הקונסרבטוריון הוירטואלי

[חלילניתוש]

מה לעשות כשההורים שלך ממש ממש ממש מפגרים ורוצים להכריח אותך לנגן בכלי שאתה לא רוצה?

סיפרתי להורים שלי שהתחלתי ללמוד טרוורסו והם התחרפנו לגמרי!!!!
הם ממש התחילו ליצעוק עליי שאסור לי לעבור כלי אחרי שכבר התחלתי תואר, והם רוצם שאני אסיים את התואר בחליל (כי אחרת הם כאילו שילמו סתם). והם לא אוהבים את הטרוורסו בכלל
והם לא מבינים אותי בכלל
והם טיפשים!!!!!!!!!!

מה עושים?

[well-tempered]

נלחמים בהם עד שהם מוותרים, או לפחות מפסיקים לצעוק, או צועקים פחות.
ככה זה, כל זמן שההורים משלמים, הם מרגישים שיש להם מה לומר.
המשפחה שלי עדיין מנסה לשדל אותי לבחור מקצוע הגון (כלומר לא מוזיקה), כך שמצבך עוד טוב...

לצאת מהבית זה פתרון לא רע גם כן.
הלוואי והיו לי אמצעים לכך.

בכל מקרה, קוראים לזה התבגרות, ויש כאלה שאף פעם לא עוברים את זה, שתמיד עושים את מה שההורים שלהם מצפים מהם ונשארים באותו ראש. החשיבה של ההורים שלך נראית לי די מקובעת אם הם רק חושבים על התואר ולא על הסיפוק שלך.
לתמיכה הנפשית (שהיית מקבלת בבית) כדאי למצוא תחליף אצל החברים והמורים. (את לומדת טרוורסו עם מורה?)
ומי יודע? אולי יום אחד הם יתפכחו ויבינו שצדקת.

בהצלחה

[maestro]

סליחה על הבורות אבל... מה זה טרוורסו?

[קקטוסית]

חחחחחחחחחחחחח אחי הוצאת לי את המילים מהפה..

אממ אני חושבת שתגידי להם מה שאת חושבת ואל תשכחי להוסיף משהו בערך: שאת צריכה ללכת לפי החלום שלך ולא שלהם... בסופו של דבר תעשי את מה שאת אוהבת.. אל תתני לאף אחד גם לא להורים שלך להפריע לך בדרך בה את רוצה ללכת..(כמובן כל עוד זה לא עבריינות,סמים וכו')
אסור לשתוק... חייב להגיד מה שושבים.... זה מה שלמדתי השנה..

[חלילניתוש]

א. לכל מי שלא יודע, טרוורסו=חליל בארוק. הסברים יותר מפורטים על איך הוא ניראה קיימים בפורום נשיפה מעצ.
ב. כבר אמרתי להורים של שהם לא צודקים, ושהם טפשים ושאני לא הולכת לתת להם להחריח אותי לנגן על כלי שאני לא רוצה. וזה לא עזר. הם פשוט אטומים וזה שיהיה לי תואר בביצוע זה כל מה שאכפט להם. כאילו לא מספיק שאני עושה תואר בחינוך מוסיקאלי. וחוצ מיזה ממילא גם אם אני אעשה תואר בטרוורסו בארצ זה לא יתפוס בשום מקום בחו"ל ואני אצתרך לעשות תואר ראשון שוב... והם פשוט לא מבינים.... אוווף
ג. כבר יצאתי מהבית, תודה. זה לא מונע מהם ליצעוק כי הם עדיין משלמים לי על הלימודים ככה ש..

[well-tempered]

אוקיי, עכשיו זה קצת יותר מובן, את עושה שני תארים, אחד בחינוך מוזיקלי ואחד בנגינה. ואת זה של הנגינה את רוצה להפסיק, לא להחליף, כי גם אי אפשר לעשות אותו בארץ, וההורים שלך רוצים להמשיך לשלם גם עבור התואר בנגינה כי חבל על מה שהם שילמו עד היום... הגיוני מאוד, אם שפכנו חצי כד חלב, נשפוך גם את היתר...

מה את רוצה לעשות? להיות נגנית טרוורסו? להיות מורה? בלי תואר תוכלי לנגן בתזמורות?

המרחק מהבית נותן לך מרחב מחיה, אוויר, ולא אמור לגרום להם להפסיק לצעוק עליך, רק שיחפרו לך בשכל קצת פחות. (ככה זה אצל אחותי הגדולה גם.) הכסף... זו הבעיה, מניות השליטה של ההורים שלנו בנו...

[holst]

well-tempered יקירי:

יש דרך טובה ויעילה מאוד (אם כי איטית) לגרום להורים שלך לקבל את העובדה שאתה רוצה לעסוק במוסיקה: טפטף להם את זה לאט ובסבלנות...

אצל ההורים שלי זה עבד, בכל אופן. הם כבר מקבלים את העובדה שיום אחד אני אסע רחוק מאוד (מאוד) כדי ללמוד מוסיקה.

