עמוד ראשי הקונסרבטוריון הוירטואלי
The Virtual Conservatory
 
 ביתבית   שאלות נפוצותשאלות נפוצות   חיפושחיפוש   רשימת חבריםרשימת חברים   קבוצות משתמשיםקבוצות משתמשים   StatisticsStatistics   הרשמההרשמה 
 כרטיס אישיכרטיס אישי   התחבר כדי לבדוק מסרים אישייםהתחבר כדי לבדוק מסרים אישיים   התחברהתחבר 

קצת תסכול וכמה תהיות

 
שליחת הודעה חדשה   תגובה להודעה    עמוד ראשי -> אוף טופיק מוסיקלי
צפה בנושא הקודם :: צפה בנושא הבא  
מחבר הודעה
חלילניתוש
משתמש עם עתיד
משתמש עם עתיד


הצטרף בתאריך: 16/04/2004 ב- 13:09:35
הודעות: 301
מיקום: עיר החודש

הודעהנשלח: 19/10/2005 ב- 10:42:47    כותרת הודעה: קצת תסכול וכמה תהיות תגובה עם ציטוט

לאחרונה לקראת השנה האחרונה שלי בתואר אני מתחילה לתהות על עתידי בחיים בתור מוסיקאית. ואני מתחילה לפתח תסמיני תסכול.
אחרי תואר שלם בחינוך מוסיקאלי, פתאום גיליתי שלהיות מורה למוסיקה (לפחות בבית ספר) זה ממש מקצוע כפוי טובה. אף אחד לא מעריך את זה באמת, זה הרבה מידיי השקעה לא מוערכת ובנוסף המשכורת לא משהו לרוב מבולבל . וממש לא בא לי ללכת כל יום בין 4 בתי ספר כשי לסגור את החודש בקושי...

בנוסף, אני לא רואה איך אפשר להתפרנס בצורה נורמאלית מביצוע, ואני גם לא יודעת איך מוצאים את העבודה בביצוע (במיוחד בארץ כשאני מנגנת בכלי כ"כ איזוטרי) איך מתמרפקים לכל מיני מקומות. איך מקימים הרכבים (אף אחד לא רוצה להקים איתי הרכב בארוק, לא משנה כמה חזק אני אנסה). בנוסף, זה עניין מאוד טריקי. בהרבה מצבים יש לך רסיטל שלא עובד טוב ואז ממש מתבאסים. ולא באמת אפשר לדעת איך הכל ילך לך. הכל גם תלוי קהל, תלוי התרגשות, תלוי הופעה. באסה.
וחוצ מיזה, אם אני רוצה בשלב כלשהו גם משפחה וילדים ומוסיקה זה לאו דוקא מקצוע שמסייע לזה.

חברה שרואים את עתידם במוסיקה, מי שכבר עובד במוסיקה (דרורה, אייל, טל שככתי מישהו?) איך מתמודדים אם התסכול הזה? האם זה תסכול ראלי בכלל או שאני סתם מקטרת והמצב במציאות לא כ"כ נורא.

אשמח לתגובותיכם.

_________________
אולי זה הגיוני... כי חוכמה לא מתחלקת בשתיים אבל טימטום כן!
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי שלח דואל
פיצי
משתמש עם עתיד
משתמש עם עתיד


הצטרף בתאריך: 12/04/2004 ב- 15:00:53
הודעות: 268
מיקום: בכל מקום בכל שעה

הודעהנשלח: 19/10/2005 ב- 13:34:49    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אוי מריה.........רוצה לדבר על תסכול? אני יכול לכתוב על זה ספר.....ולי אפילו אין תעודת הוראה.
זה באמת מבאס ואפילו מדכא.
אני משתדל להיות אופטימי, אבל אני מציאותי, ואני מבין שיכול להיות שבסופו של דבר המוסיקה לא תהיה מקור פרנסה, אלא רק עיסוק משני.
זה חבל וגורם להורדת המורל לפחות פעמיים ביום.

