הקונסרבטוריון הוירטואלי

EmmanuelOboe

אירוע בלוח: מרץ 9, 2007

טוב, אז אני קצת מלודראמטי.

הנושא שברצוני להעלות כאן הוא מצב שוק העבודה במוסיקה קלאסית בארץ. בשלוש מילים - שוק העבודה פרוץ. לגמרי. אם המצב ימשיך, אנחנו נמצא את עצמנו בגיל חמישים עם שני ילדים ומשכנתא רצים אחרי חלטורות של 200 שקל לקונצרט. זה לא בא בחשבון.

מסיבה זאת, החלטנו להתחיל להזיז דברים במטרה לגרום להתאגדות של שכבת המוסיקאים הצעירה (סטודנטים, חיילים וכו'), היות ואנחנו מאגר נגני החלטורות המשמעותי ביותר כרגע (יחד עם העולים הרוסים).

מצורף בזאת הזמנה למפגש שייערך ביום שישי הבא, ה9/2 באוניברסיטת תל אביב. אנא, שקלו זאת בכובד ראש, זה חשוב. ובאיגוד - ככל שיש יותר אנשים, יש יותר כוח.

יום טוב לכולם!

עמנואל

EmmanuelOboe · נשלח: 02/02/2007 ב- 10:37:38 כותרת הודעה:

הזמנה לסטודנטים הנשפנים ולסטודנטיות הנשפניות

כידוע, מצב שוק התעסוקה בארץ עבור מוסיקאים הוא רע, ועבור מוסיקאים צעירים – רע עוד יותר.

הגיע הזמן לשנות.

ביום ו', 9/2/2007, נתכנס – כל נגני כלי הנשיפה מהאקדמיות למוסיקה בירושלים ובתל-אביב למליאה ראשונה בה נדון במצב – ובדרכים לשנותו לטובה.

המפגש יערך באקדמיה למוסיקה בתל-אביב, בשעה 9:30

כיבוד קל יוגש!

לפרטים נוספים:
שי – 052-3727602, shiegorsky@yahoo.com
עמנואל – 054-7626478, e.m.danan@gmail.com
הגר - haggar.sha@gmail.com

רקע:
המאבק מתחיל...

למה ניפגש ב-9/2?

רובנו ככולנו עובדים מדי פעם בתזמורות וכיו"ב כנגני פרילאנס, כאשר תנאי השכר לרוב זעומים ומגוחכים: 150₪ לחזרה, 200₪ לקונצרט? לא כולל נסיעות? במקרה הטוב. מועד התשלום גם הוא לא ברור.

למה אנחנו מסכימים לתנאים האלה? מכל מיני סיבות:
• אנחנו אוהבים את מה שאנחנו עושים, ומחפשים מסגרות לעסוק במוזיקה.
• אנחנו זקוקים לכסף.
• אנחנו זקוקים לנסיון.
• אנחנו לא חושבים שאנחנו מספיק טובים בשביל לדרוש עוד כסף, וחוץ מזה – לתזמורות בארץ "אין כסף" בלאו הכי.
• אנחנו מכירים את המנצח, או את המארגן ולא נעים לנו לסרב. או לחילופין – נראה לנו כי הסכמה לחלטורה במקום חדש היא דריסת רגל במקום עבודה – היכרות עם אנשים חדשים, וכו'.
• אם אני לא אסכים – מישהו אחר בטוח יסכים, אז למה לי להפסיד?

מי זה "אנחנו"? ולמה "אנחנו" מכל האנשים?

סטודנטים/ות נשפנים/ות צעירים/ות – אנחנו:
חתך האוכלוסייה האמיד ביותר יחסית, בעל "גב" מבחינה כלכלית – לרוב אנחנו נתמכים ע"י מלגות, ע"י האוניברסיטה, או ההורים. אין לנו משפחה לדאוג לה, או ילדים להאכיל.
אנחנו נמצאים בסיכון הכלכלי הקטן ביותר. יש לנו הכי מעט להפסיד היום, והכי הרבה להפסיד מחר. אם נמשיך במסלול בו אנחנו נמצאים היום – נמצא את עצמנו רודפים אחרי חלטורות גם בגיל ארבעים וחמישים, עם בעל/אישה, שני ילדים, שכ"ד וחשבונות.

