגי]

כשמנסים להבין אקורדים "גיאוגרפיים" (זתומרת גרמני, צרפתי ואיטלקי, נפוליטני לא שייך), אני חושב שיותר פשוט ללכת אחורה, כלומר מהאקורד שאליו הם מובילים.

לאקורדים האלה יש משיכה חזקה לדומיננטה (וגם לראשונה קוורט סקטס, שהוא בעצמו אקורד הרבה יותר "דומיננטי" מאשר טוניקאי), ולכן יותר טוב להגדיר אותם "פרה-דומיננטים" מאשר "סוב-דומיננטים" (אקורד סוב-דומיננטה לא חייב בכלל להוביל לדומיננטה ועניין ה"סוב" מתקשר לדרגה ולא לפונקציה).

מה שמאפיין אותם הוא באמת המהלך הכרומטי שמוביל לדומיננטה. כלומר, נגיד שאנחנו בסולם לה מינור, לדומיננטה שלנו, מי מז'ור, יש באס מי ולצורך העניין גם סופרן מי (זה לא הכרחי אבל נוח בשביל הדוגמא). הקולות הקיצוניים באקורד גיאוגרפי נמצאים במקום שממנו הם "נמתחים" בחצי טון כל אחד, עד לאוקטבה שהיא המסגרת של אקורד הדומיננטה. כלומר: באס - פה שיורד למי, סופרן - רה # שעולה למי. זהו הבסיס של האקורדים הגיאוגרפיים, וההבדלים בינהם הוא איך שאר הקולות ממלאים את המרווח הזה. אקורד גרמני בסולם זה יהיה (מהבס) פה-לה-דו-רה#. צאפתי אאל"ט יהיה פה-לה-סי-רה#, ואיטלקי אני לא ממש זוכר, יכול להיות שזה רק 3 קולות כי יש הכפלה?

גרמני אפשר לזהות די בקלות כי הוא מזכיר דומיננט ספט בסולם אחר (כלומר פה-לה-דו-רה# שמוביל למי מז'ור נשמע כמו פה-לה-דו-מי במול שמוביל לסי במול מז'ור. אקורד כזה יכול להיות גם בסיס טוב באמת למודולציה כי הוא מוביל לאקורד בלתי צפוי).
למי שמכיר את "ואותך" של מתי כספי, בשורה השנייה של הטקסט (ה"אותך" השני) הוא משתמש באקורד גרמני - סול מז'ור ספט שהפה שלו הוא למעשה מי # שמוביל לאקורד פה# מז'ור שהוא הדומיננטה בסולם של השיר (סי מינור).

[Mico]

אני פשוט "חושבת צפונה": יענו באיטלקי זה באמת נראה לי גם 3 קולות, צרפתי זה כבר 4, ונראה לי יש סקונדה בפנים וגרמני טרצה בפנים. מצטערת על ההסבר הצולע, אנשים רוצים שאפנה את המחשב....

[נעם טמיר]

תודה רבה! זה עזר לי מאוד.

המורה שלי לא כתב לי שום דבר על אקורד איטלקי, ולא הבנתי מכם מה מאפיין אותו.
ואני באמת צריך לנסות את העניין של המודלוציה עם הגרמני... בטח יישמע מעניין.

עוד קצת שאלות פחות חשובות, למה האקורדים האלו הם "גרמני" או "צרפתי", זתומרת, מה גרם להם להחשב כ"שייכים" ללאום כזה או אחר.

לגבי גרמני, הוא נשמע כמו sub5 בג'אז מה שגורם לזה להשמע הגיוני, וגם הצרפתי מכיל בתוכו דומיננטה שניונית בעצם, אז זה גם קצת עוזר לזה להשמע הגיוני.

לגבי נפוליטני, מה זה אומר? נפוליטני זה לא רוטב עגבניות? (אני מכיר את האקורד רק לא מבין את השם). אגב, זיהיתי נפוליטני בשיר הנושא של הסנדק. יפה מאוד.

עוד שאלה יותר חשובה, בגרמני, איך אני מוביל את ה"דו" (אם נלך בדוגמא שנתת קודם) לדומיננטה? להוביל אותו לרה? אם אוביל אותו לסי זה ייצור קוינטות מקבילות. או שהפתרון הוא פשוט תמיד להביא אותו לראשונה קוורט סקסט?

שוב תודה רבה.

[holst]

באקורד הנפוליטני מנמיכים בחצי טון את הדרגה השניה כולה, פרט לטרצה.

ובאקורד גרמני נוצרות קווינטות מקבילות בפיתרון שכתבת. זה יוצא דופן. אבל אקורד גרמני מגיע בד"כ בקדנצות, ובקדנצות מאפשרים לכל מיני דברים מוזרים לקרות... האקורד הגרמני מופיע מן הסתם במוסיקה גרמנית. הוא נפוץ מאוד בתקופה הקלאסית וברוקוקו בגרמניה, שם התחיל את דרכו הענפה... אחת הדוגמאות הבולטות היא מן הסתם היידן. זה מופיע כמעט בכל פרק לפחות פעם אחת.