אגב הרכבים,
אני ואת יכולים להרכיב משהו לא? האריה שעשינו יצאה ממש יפה, בעיקר בזכותך.
אני ממילא מתכנן משהו עם חליליות השנה.
אולי איזה דואט יפה של פרסל עם דורון ושתי חליליות, או אריה של באך מקנטטה 34.

_________________
? Ob ich die Musik nich hore
! Sie kommt doch aus mir
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי שלח דואל
מדהימאיה
פותר חידון המלחין השבועי
פותר חידון המלחין השבועי


הצטרף בתאריך: 13/12/2004 ב- 11:23:56
הודעות: 409

הודעהנשלח: 19/10/2005 ב- 14:27:07    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

וואו, נושא מורכב וחשוב.
ראשית, ההתלבטויות והספקות המקומן, אבל קצת מוקדם להיות מתוסכלים.
לצערי הרב חסרה הכוונה בנושא הזה, שצריכה להנתן באופן מקצועי בכל מוסד שמעניק תעודה באיזשהו מקצוע. אולי כדאי למצוא משהו במוסד שבו את לומדת שייעץ לך בעניין.

הנה כמה שברים כלליים:
קודם כל את צריכה להחליט מה בדיוק את מצפה ורוצה מהמקצוע הזה.
צריך גם להבין שרוב האנשים שעוסקים בזה לא יהיו רוטשילד, אבל אפשר להתפרנס בכבוד.
אבל זה דורש עבודה.
וצריך גם יחד עם החתירה למטרות - להתפשר בדברים מסויימים כמו בכל דבר אחר.

אם את "מטילה וטו", כמו "וממש לא בא לי ללכת כל יום בין 4 בתי ספר", אז החלק הזה לא בשבילך (אבל זה מצמצם את האפשרויות). אם את עושה כל דבר בשביל שאחרים יעריכו את זה את באמת תהיה מתוסכלת, כי לא משנה מה תעשי, אף אחד לא יעריך את זה כמו או כמה שאת חושבת שצריך. את צריכה לחשוב מה את רוצה לעשות, ואיך זה יגרום לך להרגיש. השאר, זה צ'ופר.

בעניין ביצוע: אם זה חשוב לך את צריכה להיות יצירתית ועיקשת. יוצרים הזדמנויות. מופיעים בכל מקום אפשרי. בכל מקצוע יש עליות ומורדות, הצלחות והצלחות חלקיות - קונצרט אחד לא מוצלח, לא צריך להרוס את החיים. קורה ממשיכים הלאה... (בהתייחס ל-"בנוסף, זה עניין מאוד טריקי. בהרבה מצבים יש לך רסיטל שלא עובד טוב ואז ממש מתבאסים. ולא באמת אפשר לדעת איך הכל ילך לך. הכל גם תלוי קהל, תלוי התרגשות, תלוי הופעה. באסה.")

גם חיי משפחה אפשר לקיים במקביל למקצוע הזה (ברור שאובייקטיבית זה יותר קשה לנשים, אבל היום האווירה והחוקים הרבה יותר מקלים את העניינים; חופשת לידה, שעת הנקה וכו...)

(אגב, באיזה פורום אני יכול להשוויץ בתמונות של הקטנטנים שלי?)

זה על קצה המזלג.
תמשיכי להתחבט, ובהצלחה.
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
טל כץ
מנהל
מנהל


הצטרף בתאריך: 09/07/2004 ב- 23:33:57
הודעות: 1272
מיקום: גבעתיים

הודעהנשלח: 19/10/2005 ב- 16:48:42    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

הנושא הכאוב... "מה יהיה ?" - יהיה טוב הם אומרים, רק אל תדאג

אז כמו שטל כבר כתב, גם הטל הזה כותב לך:
מי שבחר לחיות את חייו כמוסיקאי ולהתפרנס מזה, לא הולך להיות עשיר ביותר. זה לא למה בחרנו במקצוע מלכתחילה.