מה אנחנו יכולים לעשות?

להתאגד. להציג את עצמנו כאיגוד בפני מנהלי תזמורות.
לא להסכים לפחות משכר מסויים, ולקבלו במועד מוגדר. ובכך - לא לתת להם לשבור את השוק, להוריד את ערך העבודה שלנו.
יש לנו כושר מיקוח גדול – אם רק נבנה אותו נכון.
בואו בהמוניכם - יום ו', 9/2, 9:30

holst · נשלח: 02/02/2007 ב- 14:35:48 כותרת הודעה:

בהצלחה לכם, המחלטרים בתזמורות מחייך

ספרו איך היה.

מדהימאיה · נשלח: 02/02/2007 ב- 15:08:40 כותרת הודעה:

יוזמה נחמדה אבל:
אם תזמורת מכובדת כמו "הקאמרטה" ירושלים אינה משלמת לנגניה גם אחרי יותר מחצי שנה אלא אם מאיימים בתביעה משפטית (והתעריף שלהם הוא קצת יותר מ-150 ו200), אז גופים חלשים כמו הקאמרית חדרה, אשדוד וכו' בוודאי לא יעלו את התעריף- הם רק יורידו את הרמה.

חוץ מזה, באיזה מקום אחר תקבל תשלום עבור "עבודה סטודנטיאלית" (כפי שאתה מגדיר אותה) 50 ש"ח לשעה בממוצע?

בכל מקרה, בהצלחה.

דרו

מה שאתם צריכים לעשות זה לא לנבוח על העץ הלא נכון....זאת אומרת, כשתיכנסו למעגל המקצועי תראו שבאמת למוסדות המשלמים אין כסף....וחלקנו, גם המוכרים והטובים בתחום עושים דברים שנראים לנו חשובים במחירים פחותים.
המטרה שלכם היא לא למחות על התשלומים...כי זה כמו לטפל בסימפטום ולא במחלה עצמה, אלא לטפל בשורשי הבעיה - לפעול לחקיקה בענין תקציבי תרבות.
בהצלחה.

holst · נשלח: 02/02/2007 ב- 22:39:42 כותרת הודעה:

קראתי שוב את הפטיציה שנכתבה כאן, שוב, כי קראתי אותה כבר קודם. הפעם שמתי לב שמוחים גם על גובה השכר. לפני כן חשבתי שהמחאה היא על תנאי התשלום (המאוחרים, במקרה הטוב אחרי חצי שנה), או על הסדרי הנסיעות וכד'. האם המחאה כאן היא באמת על גובה השכר?

avihaymor · נשלח: 03/02/2007 ב- 00:32:49 כותרת הודעה:

אני רוצה לומר שמה שאתם עושים הוא מעשה מקודש ואני מתכוון להדפיס את הפרסום הזה ולהפיץ אותו ככל יכולתי...
אני חושב שחייבים לצור בסיס לנגנים בעתיד, לקבל משכורות טובות שיתנו להם לחיות ולא להיות עוד סתם אמנים חסרי עבודה וכסף כמו רבים היום. מגיע לנו את זה.

אני חושב שעדיף אפילו שרמת התזמורות שאין להם מספיק כסף לשלם לנגנים שלהן תרד מאשר שהמשכורת של הנגנים תרד, הרי שכל נגן ונגן הוא התזמורת ולא התזמורת היא הנגנים!
חשבו על זה!

