|
הקונסרבטוריון הוירטואלי The Virtual Conservatory
|
צפה בנושא הקודם :: צפה בנושא הבא |
מחבר |
הודעה |
Dombi מנהל ראשי
הצטרף בתאריך: 09/04/2004 ב- 15:42:43 הודעות: 2414 מיקום: ירושלים
|
נשלח: 07/11/2005 ב- 22:52:03 כותרת הודעה: זולטן קודאי וההלחנה האתנית |
|
|
זולטן קודאי (Kodaly), היה מלחין הונגרי,
שביחד עם בלה ברטוק היו ההונגריים ה"ראשיים" בתחום ההלחנה המודרנית.
שנות חייו 1882-1967. והוא התעניין בגיל מוקדם למוזיקה כאשר אביו שהיה סוג של חובבן מוזיקה,
והוא דחף אותו לכיוון והוא התחיל ללמוד בכינור ושר במקהלות,
ואפילו כתב לעתים למרות שהידע שלו במוזיקה היה מאוד בסיסי.
בגיל 18 הוא הולך ללמוד בבודפשט, באקדמיה ע"ש פרנץ ליסט, ולמד קומפוזיציה עם הנס קוסלר (Koessler)
בנוסף קודאי למד שפות רבות, והוא היה בין המלחינים הראשונים שהתחילו להתעניין באתנומוזיקולוגיה. וכך בעצם התחיל את דרכו כמלחין על בסיס שירי עם.
הוא הסתובב בסביבות ה1905 בכפרים המרוחקים ואסף כל מיני שירים, כאשר הוא צירף אליו את גם את בלה ברטוק שנהיה יותר מאוחר חברו הטוב.
בין יצירותיו 2 רביעיות, סונטה לצ'לו עם לווי ובלי לווי ודואט לכינור וצ'לו. אך היצירה הראשונה שפירסמה אותו הייתה פסלמוס הונגריקוס בשנת 1923.
ובעקבות כך התחיל לצאת לאירופה ולנצח על הלחנותיו.
במשך חייו קודאי נתן הרבה תשומת לב על שיטות לימוד שונות. הוא פיתח אפילו לא מעט בעצמו,
עד כדי כך שיש שקוראים להם "מתודיקת קודאי" ויש הרבה ספרים על כך, למרות שזה לא היה ממש מתודיקה גמורה,
אלא יותר קווי יסוד לדרך שבה צריך ללמד.
במשך חייו הוא זכה להרבה תפקידים בהרבה מאוד מוסדות מוזיקליים, וזכה שמוסד אחד ייקרא על שמו,
שנקרא איך לא Kodaly institute שמלמד תלמידים לפי אותן השיטות שפיתח.
שנה לפני מותו, רביעייה אחת החליטה לקרוא את עצמה על שמו של המלחין, רביעיית קודאי.
והיא כיום הרביעייה שמקליטה את רוב הרפרטואר להרכב הזה עם חברת נקסוס. (ויש הקלטות שבהחלט מאוד מומלצות)
זולטן קודאי _________________ Wunderlicher Alter, soll ich mit dir geh’n?
Willst zu meinen Liedern deine Leier dreh’n?
נערך בפעם אחרונה על-ידי Dombi בתאריך 12/11/2005 ב- 18:19:41, נערך בסך הכל 3 פעמים |
|
חזור למעלה |
|
|
Ylock פותר חידון המלחין השבועי
הצטרף בתאריך: 11/07/2005 ב- 17:04:00 הודעות: 676 מיקום: נ"צ 59
|
נשלח: 08/11/2005 ב- 20:06:53 כותרת הודעה: |
|
|
בהחלט מעניין...
צבי אבני היה גאה בך, גדי! |
|
חזור למעלה |
|
|
punto משתמש מתחיל
הצטרף בתאריך: 18/07/2005 ב- 17:28:30 הודעות: 74 מיקום: ירושלים
|
נשלח: 11/11/2005 ב- 02:16:20 כותרת הודעה: |
|
|
יש להדגיש שקודאי וברטוק לא רק "אספו" יצירות עממיות כמו שאמרת, אלה ממש הקליטו שירי עם הונגריים ורומניים בשביל להשתמש בהם כמו שהם מאוחר יותר ביצירותיהם. זו נקודה חשובה ביותר, מפני שציטוטים ו"אסופים" עממיים ניתן למצוא אפילו במוסיקה ה"טהורה" של המאה ה-18.