וכך גם אמר מר ג'יימס ווטסון, חצוצרן ידוע ביותר מאנגליה שעשה לנו כיתת אמן לפני שבועיים פה בבית הספר.
הוא הציג את זה כשאלה רטורית. "מי הולך להיות מוסיקאי בשביל לעשות מזה הרבה כסף ?" ואת התשובה לזה אנחנו יודעים.

תחשבי על כל ההוצאות שעשית בחייך רק בשביל הנגינה והמוסיקה. המון המון כסף הולך לנו על זה.
זה רק מראה לך עד כמה את אוהבת את מה שאת עושה. תמיד תשאלי את עצמך למה את עושה את מה שאת עושה מלכתחילה.

אם את לא אוהבת את זה יותר, אם זה עושה לך ממש רע, אז אולי תשקלי לעסוק במשהו שיעשה לך טוב.
אני חושב שכל אחד צריך לעשות מה שעושה לו טוב, אבל אני לא חושב שזה המקרה שלך.
אני בטוח שאם למדת כבר 3 שנים באקדמיה ואת עומדת לסיים, את בהחלט נהנת ממה שאת עושה ואוהבת את זה מאוד.

בקשר למה הלאה, את צריכה להחליט. תבדקי מה האפשרויות שלך. אולי תלכי לחפש קצת מחוץ לארץ. מוסיקה זה מקצוע קוסמופוליטי. טיול מוסיקלי קטן לחו"ל לצורך הנסיון לא מזיק לאף אחד.

בקשר להוראה, בדיוק שוחחתי עם חבר בעניין מכיוון ששתי האמהות שלנו מורות. זה אכן מקצוע לא מוערך מספיק והמשכורת לא מוצדקת.
אני באמת חושב שהוראה זה המקצוע הכי חשוב, יותר מכל מקצוע אחר. הוא צריך להיות הכי מוערך.
המורים עובדים נורא קשה. הם צריכים להתמודד עם אוכלוסיות טעונות טיפוח, להוציא את הקול שלהם כמו משוגעים ולעבוד המון שעות,
ולמרות זאת, זה נתפס בידי אנשים כמקצוע לא שווה. זו בהחלט טעות גדולה בתפיסה של אנשים.

אם פרנסה זו הדאגה העיקרית שלך ואת מעוניינת שתהיה לך הכנסה גדולה ביותר אז במוסיקה זה אפשרי אבל זה הרבה עניין של מזל,
אבל בהחלט אפשר להתקיים מזה בצורה מספקת ביותר אם לא נהיים יותר מדי מפונקים.
הכל תלוי בצרכים שלך.

ובעניין רסיטלים שלא תמיד הולכים טוב אל תחשבי שיש רסיטלים מושלמים. אף אחד לא מנגן מושלם.
פרפקציוניזם זו תכונה מאוד רעה, תאמיני לי, אני חווה זאת על בשרי. אל תעשי את זה לעצמך.
תשאפי תמיד ל90% ולא ל100% כי אין 100%. אי אפשר. אנחנו לא מכונות.

הכי חשוב שלא תכנסי לפניקה ותני לדברים פשוט לזרום. אם לא תדאגי ותמשיכי לעבוד כמו שצריך, את תצליחי להסתדר.
כשדואגים פחות וחושבים פחות, הכל עובד הרבה יותר טוב.

אני אישית בחרתי במוסיקה כי זה מה שאני הכי אוהב לעשות ואני מודע לכך כל יום. אני נמנע מלחשוב על עתידי הפיננסי כי אם אעשה זאת זה רק יצור מחסום מלהתקדם במה שאני עושה ולהגיע לאן שאני רוצה.
אני עושה את הכי טוב שלי עם מה שיש לי והולך על זה. על הג'ק פוט.
אחרי הכל, לא תהיה לי עוד הזדמנות ללכת עם זה עד הסוף, אז אני עושה את זה עכשיו כשאני יכול.

