עמוד ראשי הקונסרבטוריון הוירטואלי
The Virtual Conservatory
 
 ביתבית   שאלות נפוצותשאלות נפוצות   חיפושחיפוש   רשימת חבריםרשימת חברים   קבוצות משתמשיםקבוצות משתמשים   StatisticsStatistics   הרשמההרשמה 
 כרטיס אישיכרטיס אישי   התחבר כדי לבדוק מסרים אישייםהתחבר כדי לבדוק מסרים אישיים   התחברהתחבר 

המינימליזם הנורא

 
שליחת הודעה חדשה   תגובה להודעה    עמוד ראשי -> מוסיקה מודרנית
צפה בנושא הקודם :: צפה בנושא הבא  
מחבר הודעה
shaked_shammah
משתמש עם עתיד
משתמש עם עתיד


הצטרף בתאריך: 22/04/2005 ב- 12:07:28
הודעות: 303
מיקום: בבית

הודעהנשלח: 28/07/2005 ב- 01:58:37    כותרת הודעה: המינימליזם הנורא תגובה עם ציטוט

לפני יומיים אני עודני מנומנם במיטתי. השעה 10 לפנות בוקר. קול המוסיקה מתנגנת לה בשלווה. ופתאום מתחילה יצירתו של ויל אולדהם מתוך "אני רואה חשכה". מיד כשנאמר שהיצירה היא משנת 1999 נדרכתי קלות, עקב חיבתי למוסיקה מודרנית. והנה מתחילה היצירה. מלודיה נעימה, טונאלית לחלוטין, המתפרשת לרוחב שתי תיבות, ומלווה באקורדים נעימים, אחד לכל תיבה. וכך חוזר חלילה. אני מחכה לי בנמנום לאחר כשתי דקות, אולי יהיה פיתוח כלשהו. אך לשווא. לאחר עוד כשתי דקות, אפילו המלודיה הקבועה החוזרת על עצמה, שינתה את הרושם הנעים ונהיתה חסרת כל חן, חשבתי. אחרי כעשר דקות של ציפיה כבר התחלתי להתרגז. למה הבחור ויל אולדהם מקבל במה נרחבת שכזו על חשבוני? מדוע לא אכתוב אני שתי תיבות ואושמע בראש חוצות כאילו אני אחד האמנים הדגולים והמבטיחים? אבל אמרתי לעצמי: המתן, שקד, אולי בכל זאת מצפה לך הפתעה. יש לציין גם שלאורך כל היצירה עד עכשיו, לפחות, לא היו שינויי דינמיקה או אווירה, פשוט שום דבר. לאחר כרבע שעה הגיע הרגע המיוחל: הפינאלה. לאחר קדנצה קצרצרה בדמות שתי התיבות המדוברות (בעצם קדנצה ארוכה בהתחשב בכך שאפשר לומר שהיא החלה לפני זמן כה רב), נשמע מרמקולי הסטריאו שלי אקורד הטוניקה, והוא חגיגי, רם ונישא. אך שוד ושבר: בעוד כל מלחין נורמלי היה מחליט למשוך אקורד זה מספר שניות ולא יותר, ידידנו החליט שלא נמאס לו והאקורד ממשיך להתנגן עוד כארבע דקות!!! ואני תוהה: האם תקלה בדיסק היא? לכל הרוחות, האקורד לא נגמר!! ואני ברוגזי מכבה את המערכת, אך באותו רגע מדליק שוב כדי שאוכל לתקוף את היצירה, בלי שאקבל תגובות כמו "כן אבל מיד אח"כ מגיע הקטע היפה ביותר ששמעתי מזה שנים רבות". בכל אופן בהנחה שלא היה שום דבר מיוחד בשניות שאותן לא שמעתי, היצירה הוכתרה אצלי ככישלון, לא פחות ולא יותר. רבותי, אפילו לא הושג האפקט שעליו קראתי בספרים, אותו אפקט מהפנט המיוחס למינימליזם. האפקט היחיד שהושג הוא לגרום לי להתעצבן (על בזבוז הזמן), לכעוס (על הבמה שניתנה) ולכבות את המערכת בזעם בלי להדליק אותה שוב. אולי מישהו מוכן לנסות לשנות את דעתי כדי שאבין על מה המהומה? למה לאהוב מינימליזם (ואני עוד אוהב מודרני!)? למה לעשות לי את זה?
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי שלח דואל
טל כץ
מנהל
מנהל


הצטרף בתאריך: 09/07/2004 ב- 23:33:57
הודעות: 1272
מיקום: גבעתיים

הודעהנשלח: 28/07/2005 ב- 08:52:51    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

