הקונסרבטוריון הוירטואלי

Dombi · נשלח: 26/04/2005 ב- 11:29:00 כותרת הודעה: כתיבת שמות

נראה לי אחת התופעות שיש בכתיבת מוזיקה מודרנית,
זה המון יצירות שנכתבו עם נושא שמבוסס על שם של מישהו.
כלומר לוקחים שם של מישהו מפרקים את השם שלו ועושים מהפירוק צלילים לפי האותיות שיוצאות....
אמרו נראה לי פה פעם ששוסטקוביץ' עשה את זה לא מעט.
כנ"ל ישנה יצירה של ווייזנברג ששמעתי באתנחתא שהוא כתב בשביל טבאה צימרמן... וביצירה הנושא שחוזר הוא הצלילים של פירוק השם שלה.

רציתי רק לשאול.... האם ישנו מלחין שממש ממש מזוהה עם זה? כלומר שמרבית יצירותיו נכתבו ככה?
ומי בכלל נחשב לראשון שהתחיל לכתוב יצירות בסגנון הזה?

נ.ב: GADI = סול לה רה סיייי צוחק

well-tempered · נשלח: 26/04/2005 ב- 12:05:11 כותרת הודעה:

באך עשה את זה במנחה המוזיקלית.

בגרמנית יש איות מיוחד לכל סולם, כך ש-B=Bb ו-H=B. וכידוע, באיות של האמריקאים A זה לה ו-C זה דו. נראה לי שזו היצירה האחרונה שבאך כתב וזו הפעם הראשונה שהוא איית את עצמו בתוך התווים.

לא הבנתי איך שוסטקוביץ' בדיוק עשה את זה, אפשר לקבל הסבר מפורט קצת יותר? המום

ואיך האות I שבGADI היא סי בדיוק?

Dombi · נשלח: 26/04/2005 ב- 13:49:09 כותרת הודעה:

או שזה פה או שקראתי את זה במקום אחר....
הוא עשה את זה ברביעיות שלו.

אה וצודק לביא....
אם H זה סי.... אז I זה דו!! צוחק

holst · נשלח: 26/04/2005 ב- 13:55:07 כותרת הודעה:

באך לא השתמש בזה במנחה המוסיקלית, את הנושא למנחה המוסיקלית כתב פרידריך הגדול. הוא משתמש בזה באומנות הפוגה, שזו באמת יצירתו האחרונה פחות או יותר.

בגרמנית הצלילים נכתבים לפי איך שהוגים את שמם: Es זה E (מי)+s (קיצור של במול), כלומר מי במול. כשהוגים את Es שומעים את האות S. כלומר שוסטקוביף מתחיל ב-מי במול, מי בקר, סי, וכו'... את שאר המינוחים אני לא זוכר לגמרי...

מדהימאיה · נשלח: 26/04/2005 ב- 14:48:01 כותרת הודעה:

שוסטקוביץ זה DSCH קיצור של Dmitri SCHostakovich
D זה רה
S זה Es מי במול
C זה דו
H זה סי בקר

הוא משתמש בזה בקונצרטו לכינור ואם אני זוכר נכון בסמפוניות ה-4 וה-10
וגם בכמה רביעיות.

מלחנים רבים השתמשו אחרי באך באתיות שמו כולל בן-חיים(אם אני זוכר נכון) ושניטקה בחמישית פסנתר שלו.

מה שיפה בשמות האלה זו הכרומטיות. אצל באך זה כ"כ מתאים לסגנון שלו.

maestro · נשלח: 26/04/2005 ב- 19:35:46 כותרת הודעה:

ידן למה פחות או יותר?
באך אפילו לא הספיק לסיים את אומנות הפוגה, ובתיבות האחרונות הוא כותב שוב ושוב את השם שלו

חלילניתוש · נשלח: 26/04/2005 ב- 20:49:49 כותרת הודעה:

זה שאומנות הפוגה היא יצירתו האחרונה של באך זה פיקציה. ככה אנחנו חושבים כי בסופה של אומנות הפוגה יש הקדשה של קארל פיליפ שאומרת "וכאן המלחין מת*. מה שממש לא נכון כי באך כתה עוד כמה וכמה יצירות אחרי אומנות הפוגה.
את אומנות הפוגה הוא לא סיים מאיזושהי סיבה, מה שברור - זה לא היה מוות

