הקונסרבטוריון הוירטואלי

[Amiel Gal]

טוב, אז ככה, נתחיל ממה המצב? המון זמן שלא נכנסתי לאתר אז...( מקווה שברוך הבא, כן? ), בכל מקרה, רציתי לדעת
פילהרמוניה והמיקום שלה במרחב הסטריאופוני, איך, מה, מו?
אני יודע שכלי מיתר מוצבים קדימה וכלי הקשה מאחורה( מבחינת הפילהרמוניה) אבל מה מעבר?
מה עם חצוצרות למיניהם, מקהלה וכו', איך יודעים מה ואיפה כל אחד?


עמיאל.
עם אור חדש בקצה המנהרה

[Dombi]

על מה אתה מדבר? על המיקום שלהם בהופעה?
אם על המיקום שלהם אתה שח, אז ככה:
קודם כל כלי מיתר כלי קשת סיים שיט. כלי קשת שהם כינור ויולה צ'לו וקונטרבס ישובים בשורות הראשונות. כנר ראשי נמצא משמאלו של המנצח.
מאחוריהם נמצאים כלי העץ בשתי שורות (חליל ואבוב ביחד, קלרינט ובסון ביחד).
לידם משמאל הקרנות.
בשורה מאחוריהם החצוצרות הטרומבונים והטובה.
ומאחורה אחורה (כשאין מקהלה כמובן) כלי ההקשה.
כשזאת יצירה ווקאלית אז המקהלה הכי מאחורה.

ואם יש נבל ביצירה אז זה תלוי אבל בדר"כ הם מאחורי הקשתנים ליד כלי הנשיפה העציים.

[Dombi]

עכשיו רק נזכרתי בתמונה ששלח לי טץ של הפילהרמונית..
אולי זה ימחיש לך את מה שקורה שם

[Amiel Gal]

ווואלה, יפה לך ככה , תודה.
בכל מקרה, וזה העניין, החלטתי לנסות לרשום כמה תפקידים לפילהרמונית, עכשיו, בין היתר יש גם מקהלה שנותנת רקע, אמנם בלי כלי הקשה עדיין אבל בכל זאת- עצם ההתנסות אז...
בכל מקרה, יש איפושהו מקום לקרוא על זה קצת יותר לעומק מאשר 2 מילים מתמצתות? ( מה'ני אעשה, "א...ני תולעת ספרים" , מכיר ת'שיר?)


ושוב תודה.
עמיאל.
עם חיוך שינני

[טל כץ]

אני מניח שאתה מתכוון לסוג האנסמבל שנקרא תזמורת סימפונית ואתה מתבלבל קצת בשמות
ובמושגים בין שם של תזמורת כל שהיא בעולם לבין ההרכב התאורטי עצמו,
כי לא הבנתי למה אתה מתכוון כשאתה כותב "פילהרמוניה".... הפילהרמוניה זו תזמורת באנגליה.
ההבדל בהרכב הנגנים בין תזמורת סימפונית לתזמורת פילהרמונית הוא בעקרון בגודל התזמורת.
תזמורת פילהרמונית מונה מספר נגנים רב יותר מאשר תזמורת סימפונית,
למרות שהיום זה כבר לא נראה לי כל כך ככה.
בכל אופן, תתייחס למושג כתזמורת סימפונית והרכב הנגנים שלה ואיך שהם יושבים.
סידור הכלים בתזמורת הסימפונית תלוי בתקופה שאנחנו מדברים עליה, מכיוון שבמהלך התקופות, סדר ישיבת הנגנים השתנה מעט.
כיום, כיוצר של המאה ה21 אין לך יותר מדי מגבלות חוץ מהמגבלות שאתה קובע בעצמך ואתה יכול
לסדר את התזמורת הסימפונית באיזו צורה שרק תרצה גם אם זה לשים את החצוצרן הראשון בכסא
של הקונצרטמאסטר. (כמובן שהייתי רוצה לראות דבר כזה )
למשל צ'ארלס אייבס, המלחין האמריקאי, ביצירתו The Unanswered Question לחצוצרה, ארבעה
חלילים ומיתרים, החליט כי החצוצרה תנגן מחוץ לבמה, ארבעת החלילים ישבו עם הגב למנצח
והמיתרים אממ... יהיו מיתרים. עניין החצוצרה מחוץ לבמה לא החל אצל אייבס כמובן.
זה עוד מתקופות הרבה יותר קודמות למאה ה20, אבל הבאתי את זה כדוגמא רק בכדי להסביר לך
שסידור הנגנים תלוי במה רצה המלחין.

