הקונסרבטוריון הוירטואלי

[holst]

בשיעור האחרון שלי יוסי (להלן, המורה) החליט שאני לא "שר" מספיק בנגינה. הוא אמר שאני צריך לחשוב כמו זמר אופרה.

המורה מסתמך על תורתו של המורה והחלילן הדגול מרסל מואיז, שכתב ספר על שימוש במחוות שירתיות בנגינה. זה כולל ויבראטו, קפיצות בין צלילים, מוטיבים יותר "עגולים" ולא "לינארים" וכו'... זו הייתה אחת המטרות החשובות בכל המתודה של מואיז.
לשם כך מואיז מסביר בספרו על הדרך להשגת המטרה הזו, ולשם כך הוא מביא דוגמאות מאופרות, שאותם צריך החלילן לנגן (את תפקיד הזמר). לפני 30 שנה יוסי ניסה לאסוף את כל הקטעים שמואיז דיבר עליהם בקלטת, אך בזמנו זה לא היה פשוט כל כך... מצאתי אתר שמביא את הקטעים המופיעים בספרו של מואיז - על החלילן לעקוב אחר הזמר ולחקות אותו. הדבר הזה גם יכול לעזור לכל נגני כלי הנשיפה באשר הם (כל מה שמואיז אמר יכול לעזור...).

האתר:
http://www.colleges.org/~music/moyse/

אגב, המורה שלי העיר הערה מאוד מעניינת: דווקא ג'יימס גאלווי, שהוא בערך ההיפך מכל צורת ההוראה של מואיז בכל הקשור לפן הטכני של הנגינה, דווקא הוא ההדגמה החיה הטובה ביותר לדמות החלילן ה"שירתי" שמואיז חשב עליו, ושחתר להנחיל לכולם.

[פיצי]

זה הרי ידוע משחר ההסטוריה שכמעט כל הז'אנרים האינסטרומנטליים התפתחו כחיקוי למוזיקה ווקלית, ובמיוחד דברים אמורים בפרקים האיטיים של ונצ'רטים, סונטות וכדומה.