אז באיטיות, ובסבלנות. יתכן שהתוצאות יגיעו מהר מכפי שחשבת.

[מור]

עידן!! חזרת!!!!

[well-tempered]

קודם כל, קוראים לי לביא. שלום עידן ותודה.
טוב, הזמן באמת ריכך את עמדותיהם של הוריי. אנחנו מתווכחים על זה הרבה פחות...
אבל עדיין הם זורקים לי מדי פעם: למה שלא תהיה בעצם... טבח, דייל, עורך דין, רופא?
יש לי אמא פולנית חבל"ז, ויש לי תחושה שגם אם אהיה מלחין גדול יום אחד, היא עדיין תצטער שלא נהייתי עו"ד (כמו אמא של וודי אלן... )
ואני באמת לא מצפה מהם לתמוך בי. רק שלא ילכו איתי ראש בראש.
יש פה בבית שלי ענינים אחרים עכשיו, עכ"פ. אני יותר מדי ליברלי בשביל ההורים שלי, מסתבר (אנחנו דתיים...)

זה מאוד מעניין, מה שאמרת, איפה אתה מתכנן ללמוד?

[חלילניתוש]

אני רוצה להיות נגנית טרוורסו ולהקים הרכב בארוק, וחוצ מיזה להיות מורה למוסיקה בגני ילדים.
אני לא רוצה לנגן בתזמורת, זה לא כיף.

[מור]

אוי אתם לא יודעם איך אני מקנאה בכם אצלי זה בידיוק ההפך..
ההורים שלי מסרבים לקלוט שאני ממש לא מתכוונת להיות מוזיקאית.. הכוונות שלי לגבי מוזיקה נגמרות בסוף שנה הבאה... אז אני לקראת להפסיק לנגן... הבעיה היא שהם לא מוכנים לקלוט את זה.. והם לא מפסיקים ללחוץ עליי לעשות רסיטל.. כמובן בשיתוף פעולה מרהיב עם מורתי החביבה..

[well-tempered]

זה ממש מוזר לי מור,
למה לא? את לא אוהבת מוזיקה? את שונאת לנגן? או שאת לא יכולה יותר עם הנבל ואין לך כח להתחיל משהו חדש?

ואגב, (נושא השירשור המקורי...) יש פה מישהו שחושב שההורים שלו דווקא בסדר?

[God]

אני, עם א' גדולה, כמו שאומרים... ההורים שלי הם ממש ממש כלים, ולא רק בנושא המוסיקה, אבל אני לא אכנס לאיזה דברים אחרים הם מעודדים אצלי... מי שמבין מבין.

קיצר, הם שניהם מאוד מאוד מאוד תומכים בנושא של לימודי מוסיקה, ומוסיקה כמקצוא (זו התוכנית). הם מימנו לי לא מזמן את הכלי החדש בבוחטה ענקית, הם יישלחו אותי לאיזו אקדמייה בחול שאני אבחר בשביל התואר השני (בהנחנ שיהיה כסף... לא נראה לי שיש לנו כסף לממן 4 שנים של 40 אלף דולר בג'וליארד... מצד שני, אני ממש לא יודע שזה מה שאני רוצה...), הם תומכים בי לגמרי מול הצבא, ועם ההחלטה בקשר לאיזו אקדמייה אני אעשה תואר ראשון, ועם אני אחליט על תל אביב, אז הם קרוב לודאי יעזרו לי לממן שכירות של דירה וכאלה. בקיצר, הם ממש כלים.

תקנאו.

[holst]

מצטער well tempered, הפעם המחשב שלי מת, אז לא הייתי כאן שבוע.

אני תמיד בניתי על אירופה, ובעיקר על גרמניה. אחרי שחזרתי מהקורס בגרמניה אז אני רוצה עוד יותר ליסוע וללמוד שם. זה מקום נפלא עם אנשים נפלאים. הלימודים אצל מורה הם חינם, מה שגם מאוד מקל. אבל צריך להיות דובר גרמנית... וזה גם בתכנית.

[איילתהשחר]

גם הורים שלי תומכים בי ברוב מוחלט מהדברים שאני עושה. משתדלים להיות הרבה יותר פתוחים למה שאני רוצה ממה שהם רוצים. מובן שזה גורר גם ויתורים מצידי כמו לעשות תואר במתמטיקה בידיעה ברורה שלא אעשה איתו כלום לעולם (לפחות כך אני מקווה) רק כי כך הם מרגישה בטוחים שמקצוע נורמאלי יהיה לי אבל בכ"א הם נפלאים, תומכים ועוזרים לי בכל דבר והם האנשים הכי מדהימים שאני מכירה בעולם וגם הורים חברים נפלאים!
נראה לי שהכל תלוי גם בסובלנות שלנו כלפי העקרונות והדאגה של ההורים. נסו לדמיין את עצמכם כהורים, אם הילדים שלכם יעשו דבר שנראה לכם מופרע/נורא/ מזיק איך תנהגו אז? לא חוכמה לומר שמה שאתם רוצים תרשו להם, ומה עם מה שאתם לא מסכימים איתו בכלל?