אביחי

דרו

זה לא שלתזמורות יש סף והן לא מעבירות...הכסף מלכתחילה לא מגיע אליהן ממשרד החינוך...
לדעתי העשייה הנכונה היא להמשיך לעשות, כי ביום שנפסיק לעשות יטענו שאפשר בלעדינו...כי הנה...אין מוסיקה ואף אחד לא מת, ומתוך העשייה, ומתןך העלאת הרמה שלכם...ככה רק תצליחו להעלות את התנאים.
אני אמנם לא מנגנת בתזמורות וחיה מלהיות סולנית ובהרכבים קאמריים (והוראה, מתוך אהבה גדולה לזה ולא מתוך חוסר ברירה) ואני חייבת לציין שכיום אני במעמד שבדרך כלל אני מקבלת את הסכומים שאני רוצה ומתחת הסכומים הללו אני לא יוצאת מהבית.
אני תומכת מאד במאבק שלכם וחושבת שחשוב שהדור הצעיר ייאבק...אבל שוב, בחוכמה בלבד...המקום להלחם בו הוא הרשות המחוקקת - אשר לא מתקצבים את התרבות ולא בתזמורות שלא משלמות בזמן כי הכספים של משרד החינוך לא מועברים להם בזמן...הבנתם?

avihaymor · נשלח: 03/02/2007 ב- 14:47:03 כותרת הודעה:

אז כנראה שהגיע הזמן לעשות מחקר מגיף לפני שהולכים לצעוק על אנשים חפים מפשע...

Dombi · נשלח: 03/02/2007 ב- 18:30:53 כותרת הודעה:

יש לי רק שאלה מאוד מטומטמת כן?...

למה אתם פונים רק לנשפנים?
לנגני כלי קשת אין בעיות? הם חיים עם וילות לימוזינה ובריכה?
לדעתי כבר על ההתחלה לעשות הפרדה בין נגני התזמורת נראה לי רע במיוחד.
כולנו חיים באותו החרא.
אני הייתי מעדיף אגודה לנגני תזמורת. וזה בהחלט יכול להיות כוח מאוד גדול לשינוי התקציבים התרבותיים בארץ.

או שיש גם פגישה בין נגני כלי הקשת שאני לא מודע לה, וזה בתיאום ביניכם?

ניצן_גפן · נשלח: 03/02/2007 ב- 22:51:24 כותרת הודעה:

למה לנבל את הפה?

holst · נשלח: 03/02/2007 ב- 23:17:35 כותרת הודעה:

אני בטוח שגדיאל רק נסחף עם הרגש, תסלחי לו.

המצב עד כדי כך גרוע? אם בטמת אתם חושבים ככה אז למה שלא תעברו לחו"ל?

shaked_shammah · נשלח: 03/02/2007 ב- 23:41:57 כותרת הודעה:

לאדע. אני אמנם עוד לא הגעתי לגיל הזה אבל יש לי השגות על הענין.
1. זה באמת שכר הרבה יותר טוב ממה שמרוויחים רוב המלצרים למיניהם.
2. אף אחד לא באמת מחייב אותך לעבוד בזה.
3. הגופים האלה פושטים את הרגל גם ככה, ואני לא רואה שום יכולת שלהם לשפר את התנאים. כמובן שהלנת שכר אינה באה בחשבון והיא עברה על החוק, אבל גובה השכר הוא המקסימום ואף יותר ממנו שאפשר לממן.
4. כדי לדאוג לעצמנו לעתיד אנחנו לא צריכים טובות. ולא צריכים להכריח כל מיני גופים לתת לנו כסף. אני למשל כבר דואג לעצמי לעתיד: לפחות 3 חברים שלי (אני לומד בכיתה י"ב) נחשפו למוסיקה קלאסית דרכי. הם עכשיו מאזינים לה באופן קבוע. כשאני אנגן בלא יודע מה, ויהיו לי שני ילדים אישה משכנתא כלב ולאדע מה עוד, הם יבואו לשמוע אותי מנגן. אם הם לא יבואו, האולמות יהיו ריקים עד אז. ולא יעזור להסתמך על תקציב ממשלה שרוב הכסף שלה הולך לצבא שגם לו אין מספיק בשביל להביא אוכל לחייליו. בקיצור אנחנו צריכים להבין שזה עסק. מתרומות לא נגיע לשום מקום. ועל החינוך של המדינה בוא לא נכביר במילים כי סביר שחציין יהיו גסות ביותר. לכן החינוך הוא על כתפינו, והחינוך הוא גם היחיד שייתן לנו להתפרנס בכבוד.

