הקונסרבטוריון הוירטואלי

מור · נשלח: 18/09/2004 ב- 21:54:14 כותרת הודעה: משברים

טוב די מת כאן לארחונה האמת..
אז החלטתי לכתוב משהו- ביעידודו של עידן..
האמת זה שהמקום של ההודעה הזאת הוא יותר באוף טופיק אבל בגלל שהיא מתייחסת בראש ובראשונה אליי- כמו כל דבר... סתם.. אז החלטתי לכתוב אותה פה..

כרגע אני נמצאת בתקופה מעצבת מבחינת נגינה- ושאף אחד לא יגיד לי שהוא לא עבר תקופות כאלה.. בקיצר אני במשבר.. בוכה או מאוד עצוב

אני קרובה ללהפסיק לנגן כמו שלא הייתי קרובה אף פעם.. ז"א אני בקושי מתאמנת כבר חודש...
עכשיו למה קראתם את השטות הזאת?? האמת אין לי שמץ..
אבל אם כמר קראתם למה לא להתייחס?
איך אתם יוצאים מהתקופות המעצבנות האלה..?
בפעם האחרונ שעברתי תקופה דומה- קצת יותר קיצונית עברתי מורה אבל זה לא נראה לי הפיתרון הפעם..
נכון לעכשיו החלטתי לדבר מחר עם גיתית ולהחליף את כל הרפרטואר(-זה הולך להיות משעשע..) אל תדאגו יש לי גיבוי מעין באה איתי לשיעור לשמור עליי- סתם היא באה כי היא סתם נדחפת..
בכל מקרה נראה לכם שזה צעד נכון?

holst · נשלח: 18/09/2004 ב- 22:59:46 כותרת הודעה:

אני אספר את סיפורי הפרטי ואח"כ אוסיף עוד כמה דברים:

אוקיי... כידוע (או שלא), לפני כשנה בערך החלפתי מורה בפעם הראשונה.
המצב שקדם לכך לא היה מזהיר... לא הייתי מגדיר את עצמי כנגן טוב, ממש ממש לא.

באמצע החופש הגדול, מתישהו לפני ואחרי שטסתי עם המשפחה לספרד (ועדיף לכם שתשקיעו את החופשות שלכם במקומות אחרים) היה לי משבר דומה... כלומר ניגנתי 20 דקות ביום, כאשר בתקופה ההיא ניגנתי בממוצע שעה וחצי ביום (ועל כך אני שונא את עצמי מאוד).
בשלב מסוים הבזיקה בי המחשבה שלעזאזל, איפה אתה חיי, עם שעה וחצי לא מתקדמים לאף מקום, ובמיוחד לא עם 20 דקות... מאז כמובן ששיניתי את כמות האימון (והיא הלכה והשתנתה באופן מתמיד), החלפתי מורה, והחלום שלי הפך ל"האם להיות החלילן הראשון בברלין, או אולי בוינה".

אז אני מייעץ לחשוב על החלום שלך. ואם את באמת לא רוצה להמשיך לנגן בנבל (כמו שאת טורחת להזכיר לנו כל יומיים בערך), אז אני לא יכול לתת לך עצה טובה מספיק... אבל אני אחשוב על זה

איילתהשחר · נשלח: 18/09/2004 ב- 23:08:58 כותרת הודעה:

שלום מור, שנה טובה!
כשאני לא מצליחה להכריח את עצמי להתאמן אני עוזבת את התוכנית ועוברת לתוכנית חדשה לזמן מועט. (פעם אחרונה לקח לי שבועיים "להתאושש") ואז חוזרת לתוכנית המקורית ויש לי אפילו רעיונות חדשים מדי פעם...
בכ"א, נראה לי שזה עובר, לא?
בהצלחה!!!

guysoft · נשלח: 19/09/2004 ב- 02:28:35 כותרת הודעה:

טוב אני חושב שיש לי הרבה נסיון במשברים בנגינה.. (אהה אני כותב את זה ונתקע לי הדיסק של דבוז'ק עם קונצ'רטו לכינור.. ממש מתאים..אוף ובדיוק הייתי במוזה של הכתיבה!).

.. טוב ההודעה הזו כותבת את עצמה.. בדיוק התכוונתי לרשום.. ברצינות.. שמרגישם שזה חסר רק אחרי שמפסיקים. עכשיו פתאום יש לי חשק בלתי פוסק של רצון לנגן. אני לא זוכר אף פעם בכל ה-9 שנים של נגינה בכלי קשת להט כזה. יש לי הרגשה שזה לא משהו זמני.