בכל מקרה, עם השנים והתקופה, הרכב הנגנים באנסמבל המוסיקלי גדל ובתקופת הקלאסיקה
נוצרה התזמורת הסימפונית שהיא לא התזמורת הסימפונית שאתה מכיר כיום.
היא מנתה מספר כלי קשת מופחת מאשר היום. פחות הכפלות על תפקידי כלי הקשת.
אפילו אני חושב שהיו יצירות שבוצעו עם כלי אחד מכל תפקיד, למרות שאני לא בטוח בזה.
אני חושב שמבחינת כלי הקשת, היו 2-3 על כל תפקיד לעומת התזמורת הסימפונית של היום
שמונה משהו כמו 15 כנרים ראשונים ועוד 15 כנרים שניים.
בתקופת הקלאסיקה, כינור שני היו יושבים מול כינור ראשון. כינור ראשון בצד שמאל וכינור שני
מצד ימין, ממבט המנצח אני מדבר ולא ממבט הישיבה בתוך התזמורת עצמה כי אז הכיוונים משתנים.
ימינה מכינור ראשון יושבים הצ'לי וימינה מהצ'לי יושבות הויולות.
כלי הקשת יושבים בצורת חצי עיגול. הקונטרבסים נמצאים מאחורי כינור שני.

מאחורי כלי הקשת ישנה שורה ישרה של כלי נשיפה מעץ. משמאל לימין, ממבט המנצח הם יושבים כך:
בצד הכי שמאלי יושבים האבובים, שמאלה מהם יושבים החלילים.
שורה נוספת מאחוריהם של כלי עץ ושם יושבים לפי הסדר הנאמר הבסונים ושמאל להם הקלרינטים.
מאחוריהם יושבים שורה של כלי הנשיפה ממתכת. אם יש טרומבונים אז הם ישבו הכי שמאליים
אבל אין כל כך טרומבונים בתקופה הקלאסית. זה התחיל להכנס בתקופה הזו אבל אין ברוב היצירות.
יש בחמישית של בטהובן טרומבונים ובעוד מספר יצירות שאני לא זוכר.
בכל אופן. משמאל לטרומבונים אם יש או אין, יושבות החצוצרות ושמאלה להן יושבות הקרנות.
יכול להיות שהקרנות בתקופה הקלאסית ישבו עם כלי הנשיפה מעץ בעצם והחצוצרות ישבו בפינה
מאחורה לצד הטימפני כיוון שלחצוצרות ולטימפני היה את אותו התפקיד בלהכניס את ההדגשות
הריתמיות למוסיקה. זו התקופה הקלאסית בכל אופן.

לאחר מכן, בתקופת הרומנטיקה, התזמורת הסימפונית גדלה עוד, מספר הנגנים גדל.
טרומבונים כבר ישבו בקביעות. מספר כלי ההקשה ומגוון כלי ההקשה גדל לעומת תקופת
הקלאסיקה ששם לרוב ניתן למצוא טימפני בסימפוניות קלאסיות.
כינור ראשון וכינור שני ישבו יחדיו בצד השמאלי. כינור ראשון בצד הכי שמאלי ובימין כינור שני
וימינה מזה הצ'לי ובצד הכי ימני ישבו הויולות מול כינור ראשון בעצם. הקונטרבסים נשארו באותו מקום.
לסקציית כלי הנשיפה ממתכת נוספה הטובה ולפעמים עוד כל מיני כלים כגון טובות וגנר שעליהם
ניגנו הקרננים אם היה צורך.
גם כדאי לדעת שביצירות שאין בהם טרומבונים החצוצרן הראשון יושב ליד הקרן הראשונה
וביצירות שיש בהם טרומבונים יושב החצוצרן הראשון לצד הטרומבון הראשון.

במאה ה20 התזמורת הסימפונית כבר הפכה להיות משהו ענק יחסית לתקופות שקדמו לה.
התזמורת כיום כבר מונה משהו כמו 100 נגנים וכמובן שסדר הישיבה וכמות הנגנים הנבחרת
בביצוע יצירה תלוי ברפרטואר וברצונו של המנצח.

חשוב מאוד גם להבין את התפתחות והשינוי שחל על כלי הנגינה בתקופות השונות.
מה שאתה רואה היום לא מתקרב בגרוש למה שהיה בתקופה הקלאסית. כל התהליך עבר מן אבולוציה שכזו.

האבולוציה הזו עם השנים נתנה ליוצר, המלחין, כלים יותר רחבים לעבוד עם ההרכב המודרני של התזמורת הסימפונית.

[Amiel Gal]

אין לי מילים, פשוט ווואוווווו

מתי מוציא מאמרים תגיד לי?, ממש נהנתי לקרוא את זה


עמיאל.