האמת שהייתה לי תקופה שחיפשתי והתעניינתי במוסיקה מינימליסטית. והקשבתי לזה ואפילו נהניתי ממספר דברים.
אני לא מכיר את המלחין שאתה ציינת ואת היצירה הספציפית.
בהתחלה זה באמת מעצבן. זה יכול להיות גם ממש מעצבן בהמשך.
אבל תלוי למה מקשיבים וצריך להקדיש לזה מספר פעמים של הקשבה.
צריך לפתח סבלנות למוסיקה שכזו וכשלומדים להקשיב לזה כמו שלמדת לתת קצת סבלנות למוסיקה
"הקלאסית" מקבלים את האפקט המהפנט הזה של המוסיקה המינימליסטית.
לי יש דיסק של ג'ון אדמס שהוא מינימליסט ויש לו כמה דברים יפים שנהניתי מהם בזמנו כשעוד הייתי מקשיב לזה.
ויש מספר יצירות של ג'ון קייג' שאני אוהב. בד"כ זה תלוי בצליל בו המלחין המינימליסט משתמש.
אם זה משהו שצורם לי לאוזן כמו מסור שחוזר על עצמו במשך 10 דקות אז אני כמובן אשתגע ואתעצבן
אבל אם זה נעשה בטעם עם כלים או תזמור נעים לאוזן לעומת מסור אז יש לזה איזה אפקט.

אם יצא לך אז תקשיב ל Short Ride in a Fast Machine של John Adams.

_________________
You are what you practice
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
holst
מנהל אתר
מנהל אתר


הצטרף בתאריך: 09/04/2004 ב- 14:39:03
הודעות: 2869
מיקום: המבורג

הודעהנשלח: 28/07/2005 ב- 18:21:22    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

לפי דעתי שני האומנים הגדולים באמת של ז'אנר זה הם סטיב רייך, ואדגר וארז. וסטיב רייך גם מצוי באופן תדיר במרבית החנויות. המוסיקה שלו קלה מאוד לתפישה, והיא לא משעממת, אם אפשר לומר כך על מוסיקה מינימליסטית. הוא לא נכנס לספקולציות מוסיקליות שמטרתן להפנט מאזינים, או השד יודע מה, אלא הוא עושה מוסיקה שהיא גם לשם המוסיקה. זו כבר מעלה שמוסיקאים טובים ניחנים בה, ושאחרים שוכחים ממנה...
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
טל כץ
מנהל
מנהל


הצטרף בתאריך: 09/07/2004 ב- 23:33:57
הודעות: 1272
מיקום: גבעתיים

הודעהנשלח: 28/07/2005 ב- 19:51:53    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

סטיב רייך ! כן ! שכחתי לציין את השם שלו גם.
גם לו יש מספר דברים נחמדים שאני אוהב.
אז אני גם מצביע בשבילו מחייך

_________________
You are what you practice
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
חלילניתוש
משתמש עם עתיד
משתמש עם עתיד


הצטרף בתאריך: 16/04/2004 ב- 13:09:35
הודעות: 301
מיקום: עיר החודש

הודעהנשלח: 31/07/2005 ב- 21:53:36    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אני מאוד אוהבת מינימליזם אבל לא מהסוג שאתה תארת, שקד. אני אוהבת יצירות שמתפתחות אבל נורא נורא לאט. שפעם באיזה 20 תיבות משתנה משהו אחד קטן. זה נורא כיף לי. לא מיזמן שמעתי באוטובוס איזה סןג של מוסיקת טראנסים (כמו כאלו מעצבנות בדיסקוטק) והיה לה את ההתפתחות האיטית הזאת שאני אוהבת. היא נמשכה כ10 דקות ונורא נהנתי.
בנוסף אני אוהבת יצירות שמשתמשות באלמנטים מינימליסטיים אבל הן לא מכילות רק מינימליזם אלא כם לפעמים דברים אחרים. למשל ללוקאס פוס (שהוא מלחין שאני אוהבת בלי קשר).
חוצ מיזה אני גם אוהבת יצירות של פיליפ גלאס, לא יודעת למה... מגלגל עיניים

_________________
אולי זה הגיוני... כי חוכמה לא מתחלקת בשתיים אבל טימטום כן!
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי שלח דואל
shaked_shammah
משתמש עם עתיד
משתמש עם עתיד


הצטרף בתאריך: 22/04/2005 ב- 12:07:28
הודעות: 303
מיקום: בבית

הודעהנשלח: 31/07/2005 ב- 22:59:11    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אין ספק שזה משהו אחר! אם יש פיתוח אז זה באמת מגניב כי מה שקורה זה שאתה מקשיב ובלי לשים לב אתה כבר במקום אחר...אתה "מתעורר" אחרי חמש דקות ואומר "וואוו, איך הגעתי לפה?!?" כי השינוי לא מורגש כל הזמן, רק אחרי שהוא מצטבר מספיק ויש מודעות שעולה בראש...
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי שלח דואל
אלכס
משתמש מתחיל
משתמש מתחיל