בהצלחה מריה, מקווה שמצב הרוח ישתפר ויהיה טוב.

_________________
You are what you practice
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
חלילניתוש
משתמש עם עתיד
משתמש עם עתיד


הצטרף בתאריך: 16/04/2004 ב- 13:09:35
הודעות: 301
מיקום: עיר החודש

הודעהנשלח: 19/10/2005 ב- 20:59:06    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

ממש לא אמרתי שאני מטילה ווטו על ללכת בין 4 בתי ספר כל יום. אפילו סביר מאוד שזה מה שאני אעשה בסופו של דבר. אל בואו נודה בעובדות, משכורת מורה היא גבוהה במיוחד. ובתור מישהי שחושבת על בית משפחה וילדים בעתיד הלא רחוק במיוחד (לאחרונה זה הופך להיות יותר ויותר ראלי) זה ממש מתסכל לחשוב שאני אצתרך להתרוצץ כל היום בכל מיני רחבי העיר (ושלא נדבר על נסיעות בין עירוניות) לחזור הביתה מתה והרבה פעמים עצבנית (מה לעשות, בתור מורה מתחילה לאט לאט אינ מתחילה להבין איך מערכת החינוך שלנו עובדת ולהתעצבן מזה כל פעם מחדש) רק בשביל שיהיה לי כסף לשלם את הדירה, החשבונות, האוכל, הטיפולים הרפואיים (של ילדים ושל החתולה קורץ ) ואני ממש לא מדברת בכלל על התפנקות. ואני יודעת עד כמה זה קשה עכשיו, כשאני מריכה לשלם דכ"ד וחשבונות רק על עצמי. בנוסף לזה ששותפי לחיים גם הוא מוסיקאי מה שלא הופך את העניין לקל. להפך.

אני פשוט לא רואה איך זה מסתדר בייחד.

בכלל, כמה זה משכורת מורה למוסיקה בימינו? (אני שואלת כי אני לא באמת יודעת וזה מעניין)

ואני רואה את החברים שלי שהם לא מוסיקאים. הרבה מהם כבר בגיל 23-25 התחילו לעבוד במיני מקצועות בהם הם מרוויחים אלפי שקלים בחודש, יש להם מספיק כסף לחיות, להחזיק אוטו ולשלם שכ"ד בשכונה טובה. ואני יודעת שאני אף פעם לא אגיע לזה.

אני בהחלט לא מתכוונת לוותר על מוסיקה בתור מקצוע. ובעיקר לא על חינוך בתור מקצוע. אני פשוט מנסה לימצוא דרך להתסכל מזה פחות ופחות ולימצוא את הדברים היותר חיוביים בזה (כניראה שפשוט עוברת עליי תקופה פסיכית קצת ואני פסימית משהו)

לא יודעת, אולי כשאני אסיים את האקדמיה דברים יראו לי אחרת. כרגע פשוט הכל ניראה לי קצת אפור. במיוחד עקב העובדה שחלק נכבד מ"מחלקת בארוק" אצלנו הם אנשים ממש לא סימפטים ולא מוכנים לנגן/לתקשר עם אף אחד חוצ מעצמם.

בכל מיקרה, היום התבטל לי יום עבודה וניצלתי את זה כדי לסדר עיניינים של הרכבים וזה לא הניב יותר מידיי פירות. מה שלא הועיל לתסכול שלי יותר מידיי. אם מישהו בכל מיקרה מכיר נגני כלי בארוק שמחפשים הרכב ולא אכפט להם לבוא לירושלים מידיי פעם אשמח אם תשדכו בינינו.