[טל כץ]

הנה דיאגרמה של סידור התזמורת הסימפונית בימינו:



1. כינור ראשון
2. כינור שני
3. צ'לי
4. ויולות
5. קונטרה-בסים
6. חלילים
7. אבובים
8. קלרינטים
9. בסונים
10. קרנות
11. חצוצרות
12. טרומבונים וטובה
13. כלי הקשה
14. נבל

[holst]

אני אמונם לא הייתי ביותר קונצרטים תזמורתיים מאשר מרביתכם, אבל משום מה ראיתי הרבה דברים...

כמו שטל אמר, לכל מנצח יש את הרעיונות שלו בנוגע למיקום של הכלים בתזמורת. הדבר השכיח ביותר הוא החלפה בין הצ'לים לויולות. לעיתים הויולות יושבות במרכז, ולעיתים הצ'לי, עם עדיפות לצ'לי.
למאסטרו לאון בוטשטיין יש סידור שבו בד"כ הכינור הראשון יושב מול הכינור השני. מאחורי הכינור הראשון עומדים הקונטראבאסים, ומאחורי הכינור השני נמצאים הצ'לים. במרכז נמצאות הויולות. לעיתים הסידור משתנה, בעיקר באזור של הכלים הנמוכים. ההגיון שאני עשוי למצוא הוא חלוקת המנעד באופן סימטרי בין חלקי הבמה. אני לא יודע עד כמה זה משפיע על ההבדל באזני המאזין...
בקאמרטה, ביצירות מוקדמות, נוהגים לשים את כל כלי הנשיפה בשורה אחת, כי בחלק מהיצירות הרכב כלי הנשיפה הוא לא הרכב מצוי של 12 כלים, כך שכולם נכנסים להם בשורה אחת.
בהרכבי בארוק כל אחד תופס לו את מקומו על הבמה, בד"כ כשקבוצת כלים מסוימת מאוחדת במקום אחד, כשבאמצע נמצע הצ'מבלו, ובאנסמבלים כאלה מי שיכול גם מנגן בעמידה... את העיקרון הזה אני דווקא מבין טוב מאוד. הנגינה בעמידה מועילה למרבית כלי הנגינה.

[Ylock]

יש לפעמים משחקים מעניינים בין הקרנות לטרומבונים/חצוצרות בגלל שהקרנות יושבות ממש בצד השמאלי והחצוצרנים בצד הימני. זכור לי משחק של תרועות שכזה ב"אליהו" של מנדלסון וגם בעוד איזה יצירה... אולי שוברט?

ד"א: בהמשך למה שטל אמר, הייתי רוצה להוסיף שבנושא של תזמור, לא הייתה תמימות דעים לגבי ההרכב של התזמורת הסמפונית כבר מתחילתה. אמנם היה דגם בסיסי קבוע, אבל התזמור השתנה מיצירה ליצירה (לעיתים חליל אחד, לעיתים זוג; חצוצרה/ות או ללא חצוצרות; טימפני או ללא וכו' - לגבי כלי הקשת, אני לא בטוח, אבל סביר להניח שהיו שינויים בכמויות ובהכפלות). מוצרט היה מלחין שחידש בתחום הזה בכך שהוסיף טרומבונים לדון ג'ובאני (1787) וקלרינטים לקונצ'רטו לפסנתר מספר 23 (1788). הכלים האלו הופיעו כבר בתזמורות אחרות, אך לא בקביעות ובעיקר לא ביצירות ידועות (לדוגמה בתזמרת מנהיים). בתקופה הרומנטית, נכנסו לשימוש קבוע הקלרינטים כשלעיתים נוסף אליהם קלרניט-בס. באופן מעניין, מוצרט הלחין את הקונצ'רטו לפסנתר האחרון שלו (מס. 27) דווקא לתזמורת יותר "מצומצמת": ללא חצוצרות או טרומבונים, ללא קלרינטים ועם רק חליל אחד. מה שהוא (וכך גם מלחינים אחרים) רצה ליצור זה אווירה יותר אישית, כאילו מדובר במוסיקה קמארית. אותו דבר עשה שוברט בסמפוניה החמישית (שוברט היה סטודנט טוב, והוא היה עובר על פרטיטורות של מוצרט...) .

נראה לי שזאת באמת חוויה שונה לגמרי לבוא לתזמורת סמפונית "קמארית" כזאת (למרות שזה נותן אווירה מיוחדת! ) לעומת לבוא לאיזה סמפוניה של מהאלר עם 100 נגנים ו1000 זמרים... והכול זה תחת הגג של "תזמורת סמפונית"
הגג הזה הוא מאוד רחב...