הקונסרבטוריון הוירטואלי

uvcd

האם יש צורך בשינון טכניקה כדי להיות מסוגל לבצע אותה? האם שינון טכניקה = הבנה של טכניקה? מה אתם חושבים? סימן שאלה

EmmanuelOboe · נשלח: 16/04/2004 ב- 22:48:28 כותרת הודעה:

העמדה שלי היא: כמובן שצריך לחזור על טכניקה כדי לבצע אותה טוב.

זה שאתה עושה את זה יותר פעמים לא אומר שאתה מבין את זה יותר טוב, זה לא העניין. אני יכול להבין טוב מאוד איך עושים משהו גם בפעם הראשונה. אבל עד שהגוף מתרגל לעשות את זה בלי שזה יצרוך ריכוז ענק והשקעה אדירה, צריך לחזור על זה. ומסיבה מאוד פשוטה.

כשאתה חוזר על פעילות, נוצר במוח מסלול עצבי לאותה פעילות. ככל שאתה חוזר על הפעילות, המסלול מתחזק... בגלל זה חזרה על פעולה גורם לך ללמוד אותה. מאותה סיבה, לוקח הרבה שיעורי נהיגה עד שהכל בא ברפלקס. עד שמוטבע לך תהליך השימוש בהילוכים, פדאלים, אורות מראות והכל.

בנוסף, ככל שתחזור על משפט במוסיקה, נגיד איזה קטע מהיר, או רצף אצבועים חלופיים, תביו יותר את ההובלות הפנימיות, ותצבור ביטחון, שבעזרתו תוכל גם לנשוף בצורה יותר יציבה...

נו, הבנתם - יש מליון סיבות למה חזרה ושינון עוזרים.

holst · נשלח: 27/11/2004 ב- 09:21:13 כותרת הודעה:

היי... במעמקי הפורום יש דיונים ממש טובים!

וכן, התשובה היא כן, ברור...
גם למי שחושב שהוא יכול לנגן קטע מאוד מהיר בקריאה ראשונה - חייבים לעבוד לאט. כמו שמישהו פעם אמר לי: זה כמו לחרוט על סלע עם מסמר - צריך לחזור על הפעולה עשרות פעמים, בסבלנות, אבל אחרי שמסיימים התוצאה תישאר שנים על שנים.

טל כץ · נשלח: 27/11/2004 ב- 15:55:55 כותרת הודעה:

כמובן שגם אם צריך לעשות את הדבר הזה שאתה קורא לו שינון צריך לדעת כיצד לעשות זאת נכון.
אם הגישה לא תהיה גישה טובה אז גם השינון לא יעזור ולא תבין למה זה לא הולך לך.
אז יש גם גישה שאיתה אתה צריך ללכת כאשר אתה משנן.
בקשר לכמה זמן צריך לעשות את זה. זה אישי לחלוטין ומשתנה מנגן לנגן.
יש כאלה שצריכים 5 דקות בשביל להצליח לנגן את הפרזה הכי טכנית והכי קשה בעולם ויש כאלה שיקח להם חצי שעה. זה תלוי בכל מיני עניינים פיסיים וגם תפיסה בין השאר.

ריתי21 · נשלח: 27/11/2004 ב- 16:20:01 כותרת הודעה:

מה שהבחנתי בו, ונראה לי מאוד מוזר, זה העובדה שכשלומדים משהו מתוך שינון, ואחרי שאתה יודע אותו ממש ממש טוב, כמו לנגן או לשיר איזשהיא יצירה,
אתה יודע אותה בתור מכלול של פעולות שבאות אחת אחרי השנייה בסדר מסוים,
וגיליתי שכשאני מנסה להתחיל מהאמצע או להוציא מהמכלול הזה רק קטע אחד בנפרד, פתאום אני מתבלבל ולא מוצא מאיפה להתחיל....

אפשר לראות את זה בהרבה תחומים בחיים, מבחינת הפעולה של המוח, שהוא עובד בתבנית מסוימת, הולך לאורך מסלול מסוים שנקבע לפי הנסיון הראשוני, כמו ש-calister אומר,
ולנסות להגיע לנקודה הסופית ממקום אחר או בדרך אחרת זה מוזר... למרות שמדובר באותו יעד!
הדרך תראה לך פתאום זרה לחלוטין, למרות שאתה פשוט מסתכל על אותו מקום מוכר, רק מזווית אחרת...