Dombi · נשלח: 04/02/2007 ב- 08:24:25 כותרת הודעה:

עידן לא בורחים מבעיות לחו"ל...
עומדים מולן ומתקנים אותן. וזה די ברור למה התזמורות בארץ נראות ככה.
יש להסביר לממשלה ולבאות אחריה שאם העם הזה לא רוצה להתנוון עוד לפני שיפגע בנו מי יודע מה,
צריך להשקיע בתרבות. שהתרבות זה חמצן חיוני לעם לא פחות מאשר הביטחון.
רק לראות איזו השקעות יש באירופה ובארה"ב אפשר להבין עד כמה המצב פה חמור בעניין הזה.

ושקד, זה שאני עוסק במוזיקה קלאסית לא אומר שאני צריך לחיות כמו כלב.
וההבדל היחיד בין מלצרים לביננו הוא שמלצרים לא נשארים כאלה לכל החיים.
לא מקובל עליי התדמית הזאת שנותנים לנגנים כמונו, שצריכים לחיות בדירת חדר במקרה הטוב. אם יש משפחה לך תדע מה יקרה. בין אדם צריך לחיות בכבוד. זה מאוד נחמד ורומנטי כל העניין של "לא אכפת לי מהכסף", אבל מה לעשות והמציאות קצת שונה.
הרבה מלחינים גדולים היו עשירים עד מאוד... זה לא הפריע להם להיות בין הגדולים ביותר.

אני, כמובן, לא אומר שזה כל מה שחשוב לי בחיים.
וכמובן שלא נכנסתי לתחום הזה כי חשבתי שאני אעשה מזה הרבה כסף ואהיה מפורסם.
אבל, זה עדיין לא אומר שאי אפשר להתפרנס מזה בכבוד.
אני לא מבקש להיות עשיר. רק לחיות כמו שצריך. ולא להצטרך לחכות חצי שנה לתשלום מטורף מאיזו תזמורת. חלאס.
מה שנכון זה שבמקום לתבוע תזמורות, צריך ללכת אל המקור. והכנסת זה המקור.

Ylock · נשלח: 04/02/2007 ב- 23:49:45 כותרת הודעה:

א. אני גם חושב שהרעיון להתאגד הוא טוב, ויכול להיות שיצא מזה משהו. חוץ מזה שאני עובד ביום שישי - הייתי בא.
ב. לגבי הקשתנים - למיטב ידיעתי והבנתי, בשנים האחרונות יש בארץ עשייה יחסית נרחבת בתחום המוסיקה הקמארית, ולרוע מזלם של הנשפנים, זה אומר בעיקר יותר עבודה לקשתנים.
ואולי לכן ברוב התזמורות הקשתנים הם עולי חבר העמים, ברובם מבוגרים, והנשפנים הם צעירים יותר ורובם ישראלים.
תיאוריה קצת מופרכת, אבל באמת שיש לי הרגשה שמצבם של הקשתנים טוב משלנו.
ואולי אני טועה?
ג. מה שכן מעניין במצב שמתואר בתחילת השרשור, הוא שנוצר כאן אתגר: להצליח על אף ולמרות התנאים. הרי לא חסרות דוגמות של נגנים ישראלים, צעירים כמוני וכמותכם, שכן מצאו ג'וב טוב ולא צריכים לרוץ אחרי חלטורות. אז זה קשה לעשות משהו כזה, אבל זה בהחלט מאתגר...