הצטרף בתאריך: 24/10/2005 ב- 19:21:48
הודעות: 2

הודעהנשלח: 24/10/2005 ב- 20:19:23    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אתה צודק מבחינה אחת, יש מוזיקה מינימליסטית חסרת פואנטה, אווריה או רגש.
אבל אל תשכח שהרבה יותר מסובך ליצור מוזיקה מינימליסטית עם אותם מרכיבים מאשר מוזיקה "מורכבת" .
כלומר,אישית, כול מוזיקה מינמליסטית שבאמת נוגעת ללבי נחשבת בשבילי למוזיקה עם מעמד גבוה יותר ממוזיקה מסובכת יותר אשר מובילה לאותו רגש.
אפשר ליצור מוזיקה חזקה בהרבה אשר מורכבת ממלודיה אחת פשוטה מאשר מוזיקה בעלת 124124 מלודיות.
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
אהוביה
משתמש מתחיל
משתמש מתחיל


הצטרף בתאריך: 14/11/2005 ב- 19:05:13
הודעות: 5
מיקום: עיר

הודעהנשלח: 14/11/2005 ב- 22:55:36    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

תחשבו כמה המינימליזם קשור ומושפע מהמוזיקה של המזרח. גם מהפילוסופיה והמיתולגיה שלה: לא הולכת לשום מקום אלא מיסתובבת סביב עצמה. המתח זה כל הענין של בטהובן, עד היום אפילו הפופ נובע ממנו, וזה התגלמות המערב. ההתקדמות קדימה, המשיכה של הטוניקה עד שכבר אי אפשר, ואז הפורקן. ז את המסורת היהודו-נוצרית של "גשר צר מאוד", מכאן ישירות לגן עדן (בתיקווה) המזרח אדיש לזה. אצלו יש גילגול נשמות, לא דרך עם התחלה אמצע וסוף. זה מה שדביוסי כול כך אהב בו. תקשיבו ל"עננים". אז ככה גם המינימלזם, לפחות של רייך כפי שנאמר כאן נכון, ולפחות עד תקופה מסויימת שלו. הוא לא מתכתב עם המסורת בכלל, אלא עם השפעות אחרות, וגם הן מוסיקה. או מסיאן הצרפתי לפניוף לא קראו לו מינימליסט, אבל הציפורים שלו זה לא מינימליזם? והיצירות הענקיות שלו לפסנתר שלא מתקדמות אלא סטטיות במעגלים, לא מינימליזם? אחת האפשרויות להבין מינימליזם היא להכנס לכללי משחק תרבותיים אחרים. נכון שזה קשה.
_________________
"O King"
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
Mistyusic
משתמש באימונים
משתמש באימונים


הצטרף בתאריך: 15/06/2004 ב- 11:27:19
הודעות: 170
מיקום: צור הדסה

הודעהנשלח: 17/09/2006 ב- 19:01:46    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

בהתחלה מוסיקה מינימליסטית נשמעה לי טפשית וישר הייתי מעביר לסוף. ועכשיו?
התמכרתי!
בייחוד יצירות של סטיב רייך. 6 מרימבות למשל.
יש דגש גם לא על הצד ההרמוני אלא על הצד הריתמי שנוגע בך לאט לאט וכמו שאמרו לפני משתנה בלי שתשים לב בכלל.
זה פשוט מעולה!

אני גם התחלתי לכתוב עכשיו יצירות מינימליסיטיות...
אפילו טרחתי להשמיע להורים שלי יצירה מינימליסטית במיוחד והם רק תהו מה זה. אני מתפלא מהסבלנות שלהם.
אבל הטלויזיה היתה דלוקה במקביל ונדמה לי שהם דווקא פזלו אליה, נו טוב.

בכל אופן - יש במוסיקה הזו משהו פשוט סוחף. מסחרר. נוגע.
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי שלח דואל
הצג הודעות קודמות:   
שליחת הודעה חדשה   תגובה להודעה    עמוד ראשי -> מוסיקה מודרנית כל הזמנים הם שעון ישראל (GMT + שעתיים)
עמוד 1 מתוך 1

 
עבור:  
אתה לא יכול לשלוח הודעות בפורום זה
אתה לא יכול להגיב להודעות בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול להצביע למשאלים בפורום זה
You cannot attach files in this forum
You can download files in this forum


Powered by phpBB © 2001, 2005 phpBB Group
Powered by phpBBHeb © 2002 phpBBHeb