_________________
אולי זה הגיוני... כי חוכמה לא מתחלקת בשתיים אבל טימטום כן!
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי שלח דואל
דרו
משתמש באימונים
משתמש באימונים


הצטרף בתאריך: 21/02/2005 ב- 12:47:28
הודעות: 169
מיקום: רמת גן

הודעהנשלח: 19/10/2005 ב- 22:11:30    כותרת הודעה: למרות שחזרתי עכשיו מיום של 14 שעות עבודה...אני עונה, זה חשוב תגובה עם ציטוט

מריה,

קודם כל, לנשום עמוק...קראתי את הודעתך ואת התגובות ויש לי כמה דברים לומר, חלקם כבר כתבו הקולגות שלי , וחלקם לא.

אז - אנחנו לא שם בשביל הכסף.. אני חושבת שכשמישהו בוחר כל מקצוע שהוא מאהבה אליו - השיקול הכספי הוא לא שיקול - וטוב שכך.
אני מאמינה שאם בנאדם עושה את מה שהוא אוהב לעשות, אזי אין לו ברירה אלא למצוא את הדרך להתפרנס מזה, משום שבנפשו הדבר.

צריך בעיקר נשימה ארוכה ומוכנות לעבוד קשה. טל (מדהימהאיה) צודק - שצריך להעביר אתכם איזה קורס עם הכוונה מקצועית - כי האקדמיה היא בית ספר נפלא למיומנויות מקצועיות אבל לא לחיים מקצועיים.

את יודעת ממה אני חיה, הרי, חברה, באמת , הכלי שלי איזוטרי למדי - ואני מקפידה לא לעשות חלטורות 0(אלא אם כן משלמים ממש ממש ממש טוב), ומנסה לא להתפשר על הרמה המוסיקלית - כי אם לא נשמור על זה, לא יהיה לנו דבר.

את צריכה להתחבר בראש וראשונה למה שאת אוהבת - ופשוט לעשות.

בעניין רסיטלים - רוב החיים המוסיקליים לא מורכבים מרסיטלים...אם את רוצה חיים מקצועיים ואת לא מנגנת בתזמורת - הקימי לך הרכב קבוע ותתחילו לעבוד - כמה שתעבדו יותר - ככה יהיה לכם סיכוי למצוא עבודה.
רביעיית אביב החלה כשסרגיי אוסטרובסקי אסף נגנים באקדמיה והכריח אותם להיפגש לחזרה יום יום.

את רוצה לעשות משהו ? את מאמינה בעצמך ? בכלי שלך .
ברפרטואר שלך?
לכי על זה.

במקצוע שלנו אנחנו כמו מפעל שמפתח מוצר (אותנו) - ואנחנו גם המוצר עצמו, גם מחלקת הפיתוח, םג מחלקת השיווק וגם רואי החשבון - ולעתים גם מחלקת גביית חובות. (במוסר התשלומים בארץ - אנחנו תמיד גובים....אבל עדיף להיות גובים מאשר גוועים...)

בכל אופן צריך פשוט להמשיך ולעשות - ומי שיש לו כוח ומוטיבציה והוא יצירתי ויש לו רעיונות מעניינים...מצליח. אם גם יש כישרון - אז זה בכלל בונוס!

היום, בגיל 38, אני די מרוצה מהמקום בו אני נמצאת - אבל זה לקח זמן, עבדתי קשה, נתקלתי בקירות...

כמה דברים יותר ספציפיים:
1. יש יתרון אחד בלהיות מורה בבית הספר - חופשות עם הילדים שלך.

2. תנסי לחשוב על קריירה מגוונת - ללמד בבית ספר אחד מספר שעות, בקונסרבטוריון מספר שעות, תקימי הרכב - תעבדו קבוע ותדחפו אותו - ככה בונים מדינה...

ומה הבסיס לכל זה - להמשיך ללכת קדימה ולפתח את התשתית שלך - לנגן, להתאמן, לקרוא מאמרים, להאזיין...כמה שיותר תזיני את עצמך יהיה לך מה לומר לאנשים.