ובכל מקרה - בהצלחה לכל העוסקים במלאכה, מקווה באמת שזה יעזור

טל כץ · נשלח: 05/02/2007 ב- 02:41:19 כותרת הודעה:

pludermacher · נשלח: 09/02/2007 ב- 14:47:25 כותרת הודעה:

בתור מי שהמוסיקה הקלאסית היא התחביב העיקרי שלו, אבל לא המקצוע, אני רוצה להגיב פה לכמה דברים.
ראשית כל, נראה לי שההודעה האחרונה של טל פחות או יותר מיצתה את העניין. הרוב המוחלט של האנשים בארץ (אין לי מושג מה קורה בחו"ל), במקרה הטוב מכיר מעט מוסיקה קלאסית לסוגיה, במקרה הפחות טוב היא תמיד "עברה לידו", ובמקרה השכיח ביותר זה בכלל לא מעניין אותו. וזו האמת העגומה.
ברוב הקונצרטים שהייתי בהם הגיל הממוצע בקהל היה בערך פי שלוש ממני - וזה עוד במוסיקה הפופולרית יותר. כשאני שומע קלאסית בעבודה - אנשים שעוברים מסתכלים כאילו נפלתי הרגע מהשמיים.
לפי דעתי זו שורש הבעיה, והיא מתחילה, כמו כל דבר, בחינוך. ילדים שנחשפו למוסיקה הקלאסית באופן קבוע, יפתחו מודעות לחשיבות שלה, ותתפלאו, אפילו אנשים מבוגרים יותר יכולים להימשך לזה פתאום, ולכן "שיווק" יכול לעזור.
מה שבטוח הוא שלולא קיומו של דור ההמשך - בעוד 20 שנה, נאמר, המצב לא יהיה הרבה יותר טוב.

יהודה · נשלח: 09/02/2007 ב- 15:00:31 כותרת הודעה:

חלק מהבעייתיות היא המעמד החברתי של מוסיקה קלאסית אצל בני נוער- שהם הדור שיוציא כסף על הנושא בעוד כעשר שנים... רק חבר'ה שלומדים מוסיקה באופן רציני, ו"חנונים" שומעים מוסיקה קלאסית... כל עוד התמונה הזאת לא תשתנה מעט מאוד אנשים יגיעו למוסיקה הקלאסית בישראל.

avihaymor · נשלח: 09/02/2007 ב- 17:55:24 כותרת הודעה:

איך היה המפגש? כמה באו? על מה דיברתם? תוצאות?<

holst · נשלח: 20/02/2007 ב- 11:35:46 כותרת הודעה:

לאחר מחשבה ארוכה בנושא, גיבשתי את דעתי ואני רוצה להציג אותה כאן (זה בטח יגיע בכמה חלקים כי זה ארוך, וכרגע ממש אין לי זמן לכתוב הכל),

קודם כל חשוב שיהיה ברור שאני נוטה יותר לצד של הנגנים מאשר לצד של התזמורות. זאת מכיוון שאני לא מסכים עם רוב הסעיפים של המחאה על תנאי התעסוקה.

קודם כל אני אגש לטענה שהתזמורות בארץ משלמות לפרילנסרים שכר נמוך מדיי: לפי דעתי הטיעון הזה הוא מגוחך. אני משווה את זה לשודדים שמנסים לשדוד קבצן, וכשהם מגלים שאין לו כלום הם נמלטים עם שן הזהב שלו ועם הבגדים שלו. העוגה התקציבית בנושא התרבות בארץ היא קטנה וזה ידוע לכולם. מתחלקים בה לפחות 13 תזמורות (אשדוד, ב"ש, חדרה, חולון,הרצליה, רעננה, חיפה, הקאמרית, הקאמרית הקיבוצית, הסימפונית ירושלים, הקאמרטה הישראלית ירושלים, תזמורת ראשון, האופרה כסעיף נפרד, וכמובן שהפילהרמונית), ובנוסף לתמיכה באנסמבלים כמו אנסמבל סולני ת"א, התזמורת האנדלוסית, תזמורת הבארוק הירושלמית, ועוד, וכמובן מקהלות, אומנים בתחילת דרכם ועוד ועוד. וזה רק החלק שמוקצב למוסיקה. כמו כן מספר התזמורות בארץ היסח לאוכלוסיה (וביחס לאוכלוסיה שצורכת תרבות) היא גבוהה יחסית, ויש המבקרים את העניין הזה וטוענים (ודיי בצדק) שעדיף להשקיע יותר בפחות תזמורות, כלומר, להעדיף איכות על פני כמות.