עכשיו אני לא חושב שצריך להפסיק לנגן. אבל אולי אפשר לעשות איזושהי אתנחתא. אולי אפילו דרך לעצור את כל הלחץ של הנגינה.. מפני שזה אולי מה שגורר את השבירה עצמה.

well-tempered · נשלח: 19/09/2004 ב- 16:59:09 כותרת הודעה:

קודם כל נראה לי שאת חסומה, מור, אם את לא נהנית מהנגינה.
יש ספר מצויין בשם "דרך האמן", שמאוד עזר לי. (אשמח להשאיל לך)

בעיקרון, חלק מהשיטה המוצעת בספר הוא לכתוב כל יום "דפי בוקר", שבהם שופכים את כל מה שמעיק על הנשמה. לי יש כבר קופסה מלאה להתפקע של דפים כאלה. וזה עובד. פשוט הפסקתי לעשות דברים שגרמו לי להרגיש רע, שחסמו אותי. שעשיתי רק מפני שציפו ממני לעשות, בתור ילד טוב, בתור אדם דתי.
אם נמאס לך מהנבל, אולי כדאי פשוט להפסיק. להפסיק לפחד מההורים, מהמורה. להפסיק לנגן.

כדאי לחשוב עם עצמך מהו החלום שלך, מהו הדבר שמרגש אותך ביותר?
זה יכול להיות מאוד קשה בהתחלה, ודי מבלבל. בתוספת רגשות אשמה כשהנבל יביט בך בעצב או כשתחשבי על הזמן והכסף שהושקעו בכל זה. (ככה זה היה אצלי, עכ"פ, כשהפסקתי לנגן בגיטרה.)
אבל בסוף, כשיוצאים מזה, הכל נכנס לפרספקטיבה והחיים מקבלים כיוון בריא יותר.

מור · נשלח: 19/09/2004 ב- 18:02:57 כותרת הודעה:

ואוו.. ממש ממש לא הבנתם אותי נכון.. אני חלילה לא מתכוונת להפסיק לנגן..
הנקודה היא שבזמן האחרון דברים לא הולכים כמו שהייתי רוצה...
ז"א אני והנבל לא כ"כ מסתדרים..
אני ממש ממש ממש לא מתכוונת לעשות מהנבל מקצוע או משהו בסגנון אלה נגינה בשבילי היא לכיף.. ואין מה לעשות אבל בזמן האחרון לא כ"כ כיף לי..

holst · נשלח: 19/09/2004 ב- 19:25:58 כותרת הודעה:

טוב... אני חושב שלהחליף את הרפרטואר באמת יהיה רעיון טוב.
וגם עבודה מאוזנת בין יצירות לאטיודים\תרגילים וכו'.

פיציקטו

טוב , חזרתי - אהלן מור ואיילת וכולם
אתמול פגשתי את god והוא הוציא אותי מ"המשבר" שלי ולכן חזרתי. אני נהנה לקרוא את כל מה שהפסדתי פה. גם אני נשברתי בכיתה ט' נדמה לי. בזמן ההפסקה עלה וצמח בי הצורך לנגן עד שלא עמדתי בזה ובהזדמנות הראשונה חידשתי את השעורים. חשוב מאוד הפידבק של המורה. יש לכם מה להגיד?

פיציקטו

טוב , חזרתי - אהלן מור ואיילת וכולם
אתמול פגשתי את god והוא הוציא אותי מ"המשבר" שלי ולכן חזרתי. אני נהנה לקרוא את כל מה שהפסדתי פה. גם אני נשברתי בכיתה ט' נדמה לי. בזמן ההפסקה עלה וצמח בי הצורך לנגן עד שלא עמדתי בזה ובהזדמנות הראשונה חידשתי את השעורים. חשוב מאוד הפידבק של המורה. יש לכם מה להגיד?

holst · נשלח: 20/09/2004 ב- 13:19:34 כותרת הודעה:

פיציקטו יקירי,
למה ההודעה הכפולה שלך מופיעה שוב ושוב גם אחרי שאני מוחק אותה?? אולי יש כאן בעיה טכנית... אני אבדוק את זה, אבל משום מה בכל פעם שאתה נכנס לאתר ההודעה הזו מופיעה. יכול להיות שיש כאן תקלה של פקודה אין-סופית.

מור · נשלח: 20/09/2004 ב- 14:17:12 כותרת הודעה:

טוב- אז אתמול דיברתי על כל העניין עם מורתי החביבה היא כמובן לא הייתה כ"כ מרוצה מכל העניין.. בכל מקרה זה היה משעשע למדי!! ו... הולך להשתנות לי הרפרטואר!!
וחוץ מזה עכשיו אני שוקלת להגשים לעצמי חלום קטן שבטח ישמע לכם ממש מוזר..
והוא.. ללמוד לנגן על קורה.. אבל זה דורש לשכנע את ההורים שלי שיש לי זמן- מה של כ"כ נכון.. ולמצוא מורה- אז מישהו מכיר?