הקונסרבטוריון הוירטואלי

holst · נשלח: 16/05/2004 ב- 23:15:05 כותרת הודעה: אריק סאטי

אריק סאטי:

אחד המלחינים האוונגרדים והמשפיעים ביותר בתחילת המאה ה-20, בעיקר בצרפת, נולד בשנת 1866.

מרבית האנשים מכירים אותו בזכות השמות היוצאי-דופן (בלשון המעטה...) שנתן ליצירותיו. למשל: מוסיקת רהיטים, עוברים משומרים... מבקריו טענו שליצירותיו אין צורה. סאטי הוכיח להם אחרת וכתב "קטעים בצורת אגס" לפסנתר בארבע ידיים. זה בערך סוג ההומור המוזר והמיוחד של אריק סאטי, הומור שניכר גם ביצירותיו. לא סתם אמר עליו סטרווינסקי: האדם המוזר ביותר שאיי פעם פגשתי.

סאטי היה אמן אמיתי. הוא לא פחד להביע את דעותיו בפומבי, והוא חיי חיים צנועים עד כדיי עוני מוחלט, ולא היה לו שום כבוד לכסף. לפרנסתו ניגן סאטי בתחילת המאה ה-20 בבתי קפה את המוסיקה שלו.

האקסצנטריות שלו התבטאה בהרבה תחומים במוסיקה ובחייו. הוא לא הרשה לאף זר להיכנס לדירתו שבה חיי במשך 27 השנים האחרונות לחייו, הוא ייסד כנסייה בעצמו, וכמו כן נתן ליצירותיו שמות מאוד מוזרים, וכן תכנים מוזרים (יש לו יצירות קצרצרות כגון "טניס", "גולף", "בריכה" וכד') גם ההוראות שכתב סאטי ביצירותיו הן מוזרות עד משעשעות. בראש יצירותיו רשם: "לכל המעוניין: את הטקסט הבא אין להקריא בקול במהלך ההופעה. אי-עמידה בהוראות הבאות תוביל לכעסי המוצדק כלפי השחצן המבצע. לא תתקבל אף חריגה מכלל זה".

בסוף המאה ה-19 נפגש עם קלוד דביסי. על-אף חילוקי הדעות המוסיקליים הקשים ביניהם, הוא העריך אותו מאוד. ממה שאמר עליו, ניתן ללמוד על התפישה המוזיקלית של סאטי. הוא טען שהמוסיקה שלו עמומה, חסרת צורה, ונוטה לעודף תצליל. סאטי דגל במוסיקה "צרפתית" – ההיפוך, כביכול, לאסכולה הווגנריסטית שהשפיעה מאוד על עולם המוסיקה באירופה בסוף המאה ה-19. המוסיקה של סאטי צלולה מאוד, ללא אקורדים עמוסים. הקווים המלודיים בהירים מאוד, והמוסיקה עצמה מאוד דיאטונית, אין נטייה לכרומטיזציה רומנטית-גרמנית.

בשנת 1915 נפגש סאטי עם האמן המפורסם והאוונגארד של זמנו, ז'אן קוקטו. בעקבות המפגש הזה, נכנס לסאטי לחוגים חדשים, וזכה להכרה רבה יותר מבעבר. הוא גם פגש בעקבות זה את הכוריאוגרף סרגי דיאגילב. בעקבות המפגש הזה נכתב בשנת 1917 הבלט "Parade" (מצעד) שגרם לסקנדל רציני, וגרר תגובות פריזאיות נזעמות, כהרגלם של הפריזאים. דבר זה ביסס את מעמדו כפורץ דרך.

לא סתם נחשב סאטי לבעל השפעה גדולה על המוסיקה בצרפת במחצית הראשונה של המאה ה-20. באותה תקופה הוא גם פגש בכמה מלחינים צרפתיים צעירים, שיהיו לעתיד לא אחרים מאשר "השישיה הצרפתית". חבריה היו: דריוס מיו, ארתור הונגר, פרנסיס פולנק, לואי דוריי, ז'ורז' אוריק, וז'רמן טייפר (הגברת היחידה בחבורה). סאטי הכיר להם את חבריו האומנים, קוקטו ודיאגילב, לימד אותם את השקפת עולמו, וכמובן שיכנע אותם לעורר סקנדלים, כיאה וכראוי... בשנת 1918 הם הוצגו לראשונה בקונצרט פומבי (שכמובן עורר סקנדל) וכונו על-ידי קוקטו "הגאונים הצעירים".

אריק סאטי נפטר בדירתו ממחלת כבד בשנת 1925.

holst · נשלח: 17/05/2004 ב- 19:32:59 כותרת הודעה:

לאחרונה שמעתי יצירה של אחד מבני חסותו של סאטי:
הסוויטה "סקרמוש" מאת דריוס מיו, לשני פסנתרים.

היצירה הזו מגניבה וחמודה, ממש מדהים... שמעתי אותה ביום שישי, וזה עשה לי מצב רוח טוב למשך כל היום. מומלץ!

אם תשימו לב, ההומור השנון והמוזר שניכר בסאטי, חוזר אצל כל תלמידיו...

Dombi · נשלח: 22/05/2004 ב- 19:58:46 כותרת הודעה:

רק אחת מיצירותיו היותר מפורסמות שלא הוזכרו פה היא כמובן הג'ימנופדי בשלושה חלקים לפסנתר...
שהאמת הרבה זמן חיפשתי את מובן המילה במילונים בביתי בלשון הצרפתית והעליתי חרס כך שחשבתי שהוא פשוט המציא את המילה!!
(אני עדיין חושב כך... מי שיוכיח לי אחרת מוזמן... מגלגל עיניים

)

holst · נשלח: 22/05/2004 ב- 20:01:41 כותרת הודעה:

לא העליתי יצירות נבחרות הפעם... אך כמובן שהייתי כותב אותן לו הייתי מעלה רשימה כזו.
ג'ימונפדי זה פשוט ג'ימונפדי (או בעברית - גימונפדיות) - אין לזה משמעות מחייך

Dombi · נשלח: 22/05/2004 ב- 20:05:49 כותרת הודעה:

אני יודע....אבל כאילו.... הוא המציא מילה!!!
זה מאוד יפה!!! במיוחד בשפה הצרפתית שזה לא הכי מתקבל... כי זו שפה ישנה והכל...
בכל מקרה, זה היה סתם דוגמא גם להראת את הבחירה המוזרה שלו לשמות...
מגניב

well-tempered

Gymnopedies 1888
The title might mean "a dance accompanied by song and performed by naked Spartan girls" but the term Gymnopedia was an Apollonic celebration in ancient Sparta where men of all ages danced, not naked, but unarmed.

מישהו כאן לא מבין אנגלית?
תרגום חופשי: משמעות הכותרת היא "ריקוד מלווה בשיר המבוצע ע"י נערות ספרטניות ערומות", אך המונח "גימנופדיה" היה חגיגה אפולונית בספרטה העתיקה בה גברים בכל הגילאים רקדו, לא ערומים, אבל ללא נשק.
מתוך אתר על אריק סאטי, שם ניתן למצוא גם דוגמאות שמע, למי שלא מכיר.