בלי להיכנס לנתח שמקבלות התזמורות הקטנות (של החלטורות), ולחלוקת השכר בתוך כל תזמורת, אין כל סיבה לחשוב שהנגנים מקבלים שכר נמוך ביחס לתקציב של התזמורת. התזמורת היא אף פעם לא גוף עסקי, ואין מי שמניב לעצמו רווחים אישיים מהפעלתה. אם המנהל מרוויח במקרה 100 שקל בשעה זו סיבה טובה מאוד לפנות למפלגה הקומוניסטית, אך יש לזכור שהחברה שבה אנחנו חיים היא קפיטליסטית וזה עניין לטיפול בפני עצמו לכל מי שמעוניין בכך.
אני בהחלט מסוגל להבין תזמורות קטנות בארץ שלא מחלקות את כל תקציבן הנותר לנגנים. לתזמורת כגוף מקצועי יש עניין להתפתח, לגדול, להעלות את הרמה (בין אם ע"י הופסת חזרות או הבאת מנצחים וסולנים טובים יותר). כל זה דורש יתרות של כסף. אף גוף מקצועי שרוצה לשרוד לא ירצה לסגור את התקציב השנתי שלו באיזון של 0, ובטח לא באיזון שלילי, אלא ישאיר יתרות שנועדו למטרות שהזכרתי לעיל. ואני חוזר ומדגיש שלא יתכן מצב שבו כסף כזה יכול ללכת לכיסים של אדם פרטי. במקרה כזה יש עילה למעילה בכסף וזה נושא אחר לגמרי.

בעניין השכר לא תיתכן העלאה גורפת של השכר. משכורת של 200 שקל לחזרה ו-150 שקל לקונצרט היא אפילו גבוהה ביחס לרמה של פרילנסר שהוא סטודנט. הצעתי בעניין הזה היא שכר דיפרנציאלי עפ"י שקלול קריטריונים של ניסיון, ותק, ותעודות אקדמיות.אני לא מוצא לנכון לתת לסטודנט יותר מ-50 שקלים לשעה (כלומר חזרה וקונצרט יחד ב-250 שקלים) ופחות מ-80 שקל לשעה לנגן מנוסה (שזה בערך 400 שקלים לחזרה+קונצרט).

הטענה העיקרית והנחרצת ביותר שלי היא נגד מתן קביעות בתזמורות הקטנות יותר לפרילנסרים.
העצומה עצמה טוענת שבתזמורות הללו הסטודנטים במגמות הביצוע רוכשים ניסיון, וגם שכר למחיה. אם בעזרת העצומה הזו רוב עמדות הנשפנים תאויישנה בנגנים קבועים, איפה ינגנו ואיך יתפרנסו דורות העתיד? הרי ברור שתזמורות האקדמיה ממש לא מספיקות לכך.

בנוסף אני טוען שעצם קיום התרבות בארץ היא הוכחה לקיומו של אלוהים. ידוע שמעמד ההשכלה והתרבות בארץ הוא לא כמו שהיינו רוצים שהוא יהיה. עצם העובדה שישנן כ-8 גופי ביצוע לפחות שיכולים לתת מענה לסטודנטים בכל נושאי ההכשרה המקצועית והשכר היא דבר שצריך לשמור עליו ולא לנסות להכשילו. אם היו בארץ כ-5-6 תזמורות מקצועיות כמו שרבים טוענים (כמו שהזכרתי בפסקה הראשונה, איכות לעומת כמות) אזי אפילו המעט שיש יחדל להתקיים והנשפנים יאלצו לחפש מקורות שכר באיזור המוסיקה הפופולארית. זה גם יותר הגיוני מבחינת ההעדפה התרבותית של העם כאן בישראל, שצורך מעט מוסיקה קלאסית. אם המצב יתאזן עפ"י הלך הרוח בארץ, המצב יהיה בכי רע, כי כרגע, באופן נורא מוזר, המצב נוטה לטובתנו.