בעניין הרכבי בארוק -
אני מניחה שאת עדיין לא יודעת אבל המחלקה למוסיקה עתיקה שנפתחה בשטריקר חתמה על שיתוף פעולה עם האקדמיה בירושלים ומהשנה אני מלמדת גם שם, אז לא רק זה שנרשמו עכשיו שלושה נגני חליליות מצוינים (עמית גרובר, קטיה פולין ותמר לאלו) שיהיו תלמידים שלי - תהיה בשנה הבאה באקדמיה נגנית ויולה דה גמבה, אלכסנדרה פולין (אחות של קטיה) כך שמהר מהר לתפוס אותה לנגן מוסיקה צרפתית.

ההרכבים יעבדו בשיתוף פעולה עם החברה בשטריקר - ששם יש כמה נגנים מצוינים בחליליות, נבל קלטי, צ'לו (שלומדים בארוק עכשיו) וכו.

אז אולי תתעודדי גם כאן...

זהו לבינתיים.

אני הולכת לאכול ולישון.

דרורה.
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי שלח דואל בקר באתר הבית של המשתמש
טל כץ
מנהל
מנהל


הצטרף בתאריך: 09/07/2004 ב- 23:33:57
הודעות: 1272
מיקום: גבעתיים

הודעהנשלח: 19/10/2005 ב- 22:27:11    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

האמת שאחד הדברים הטובים שמלמדים פה בג'וליארד או גם בבתי ספר אחרים בארה"ב לעומת מה ששמתי לב שלא כל כך לימדו בארץ, זה איך להסתדר אחרי הלימודים.
יש פה משרד לכל דבר. יש פה משרד בבית הספר שמתעסק בדברים כאלה.
הולכים אליהם, יושבים איתם, והם מלמדים אותך איך לפרסם את עצמך ואיך להשיג לעצמך כל מיני עבודות ובכלל איך לבנות לעצמך מן עסק שלך שכזה.
המשרד עצמו גם משיג כל מיני עבודות לתלמידים פעם ב... שזה גם מעולה.

_________________
You are what you practice
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
מדהימאיה
פותר חידון המלחין השבועי
פותר חידון המלחין השבועי


הצטרף בתאריך: 13/12/2004 ב- 11:23:56
הודעות: 409

הודעהנשלח: 20/10/2005 ב- 09:26:45    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

באמת נושא חשוב שהעלאת פה.
עוד כמה דברים:
קודם כל להדגיש מה שדרורה אמרה: צריך בעיקר נשימה ארוכה ומוכנות לעבוד קשה.
זה לא קורה ביום אחד.
אני חזרתי מלימודי מחו"ל בלי שחיכה לי פה דבר. בהתחלה עבדתי במה שהוצע לי ולאט לאט השם עובר מפה לאוזן. זה תופס גם בנגינה וגם בהוראה.

חוץ מזה: אולי הכלי האיזוטרי שלך הוא, הוא המפתח להצלחתך. הוא נותן לך ייחוד. תנצלי אותו.

ומריה- לא היתה לי שום כוונת זדון בציטוט ההערה על בתי ספר.
חוץ מזה, החיים שאת מתארת בהודעתך האחרונה, הם חיים די רגילים גם של נגנים קבועים בתזמורות - והם בגדר "צרות של עשירים".
בכל אופן, זה עניין של גישה אל כל העניין - אם הגישה חיובית ואופטימית אז מסתדרים. (סליחה על הסטייה לפילוסופיה...).

תאמיני לי שחיים של 9-5 הם הרבה יותר מתסכלים מהגיוון שיש לנו והעיסוק בדבר שאנחנו אוהבים. ואנשי ההיי טק "המהוללים" (בגלל משכורותיהם) לא עובדים אפילו 9-5 אלא עד 10 ו 11 בלילה כל יום - אילו חיים? שז מה אם החשבון בנק שלהם מפוצץ.

אבל זה לא מתאים לכולם- אני מכיר כמה אנשים דווקא בכלי שלי שנגנו מספר שנים לא מבוטל באופן קבוע בתזמורת בארץ ולימדו וחילטרו - וזה לא התאים להם והם עזבו את זה.