מילת המפתח בפרוייקט המיוחד והראשון מסוגו של ההונגריים, היא אוטנטיות. כשאנו שומעים יצירות השואבות את השראתן מן הבאר ה"עממית" לפני מבצע ההקלטה של קודאי וברטוק, יצירות כמו פולונז של שופין או רפסודיה הונגרית של ליסט או ברהמס, הקשר למאפינים של המוסיקה העממית אותה הם שואפים לחקות היא במקצבים בטמפרמנט או לכל היותר בציטוט של מלודיה עממית כל שהיא. אצל קודאי וברטוק, האוטנטיות- היא שאיפה עליונה. _________________ I have played over the music of that scoundrel Brahms. What a giftless bastard!
-- Pyotr Ilyich Tchaikovsky, 1886 |
|
חזור למעלה |
|
|
well-tempered משתמש מתקדם
הצטרף בתאריך: 30/05/2004 ב- 21:57:30 הודעות: 649
|
נשלח: 12/11/2005 ב- 18:03:03 כותרת הודעה: |
|
|
בהקשר למה שאמרת, מיכאל, שמעתי לפני לא הרבה זמן רסיטל ראשון בסדרה של מוזיקה יהודית בבית פליציה בלומנטל. ומעניין שכל היהודים שהחליטו להלחין ולקרוא לזה "מוזיקה יהודית", לא נשמעים בכלל יהודים, איני חש שום קשר למוזיקה הזו. ודווקא ראוול, שעשה עיבוד לפסנתר וקול ל"קדיש" וניסה להיות אותנטי ולהבין את המוזיקה המקורית, הצליח ליצור משהו מרגש, שמדבר אליי בתור יהודי.
מעניין אם גם אצל ההונגרים זה ככה... _________________ "Ford, you are turning into a penguin. Stop it" |
|
חזור למעלה |
|
|
מדהימאיה פותר חידון המלחין השבועי
הצטרף בתאריך: 13/12/2004 ב- 11:23:56 הודעות: 409
|
נשלח: 13/11/2005 ב- 00:03:29 כותרת הודעה: |
|
|
רוול לקח את המנגינה המסורתית של "קדיש", אז זו לא חוכמה גדולה שזה שמר על ה"יהודיות" שלו. בכל מקרה זה אכן עיבוד מהמם.
אגב, הוא שייך לצמד עיבודים שנקרא "שני שירים עבריים", כשהשיר השני הוא שיר יידיש עממי. |
|
חזור למעלה |
|
|
אהוביה משתמש מתחיל
הצטרף בתאריך: 14/11/2005 ב- 19:05:13 הודעות: 5 מיקום: עיר
|
נשלח: 14/11/2005 ב- 23:19:00 כותרת הודעה: |
|
|
מה שיפה אצל ברטוק בעיקר, מעבר כמובן לאותנטיות כמו שאמרו כאן, זה משהו שקרה לו בלי שהוא תכנן. אני מתכוון לכך שההתעסקות במוסיקות עממיות לאורך כ"כ הרבה שנים, ואצל ברטוק מדובר באיסוף של עשרות אלפי שירים ומיון שלהם, גרמה לעממיות להפוך לשפה שלו. הוא בעצם כותב לא ציטוט של מוסיקת עם אלא יצירה מקורית לגמרי שלו שהאסתטיקה שלה היא עממית. אפשר לשמוע את זה ברביעיות כמובן, למשל ברביעייה הרביעית, והחמישית. חריפות, וגסות, ומרווחים דיסוננטים. גם קצבים מיוחדים, וסאונד שלא דומה לרביעייה קלסית בכלל. הוא גם כתב שהסולמות והמקצבים העממיים נותנים לו את האפשרות לעשות משהו חדש במוסיקה, וזה ממש מתאים לכל בני הדור שלו, שכול אחד מהם חיפש נתיב חדש, כמו שנברג, הניאוקלסים וכו'. _________________ "O King" |
|
חזור למעלה |
|
|
|
|
אתה לא יכול לשלוח הודעות בפורום זה אתה לא יכול להגיב להודעות בפורום זה אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה אתה לא יכול להצביע למשאלים בפורום זה You cannot attach files in this forum You can download files in this forum
|
Powered by phpBB © 2001, 2005 phpBB Group Powered by phpBBHeb © 2002 phpBBHeb
|