טל כץ · נשלח: 27/11/2004 ב- 16:53:04 כותרת הודעה:

במוסיקה זה לא בדיוק ככה.
העניין הוא עד כמה אתה מכיר את היצירה טוב.
כל חור וחור בה, כל צליל וצליל.
אתה יכול ועוד איך להתחיל מאיפה שבא לך.
השאלה היא עד כמה אתה באמת יודע את היצירה.
כשאנחנו מקשיבים למוסיקה אנחנו לא מקשיבים לה רק בצורה אחת.
לא מקשיבים לה רק כקו אחד שזורם כל הזמן בצורה ישרה.
אנחנו שומעים כל מיני דברים. אנחנו זוכרים מה היה לפני, מקשיבים לקו הזורם,
ולעוד ועוד אלמנטים שקיימים במוסיקה.
למשל מנצחים טובים שביצעו יצירה מסויימת המון פעמים יכולים לנצח עליה ללא פרטיטורה,
והם זוכרים כל אות ואות, מספרי תיבות ויכולים לעבוד עם התזמורת ללא פרטיטורה והם יודעים
בדיוק בכל מקום איזה כלים מנגנים ומה הולך שם.

well-tempered · נשלח: 27/11/2004 ב- 17:58:54 כותרת הודעה:

די ברור מה שאמרת, תומר.
זה קשור לאיזשהו אוטומט מכני שנצרב במח, כשמנגנים את אותו הקטע שוב ושוב מבלי לעבוד עליו באמת. כשמתאמנים בצורה כזו, תיקון הטעויות או הקטעים הבעייתיים לוקח זמן ארוך יותר מאשר בשיטה בה מפרקים את הקטע. והאמת היא שההרגל אמנם מאפשר לנגן יצירה שלמה מתחילה ועד סוף, אך מגביל את יכולת השליטה בהבעה תוך כדי נגינה. הכל נתפס כמקשה אחת, תשנה משהו ותתבלבל לגמרי. לא חייבים להתחיל מהאמצע כדי שזה יקרה. מספיק שתנגן בטמפו אחר (בד"כ איטי יותר), או במגע אחר.

מור · נשלח: 27/11/2004 ב- 21:27:32 כותרת הודעה:

מי זה תומר?

well-tempered · נשלח: 27/11/2004 ב- 21:42:04 כותרת הודעה:

ריתי21=תומר

ריתי21 · נשלח: 28/11/2004 ב- 01:18:25 כותרת הודעה:

אוהו, תאמין לי שאני מכיר את הקטע הזה....

הפקה של מוסיקה זה דבר שאני מאוד נהנה ממנו, אבל הבעיה שלי היא העצלנות קורץ

אין לי כוח לעעשות את זה - לפרק את היצירה לחלקים ולתקן את הטעויות,
למרות שזה בדיוק מה שצריך לעשות.
זה תמיד טוב לראות את כל הצדדים ולבוא מכל הזוויות לדבר שאתה עושה,
ושוב, זה נכון לגבי כל דבר שתעשו בחיים.
כשלומדים משהו נהיה מסלול כזה בראש שלנו, וזה ממש טוב להעמיק את המסלול הזה ולחרוש בו עוד ועוד, אבל זה אפילו יותר טוב לפתוח עוד הסתעפויות ולסטות הצידה ולהתנסות ולחדש, אבל זה קשה לאנשים עצלנים כמוני.

ריתי21 · נשלח: 28/11/2004 ב- 01:20:19 כותרת הודעה:

ודרך אגב למי שלא מכיר קוראים לי תומר מאוד שמח

כתבתי גם הודעה באשכול "חברי הפורום, התפקדו!" למי שרוצה לדפדף ולראות.

guysoft · נשלח: 28/11/2004 ב- 02:41:53 כותרת הודעה:

ראינו.. אבל משתמשים שוכחים מהר שרשורים (תאמין לי אני רואה את זה כל הזמן).

לדעתי אין ספק, חייבים לשנן, ולחקור לעומק. זו בעיה אצלי: אני לא מתאמן באופן קבוע, אני משתדל לאחרונה להתאמן כדי שאני לא אשכח דברים שאני יודע.

holst · נשלח: 28/11/2004 ב- 05:50:18 כותרת הודעה:

בקשר לשינון:
אני לא חושב שמנצח טוב, כמו כל מוסיקאי טוב, צריך לעבוד בלי תוים. אמנם לבצע ניתן, אבל אני חושב שהמנצחים והמבצעים הטובים עובדים תמיד עם תוים. אני לא חושב שזה טוב ונבון לחשוב שאתה יודע כל פרט במוסיקה.
דוגמה: ארטורו טוסקניני. גם אחרי שעבד על ה"ארואיקה" אין ספור פעמים עם תזמורת, הוא תמיד ישב עם התוים לפני החזרות וחזר על הכל, וכמובן עבד עם תוים בחזרות.

טל כץ · נשלח: 02/12/2004 ב- 21:55:21 כותרת הודעה:

מן הסתם לא התכוונתי למה שאתה חשבת עידן (ואת ההתחכמויות שלך כבר אני מכיר ממזמן).
בכל אופן,
כמובן שהמנצח יושב עם התווים בזמן שלו עם עצמו וגם לא תמיד מנצח על התזמורת ללא תווים וזה משתנה מיצירה ליצירה. זהו.
הבה לא נסטה מן הנושא.