אני מסכים רק לטענות שהתזמורות צריכות לכסות את כל הביטוחים השונים שבד"כ מקבלים ממעסיק, ולהשתתף באופן חלקי (בלבד) בהוצאות הנסיעה. כל הדרישות הנוספות הן כדור בראש.

דרורה טוענת ובצדק, שאת המאבק העיקרי ניתן לעשות בעיקר בזירה הציבורית, מול משרד האוצר ומשרד התרבות, וכמו כן לנסות להנחיל יותר אהבת תרבות ומוסיקה בעם, כדי שלפחות נוכל להצדיק את התקציב שאנחנו מקבלים על חשבונו.

זהו לבנתיים. אני אישית לא לוקח שום חלק בעצומה ולא רוצה שיבואו אליי בדרישות לשביתה או בהסכמה למאבק.

טל כץ · נשלח: 20/02/2007 ב- 21:55:28 כותרת הודעה:

מה שמזכיר לי, בנוגע לתזמורות, למורה שלי היה רעיון מעניין מחייך

שלנגן בתזמורות יהפוך להיות משהו יותר מקביל לעולם הספורט.
נגן שמתקבל לתזמורת, יקבל חוזה של 5 שנים ולאחר מכן יהיו אודיציות חדשות. זה יכול לעזור מאוד בכל דבר הנוגע לאיכות הנגינה בתזמורת.
לא פעם אנו רואים אנשים שמקבלים חוזים לכל החיים בתזמורות ויכולות הביצוע שלהם נהיות רק יותר ויותר על הפנים עם הזמן והם נשארים שם
ומקבלים שכר בעוד הם עושים את עבודתם לא בצורה הכי טובה שהם היו יכולים לעשות אותה.
כך אם יהיו חוזים קצרים כמו לספורטאים, יהיה אפשר לשמור על רמה טובה ואיכותית של תזמורות.
ויהיו גם ליגות, כמו בספורט. תזמורת ליגה א', ליגה ב', ליגה ג' וכו'.

Dombi · נשלח: 21/02/2007 ב- 08:28:02 כותרת הודעה:

או סימפוניות של 100 תיבות, של 1000 תיבות. ומרתונים. 42000 תיבות של סימפוניה צוחק

אגב הדמיון בין ספורטאים למוזיקאים לא פעם מאוד מוצדק... (אבל זה כבר נושא אחר)

Ylock · נשלח: 21/02/2007 ב- 16:49:23 כותרת הודעה:

היי, זה מזכיר לי משהו מעולה של PDQ Bach:
הסמפוניה החמישית של בטהובן, בתוספת של "שידור" - כמו במשחק בייסבול.
יש שדר, פרשן וכמובן שאת תשואות האוהדים ברקע.

ההתמודדות היא בין... המנצח לתזמורת.
המחזר הוא המחצית השנייה
והקודה היא כמובן תוספת הזמן צוחק

ניסיתי להעלות את זה לפה, אבל כנראה זה גדול מידי.

בכל מקרה, כל הנ"ל קצת סוטה מהנושא ההתחלתי - טץ ודומבי, ההשוואה שלכם בין ספורטאים ומוסיקאים טיפה מופרכת לטעמי. אמנם יש דברים דומים, אבל שימו לב:
ה"חיים המקצועיים" של רוב הספורטאים מסתיימים בסביבות גיל 40
ה"חיים המקצועיים" של רוב המוסיקאים יכולים להמשך הרבה יותר.
הספורטאים מרוויחים סכומים הרבה יותר גבוהים ממוסיקאים.