בכל מקרה את צריכה לגעת שזה אפשרי אם רוצים - ולכן באמת תתעודדי.

אני מקווה שהדיון עוד יימשך, כי הוא חשוב ביותר.
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
חלילניתוש
משתמש עם עתיד
משתמש עם עתיד


הצטרף בתאריך: 16/04/2004 ב- 13:09:35
הודעות: 301
מיקום: עיר החודש

הודעהנשלח: 21/10/2005 ב- 22:23:34    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

קודם כל, הרבה תודה על התגובות, אין לכם מושג עד כמה זה מעודד.
הרבה מידע שימושי זה טוב. וגם לדעת שלאנשים אכפט ממך, זה גם טוב.

דרורה,
אני גם נגד חלטורות, ובהחלט לא מוכנה להתפשר על הרמה.
אני ממשממש רוצה להקים הרכב. זה אחת משאיפות חיי הגדולות ביותר. ואני ממש מנסה, אבל מה לעשות, אף אחד לא רוצה לנגן איתי עצוב מה שגורם לי גם להרבה תסכול. אולי אני לא מחפשתבמקומות הנכונים, או לא יודעת לחפש נכון. מקוה שזה יסתדר לי יותר. כל השאר רשמתי לך כבר במסר אישי.

מדהימאיה, בתור מישהי שלא מנגנת כלי תזמורת, כבר לא יהיו לי חיי נגן תזמורת קבוע, שזה דיי מעודד. דוקא כן מעודד אותי שיהיה לי גיוון בחיים. כמאמר האמרה "שגרה זה רע".
בעניין הכלכלי, אני כניראה סתם מתסכלת כי כל הקיץ עבדתי בכל מיני עבודות מעצבנות בשביל גרושים. ולא משנה כמה אינ מנסה אני לא מצליחה עדיין למצוא עבודה במוסיקה (ואני ממש רוצה). זה כניראה חלק מהסיבות שגרמו לתסכול מלחתחילה.
כדי לא להשמע רק פסימית אני אציין גם את החלק האופטימי בעניין: כל הקיץ עבדתי בטרוף מ9 בבוקר עד 10 בלילה כמעט כל יום, הוצאתי את הגרון שלי, ועכשיו אני חייבת לעשות סנאת שתיקה. אבל זה השתלם כי זה נתן לי את היכולת לקנות טרוורסו חדש!!! (עד עכשיו ניגנתי על טרוורסו שלא היה שלי).

אני מאמינה שברגע שאני אחזור לשיגרה של יותר לימודים ויותר נגינה ופחות עבודה אני אתאפס על עצמי. אני אחזור לללמד ואזכר שאני ממש אוהבת לעבוד עם ילדים (רק לחשוב על זה עושה לי טוב)

בכל מיקרה, אני אשמח אם נפתח פה אשקול נוסף לגבי כל מיני אצעות פרקטויות לחיים בתור מוסיקאי. אמנם אין לנו לשכה כמו שיש אצל טל, אבל אולי נוכל ליצור איזה משהו. זה לדעתי חשוב ויעיל מאוד. לי בכל מקרה.
שוב תודה.

אני הולכת לנגן ולבשל. סוף שבוע טוב.

_________________
אולי זה הגיוני... כי חוכמה לא מתחלקת בשתיים אבל טימטום כן!
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי שלח דואל
הצג הודעות קודמות:   
שליחת הודעה חדשה   תגובה להודעה    עמוד ראשי -> אוף טופיק מוסיקלי כל הזמנים הם שעון ישראל (GMT + שעתיים)
עמוד 1 מתוך 1

 
עבור:  
אתה לא יכול לשלוח הודעות בפורום זה
אתה לא יכול להגיב להודעות בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול להצביע למשאלים בפורום זה
You cannot attach files in this forum
You can download files in this forum


Powered by phpBB © 2001, 2005 phpBB Group
Powered by phpBBHeb © 2002 phpBBHeb