בקשר לצרפתי... משום מה לא יצא לי לאתר אותו יותר מדיי פעמים, וההופעה שלו לא נראתה לי עקבית ביחס למלחין, לתקופה, או למיקום. אבל אני מודה שאני גם לא ממש שמעתי אותו יותר מדיי. גם לא בדקתי את הופעתו במוסיקה צרפתית. אבל אולי מישהו כאן יאיר את עינינו.

[נעם טמיר]

אז קוינטות מקבילות? אתה בטוח?

[Ylock]

אמנם אני קצת מקפיץ את הנושא הזה אחרי הרבה זמן, אבל בכל זאת...
לגבי האקורד הגרמני: אכן יש קווינטות מקבילות ביצירות "בזכות" האקורד הזה . על זה נאמר: "אבל המורה, גם מוצרט עשה קווינטות מקבילות!"
כשיש קווינטות מקבילות, זה ע"פ רוב כדי להדגיש משהו - לדוגמה, קדנצה, אבל גם דברים אחרים.

עכשיו לגבי כל האקורדים האלה באופן כללי - הבנתי פחות או יותר את איך בונים אותם ואת התפקיד ההרמוני שלהם, אבל מתי משתמשים בהם דווקא? האם יש מהלך מסוים קבוע עם האקורדים האלה? או תבנית של סקוונצות שהם מופיעים בתוכה?

ד"א, אני חייב לציין שהנפוליטני ממש מגניב... מפתיע אבל מחמם באותה מידה!

[Ylock]

טוב, הנה קטע מתוך חמישיית הקלרינט של מוצרט - יש כאן איזשהו מהלך אבל הוא לא במאה אחוז ברור לי... תיבות 118-122

(אחרי כמה זמן) מצאתי באתר הזה כל מיני דוגמות למהלכים מתוך יצירות עם האקורדים הנ"ל - בין השאר גם הצרפתי למי שמעוניין...
http://www.teoria.com/tutorials/hf/6aum.htm

[Ylock]

והנה עוד פעם אני מקפיץ את נושא ה"גיאוגרפיים" אחרי חודשים ארוכים...

היום למדנו בשיעור הרמוניה על האקורדים האלה. ע"פ בלה אין שום משמעות לשמות - גרמני איטלקי וצרפתי - ובעצם היינו יכולים לקרוא להם גם צ'כי, מונגולי ומוזמבי!
היא טענה שחיפשה מקור לשמות האלה ולא הגיעה לתשובה.
הבעייה הנוספת אם האקורדים הללו היא שהם יוצרים סנטדרטיזציה של האלתרציות שניתן לעשות בשנייה ספט והיפוכיה (קצת מתוסבך, אבל אנסה להסביר): ה"גיאוגרפיים" מתייחסים אך ורק להיפוך שני, קרי שנייה טרצ קוורט עם אלטרציות.
שנייה טרצקוורט עם ראשונה מוגבהת, שלישית מוגבהת וחמישית מונמכת = גרמני
שנייה טרצקוורט עם שלישית מוגבהת וחמישית מונמכת = צרפתי
רביעית סקסט עם ראשונה מוגבהת ושלישית מונמכת = איטלקי
אבל בעצם יש עוד הרבה אפשרויות ולהם לא נתנו שמות!
הגדילו לעשות כמה אנשים שטענו שלאקורדים האלה יש היפוכים - איך ניתן להפוך אקורד שהוא בעצמו היפוך?
מצד שני, אולי בגלל התדירות של שלושת הדגמים הללו הם קיבלו שמות - ואקורדים מאולטרצים אחרים לא.
הדבר האחרון השלילי שנגרם מהשמות הנחמדים של האקורדים האלה, הוא שרבים מכניסים את הנפוליטני - שהוא באמת נקרא כך מסיבה טובה - לאותו סל של גיאוגרפיים. כפי שעידן הזכיר מקודם - נפוליטני לא קשור! הקשר היחיד שלו הוא שגם בו מתבצעת איזשהי אלטרציה.

[shaked_shammah]

וואי אני יושב כבר שעה ומנסה לחשב את כל הדברים האלה ולא מצליח...בלאגן. יש מצב שמישהו ייתן דוגמה פשוטה בדו מז'ור ולה מינור?
תודה.

[Ylock]

טוב,
1. מצב רגיל - ללא אלטרציות
2. האקורד השני הוא גרמני
3. השני הוא צרפתי
4. השני הוא איטלקי

[עוגי]

שקד, תציץ בדוגמא שכתבתי למעלה.

אני חושב שלהסתכל על האקורדים הגאוגרפיים כשינויים של דרגה שניה זה אולי נכון תאורטית, אבל מסבך את העניין מאוד, כי ככה לא ממש מבינים מה התפקיד שלהם בכלל ומה מאפיין אותם. הכי טוב לדעתי, למרות שאולי לא כדאי בניתוח כזה של ספרות רומיות, זה לראות את האקורדים האלה כמובילים לדומיננטה, כמו בדוגמא שלי למעלה.

[shaked_shammah]

תודה רבה לכולם נראה לי שהבנתי.