הממ, אז אולי הטענות בתחילת השרשור נכונות? אבל הרבה יותר מתעניינים בספורט - מה לעשות. או, במילים אחרות: קל למצוא מוסיקאי שאוהב כדורגל פה ושם, אבל קשה למצוא כדורגלן שהולך לקונצרטים קורץ

טל כץ · נשלח: 21/02/2007 ב- 17:06:54 כותרת הודעה:

אני לא צחקתי כשכתבתי את מה שכתבתי, הייתי רציני. אבל הפכתם את זה לבדיחה...
אין שום קשר בין מה שגדי או יחיאל כתבו למה שאני כתבתי, למעט מה שיחיאל כתב בהקשר לגיל.
בלי לדבר על יוצאים מן הכלל, אנו רואים הרבה מקרים של אנשים מאוד מבוגרים בתזמורות, בגילאים מצחיקים לחלוטין שהרבה הם כבר לא תורמים לתזמורת והאמת היא שהם גם נשמעים דיי רע, ולפטר אותם זה בלתי אפשרי.

shaked_shammah · נשלח: 21/02/2007 ב- 17:10:48 כותרת הודעה:

ספורטאים בהחלט לא מרוויחים יותר...אולי בענפי הפופ כמו כדורגל כדורסל, אבל גם אז הרווחים דומים לרווחים במוסיקת פופ. הקלאסיקאים של הספורט יכולים לזכות במדליה באולימפיאדה ולקבל מענק עלוב של 100K שקל ועוד לשלם עליו מיסים....וכל זאת אחרי שמשכורתם הרגילה לא עולה על 5 לחודש

Ylock · נשלח: 21/02/2007 ב- 18:37:55 כותרת הודעה:

צודק שקד - קיבלתי.
מה שבלבל אותי הוא ההשוואה בין התזמורות בארץ לליגות הכדורגל.

holst · נשלח: 21/02/2007 ב- 19:32:22 כותרת הודעה:

אני מבקש להשתדל שלא לסטות מהנושא באשכול הזה. מדובר בעניין רציני (יחסית).
כתבתי את המגילה שלי במשך חצי שעה, ולאף אחד אין תגובה?

דרו

וכמובן שאני מסכימה איתך...
העניין הוא עמוק מאד...צריך לפעול לחקיקה נכונה...להבנה של מקום התרבות בחיים.
אבל...הנה אעלה ענין למחשבה...כמה מכם מצפים שיתנו לכם הזמנות לקונצרטים?
רובכם, נכון?
אם אנחנו מצפים מהמדינה שתשלם...אנחנו צריכים להתרגל, גם אנחנו לשלם ולא לצפות להיות מוזמנים...
זה הכל קשור...

טל כץ · נשלח: 21/02/2007 ב- 23:23:42 כותרת הודעה:

אני אישית מוציא כסף על קונצרטים כשאני יכול ויש לי כסף, וכשאין לי ולא הוזמנתי אז אני לא הולך לקונצרט. די פשוט אני חושב.
רוב האנשים שאני מכיר פועלים באותה הצורה. אנחנו מוציאים כסף על מה שממש בא לנו להוציא כסף
על, ובמיוחד כשמדובר בסטודנטים, אין לנו עבודה קבועה, השכר שאנחנו מקבלים הוא שכר מינימום,
אז כסף, אין לנו הרבה. יש סטודנטים שגם לא עובדים כלל.
חוץ מזה, אם הייתי יוצר פרוייקט אמנותי משלי, הייתי מעדיף שרוב הקהל שלי לא יהיו חברים שלי
שהזמינו את החברים שלהם, אלא קהל חובב אמנות שהגיע מתוך עניין.

Ylock · נשלח: 22/02/2007 ב- 12:08:15 כותרת הודעה:

עידן, אני אמנם פחות או יותר מסכים עם מה שאמרת, אך מצד שני לא התייחסת לכל הנקודות שהועלו בהזמנה המקורית , בראש העמוד.
לדוגמה: העניין של תשלומים מאוד מאוחרים.
מהניסיון הדל שיש לי בנושא, אני יודע שהמצב אכן על הפנים, ואם הופעתי בחלטורה בחודש מאי נגיד, התשלום הגיע בספטמבר. לי זה לא שינה כל כך, העיקר ששילמו בסוף, אבל ברור שזה לא מצב נכון.
וזה מצב שאיגוד כזה יכול לשפר.

אני מסכים שהשכר שמשלמים הוא סביר בהחלט, אך מה יזיק להתלונן ולנסות להשיג עוד? לפעמים מגיעים מקורות כספיים בלתי צפויים, לדעתי שווה לנסות.