חוצ מיזה לבאך יש גם את העניין של המספר 14 שגם כן נחשב לחתימה של באך (זהו סכום ספרות שמו בגימטריה)

Dombi · נשלח: 26/09/2005 ב- 13:45:24 כותרת הודעה:

ראיתי באיזהשהו ספר באקדמון עם כל מיני יצירות של רוול,
יש בסוף בסוף יצירה אחת לזכרו של גבריאל פורה.
ולמעלה כתוב איך נראה השם בתווים,
וזה בדיוק הנושא של התחלת היצירה. בקיצור זה מאוד משעשע.

מה שעוד יותר מעניין הוא שזה כתוב בכיוון אחד במפתח סול,
ואם הופכים את זה אז זה אמור להיות גם במפתח פה, אבל זה לא ממש אותם תווים כמובן.
אולי צריך לקרוא את זה הפוך או משהו... מבולבל

shaked_shammah · נשלח: 26/09/2005 ב- 13:59:39 כותרת הודעה:

נדמה לי שגם ליסט כתב איזה וריאציות על נושא שמבוסס על השם BACH.

Ylock · נשלח: 26/09/2005 ב- 20:17:01 כותרת הודעה:

לגבי שוסטקוביץ' - ברביעייה מספר 8 בדו מינור, הנושא בפרק השני והשלישי בנוי בעצם על המוטיב של השם שלו (כמו שכבר נכתב: רה - מי במול - דו - סי בקאר) [ זה יוצא ממש יהודי..]
אותו מוטיב בדיוק מופיע בטריו (המרגש ביותר יש לציין) מספר 2 (אני חושב שגם בדו מינור או אולי פה מינור).
אני חושב שהתחום של כל מיני רמיזות באמצעות תווים ופיענוח של כל מיני קודים הוא די חדש במוסיקולוגיה ויש עוד הרבה למצוא.. אז יאללה! תפתחו פרטיטורה ותתחילו לחפש! מחייך

Mico · נשלח: 26/09/2005 ב- 21:29:43 כותרת הודעה:

הרבעייה הזאת מוקדשת לקורבנות השואה והפאשיזם (ככה הרוסים קוראים לנאצים גם). שוסטה משחק עם המוטיב הזה בדרכים שונות, הוא אפילו עושה אותו בתור וואלס באחד הפרקים.

Ylock · נשלח: 27/09/2005 ב- 12:55:28 כותרת הודעה:

עוד על הרביעייה בדו מינור:
הרביעייה הזאת נכתבה ע"י שוסטקוביץ' אחרי שביקר בדרזדן (ב1960) וראה את ההריסות של העיר וכו'. אני חושב שהיא לא רק לזכר קורבנות השואה אלא בכלל להרוגי המלחמה. שוסטה כתב אותה בתוך 3 ימים (!!) . יש לה חמישה פרקים, כאשר היא מדמה מלחמה: הפרק הראשון איטי (השקט שלפני הסערה), הפרק השני יותר סוער והוא גם כולל מוטיב יהודי בולט, הפרק השלישי נפתח במקצב משולש (עם המוטיב של DSCH) ובפרק הרביעי (אני חושב) יש גם "הפצצות"; הצ'לו מחזיק בס ארוך ושלושת הכלים האחרים נכנסים באקורדים צורמים. הפרק החמישי הוא שוב איטי והוא דומה לפרק הראשון.
מאוד מומלץ!!
הטריו לפסנתר שעליו דיברתי נכתב אני חושב ב1945 לאחר שהגיעו ידיעות לרוסיה עלמה שקורה ליהודים באירופה. לאחר הופעת הבכורה של הטריו במוסקבה (עם שוסטה ליד הפסנתר), כל הקהל פרץ בבכי.
אני אנסה למצוא לינק לטריו ולשים אותו כאן ..
(אחרי רבע שעה...)
http://www.classicalarchives.com/live/s.html#SHOSTAKOVICH
(רק שאתם צריכים להיות בFree members של האתר.. זה לא בעיה להרשם)