איילתהשחר משתמש עם עתיד
הצטרף בתאריך: 08/08/2004 ב- 19:29:16 הודעות: 297 מיקום: ירושלים
|
נשלח: 27/10/2004 ב- 16:58:04 כותרת הודעה: סיפור סוחט דמעות... (טוב... לפחות את שלי... בערך...) |
|
|
לכל מי שעוד לא יודע, חיפושי העקרים אחר הנבל נמשכים כבר כמה שנים טובות [מה זה הביטוי הזה??? הן לא היו טובות... הן היו רוויות סבל וכאב רב... ] והנה, לכמה חודשים מצאתי פרסו על מישהו שמוכרת נבל. שמחתי כ"כ! התקשרתי והשארתי לה הודעה. אך היא,[ ] לא ענתה... לאחר שהשארתי עוד כמליון ואחת הודעות (המכירים אותי יודעים שאני בהחלט מסוגלת לעשות את זה...) התייאשתי...(אוווו).
יום אחד, (לפני כשבוע) בחתונה של חברה טובה (יה"ר שתרבנה שמחות בישראל) מצלצל פלאפוני הקט ועל הצג מספר לא מוכר... [ אקורדים דרמטיים סגנון צ'ייקובסקי/בטהובן/כל מי שתעלו על דעתכם] מובן שלא היה סיכוי שאענה כי ברעש כזה לא שומים גם תותח ולא רק מכשיר סלולרי קטן מצלצל ואולם, יש הודעה. באיזו השראה פתאומית שנחתה עלי (חלקיק השראה עפ"י טרי פרצ'ט, האין זאת, דניאל?) אני יוצאת החוצה לשמוע את ההודעה (דבר לא מסתבר בעליל לאור העובדה שאני בודקת הודעות אחת לחודשיים בערך..)ומסתבר שהתקשרה מוכרת הנבל!! כמה דקות אושר וגיל עברו עלי בנסיון נואש לחייג את המספר בצבעות רועדות [טוב... אולי אני שוב מגזימה...] היא לא ענתה אולם לאחר מספר דקות התקשרה בחזרה... "שלום, מדברת נטלי, כבר מכרתי את הנבל [-מה ?!? לא יכול להיות!! את ודאי טועה!!! בדקי שוב!!!] אבל בגלל שהשארת כ"כ הרבה הודעות החלטתי לחזור אליך [-הו, תודה רבה] ולהגיד לך שיש אצלינו מורה אחרת שמוכרת נבל [-מה באמת??? אולי עוד לא הכל אבוד...!! איך קוראים לה???] קוראים לה...."
ואז, תקותי האחרונה נגוזה... השם שהיא אמרה היה שמה של מורתי הראשונה לנבל... ידעתי בדיוק איזה נבל היא מוכרת, מה ערכו ולמה לעולם (לא לפחות עד שאזכה בלוטו) לא אוכל לקנות אותו...
נו טוב, אמרתי, תודה רבה... ושבתי לרקוד בשמחה לפני הכלה...
אגב,מור הנעלמת, דיברת עם גיתית במקרה? |
|