הקונסרבטוריון הוירטואלי

holst

בטהובן היה מן הראשונים שכתבו ביצירותיהם סימני טמפו מדויקים, עפ"י המטרונום.

בטהובן בד"כ רשם טמפי שלעיתים נראה שהם מהירים מדיי, ואנשים רבים חושבים שהוא "השתגע", או שהמטרונום שלו היה מקולקל וכו' וכו'...
למעשה בטהובן רשם ומחק שימני טמפו בלי הפסקה: היו לו התלבטויות קשות לגבי הטמפו הרצוי לכל יצירה, מה שאומר שהוא ראה את זה כדבר חשוב מאוד.
כיום, מבצעים רבים נוטים לזלזל במה שכתב בטהובן. למשל: הסימפוניה השביעית, פרק שני, האלגרטו היפהפה. בטהובן רשם שרבע שווה 76 פעימות בדקה. זה קצב לא איטי בכלל. אני מתאר לעצמי שרובכם שמעתם את הפרק הזה בביצועים בהם הפרק הזה הרבה יותר איטי מ-76.
כששמעתי את הביצוע של קרלוס קלייבר עם ברלין, חשבתי לעצמי "הוא לוקח את זה נורא מהר!" אבל בדקתי בפרטיטורה והשוויתי עם המטרונום שלי, וגיליתי שהוא לוקח את זה על 72! וזה היה הביצוע המהיר ביותר ששמעתי.
ברסיטל שפוגורליץ נתן שנה שעברה נמתחה עליו ביקורת על שהוא זלזל באופן מובהק בהוראות הטמפו שבטהובן נתן, הוא פשוט לא התייחס להוראות הרשומות בתוים. הוא ניגן פרק שני של סונטה (איני זוכר איזו) והוא לקח אותו הרבה הרבה יותר איטי ממה שכתוב, וממה שנהוג לקחת. אנשים מסויימים חושבים שזה היה מאוד יפה ושזה נגע להם ללב, אנשים אחרים חושבים שהוא זלזל במלחין ובהוראותיו, ושזה כאילו שהוא ניגן יצירה אחרת, מרוב השינויים שעשה.

מה אתם חושבים בנושא הזה? האם צריך להתייחס להוראות המלחין המדוייקות ולנגן את היצירה כפי שהמלחין רצה שתנוגן? או שיש לכם דעה אחרת?

uvcd · נשלח: 13/04/2004 ב- 20:52:35 כותרת הודעה:

אני רואה שרם השפיע על חברי החמישייה רבות! חוצפן

בכל מקרה, אני חושב שמלחינים כותבים דברים כדי שיתיחסו אליהם, בעיקר אם הדברים מדוייקים כמו סימני מטרונום. אני מבין את החשיבות של פרשנות עצמית וכו'. אבל אם אתה משנה יצירה היא כבר לא אותה יצירה! כמו שאם הייתה לוקח את החופש ומשנה אחד מן הצלילים ביצירה כי לפי דעתך זה יותר נאה. אני חושב שיש לתת משקל חשוב מאוד להחלטות המלחין בטהובן ישב שעות כדי להפוך את סימני המטרונום שלו למדויקים. ואישית, הייתי מאוד שמח אם יבגני צירלין יבין את זה ולא יקח טמפו של זחל!
רשע מאוד

יובי.

holst · נשלח: 13/04/2004 ב- 20:55:58 כותרת הודעה:

אני מסכים איתך בהחלט...

ד"א לא פתחתי את האשכול הזה בגלל משהו שרם אמר. אני זוכר ששנה שעברה היה הרבה רעש בגלל איבו פוגורליץ, ומה שהוא עשה בבטהובן. כל העסק ממש משתנה כך. צריך לדעת להתמודד עם מה שהמלחין רצה, גם אם זה קצת קשה.

EmmanuelOboe · נשלח: 15/04/2004 ב- 00:03:58 כותרת הודעה:

כמו בכל דבר, זה לא שחור לבן. אם היצירה היא לא מוכרת, או חדשה, צריך לדבוק בכל הוראה והוראה.

אבל לסימפוניה של בטהובן לדוגמה, אני חושב שהמנצח יכול לקחת יותר חופש. הרי זו יצירה כבר מוכרת. כל אחד שמע אותה מליון פעם. אז מה, הוא יעשה עוד פעם בדיוק מה שכולם עשו לפני? לא. הוא יכול לגם לנסות דברים חדשים. לדוגמה, בוטשטיין עם הסימפונית ירושלים ניגנו לפני כחודשיים את השביעית. והוא אמר לקהל בהתחלה, שהוא החליט לעשות ניסוי ולקחת אותה הרבה יותר מהר. אז נכון, היה לי כואב לשמוע את הפרק השני ככה מהר (הרבה יותר מהר מ72, תאמין לי), אבל כן צצו הרבה דברים מעניינים תודות למהירות... שינוי הוראות מלחין זו גם דרך לגלות דברים ביצירה.

כתבה שאני מאוד ממליץ לקרוא בנושא:

http://www.lawrence.edu/dept/conservatory/studio/oboe/performer.shtml

Caiphas · נשלח: 26/02/2005 ב- 19:36:05 כותרת הודעה: טוסקניני

ביום רביעי שמעתי בקול המוזיקה הקלטה היסטורית של טוסקניני מבצע את הסימפוניה השביעית של בטהובן, והופתעתי.

הוא לקח את זה בטמפים המטרונומיים המדוייקים! ציפיתי שיהיה ביצוע איטי וכבד, אבל היה ביצוע ריקודי, שלא עושה עוול לרוח הסימפוניה. בקיצור, מסתבר שלא רק גרדינר מבצע בטהובן כמו שאמורים.

(וסליחה על ההקפצה, אבל לא רציתי לפתוח לזה נושא חדש)

holst · נשלח: 26/02/2005 ב- 21:55:31 כותרת הודעה:

טוסקניני היה חריג בזמנו על כך שלקח טמפי קצביים יותר, שברוב המקרים הם מוצדקים. הרבה תזמורות לא אהבו זאת...
קראתי ספר (רומן דווקא) שהגיבור מתייחס אז לטמפרמנט של טוסקניני בצורה מזלזלת, וזו באמת הייתה הגישה כלפיו בחלק מן המקרים.

אגב, תקפיץ נושאים כמה שאתה רוצה, זה מצוין, אני מצפה שיעשו כך. יש הרבה נושאים לא ממוצים בכל הפורומים.