שם היצירה: introit-puer natus est nobisמתוך מיסה לחג המולד ז’אנר: דתי שם המלחין: מזמור גריגוריאני תקופת החיבור: ? אסכולה: שפת הטקסט: לטינית מקורו: ישעיהו ט,5. תהילים צח,1. מזמור פרופריום שחובר ע”י נזירים. תוכן: ילד יולד לנו בן ניתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ: פסאלמז: שירו לה’ שיר חדש כי נפלאות עשה: גלוריה (דוקסולוגיה קטנה): שבח לאב לבן ולרוח הקודש, כשהיה הווה ויהיה העולם לנצח. אמן: יחס בין טקסט למוזיקה: חלק מליסמטי, חלק סילאבי. הפסאלמז רצ’יטטיבי מאוד. מודוס 7. אופן ביצוע: החלק הראשון מבוצע באופן אנטיפונלי – מקהלה אחת עונה לשניה כמו הד. החלק השני (=הפסלמז והגלוריה) מבוצע ע”י כומר אחד בצורה של דיקלום מוזיקלי. (בהקלטה הזות הביצוע הוא ישיר – המקהלה שרה ביחד את הכל) פונקציה חברתית: מבוא למיסת חג המולד. מושר בעת שהכמרים נכנסים לאולם התפילה ומסתובבים סביב הקהל.
שם היצירה: Kyrie מתוך מיסה לחג המולד ז’אנר: דתי שם המלחין: מזמור גריגוריאני תקופת החיבור: המאה ה-13 אסכולה: שפת הטקסט: יוונית מקורו: כנסיה העתיקה – מזמור אורדינריום. תוכן: אלוהים רחם עלינו: משיח רחם עלינו: יחס בין טקסט למוזיקה: מליסמטי מאוד, בגלל שיש מעט מילים. מודוס 8. אופן ביצוע: ישיר – כל המקהלה שרה את הקטע ביחד. פונקציה חברתית: מושר במבוא למיסה, לאחר האינטרויטוס, בתור אורדינריום.
שם היצירה: Gloria מתוך מיסת חג המולד ז’אנר: דתי שם המלחין: מזמור גריגוריאני תקופת החיבור: המאה ה-13 אסכולה: שפת הטקסט: לטינית מקורו: הכנסיה העתיקה – מזמור אורדינריום תוכן: שבח לאל במרומים. ושלום בארץ לאנשי הרצון הטוב. נהללך, נברכך, נעריצך, נשבחך. מודים אנחנו לך על תהילתך הגדולה. הו, אדון אלהים, מלך השמים. אלהים האב הכל יכול. הו אדון, הבן היחיד, ישו המשיח. הו אדון אלהים, שה האלהים, בן האב. אתה לקחתנו מחטאי העולם, קבל תפילתנו. אתה היושב לימין האב, רחם עלינו. כי אתה לבדך קדוש. אתה לבדך אדון. אתה לבדך המרומם, הו ישו המשיח. עם רוח הקודש. בתהילת האל האב. אמן: [עקרונות הנצרות] דוקסולוגיה גדולה. יחס בין טקסט למוזיקה: סילאבי מאוד (יש הרבה טקסט). מודוס 8. אופן ביצוע: ישיר פונקציה חברתית: מושר במבוא למיסה לאחר הקירייה, בתור אורדינריום.
שם היצירה: Gradual – viderunt omnes מתוך המיסה לחג המולד ז’אנר: דתי שם המלחין: מזמור גריגוריאני תקופת החיבור: אסכולה: שפת הטקסט: לטינית מקורו: תהילים צ”ח. תוכן: ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו: שירו לה’ כל הארץ: הודיע ה’ ישועתו, לעיני הגויים גילה צדקתו: יחס בין טקסט למוזיקה: מליסמטי מאוד ומעוטר –מיועד לשירת סולו. מודוס 5. אופן ביצוע: רספונסריאלי. פונקציה חברתית: מושר על גבי מדרגה בטקס של המילה במיסה (לאחר ה-Epistle). בתור פרופריום.
שם היצירה: Alleluia מתוך המיסה לחג המולד ז’אנר: דתי שם המלחין: מזמור גריגוריאני תקופת החיבור: אסכולה: שפת הטקסט: לטינית מקורו: פסאלמז? תוכן: הללויה. יום קדוש נראה לנו: בואו גויים והעריצו את ה’: כי היום הזה אור גדול ירד על הארץ: יחס בין טקסט למוזיקה: מליסמטי, אך ללא המליסמה המורחבת – יובילוס על ה- a (של Alleliua). מודוס 2. אופן ביצוע: רספונסריאלי. המקהלה שרה “הללויה” ונענית בשירת סולו של מזמור התהילים. פונקציה חברתית: מושר בטקס של המילה לאחר הגרדואל, בתור פרופריום.
שם היצירה: Victimae paschali laudes סקוונצה למיסה החגיגית של הפסחא. ז’אנר: דתי שם המלחין: מזמור גריגוריאני (– המוזיקה מתוך סקוונצה שבאה במקור אחרי הללויה.) תקופת החיבור: המחצית הראשונה של המאה ה-11 אסכולה: שפת הטקסט: לטינית מקורו: ויפו מבורגונדיה תוכן: מזמור לנוצרים לקרבן הפסחא. השה גאל את הכבש. המשיח התמים השיב את החוטאים לאב. מוות וחיים באו בקרב נפלא. מוביל החיים נהרג, אך בחיים הוא שולט. ספרי לנו, מרי, מה ראית בדרך? ראיתי את קברו של ישו החי ואת תהילת תקומתו. העדים המלאכיים, התכריכים והמלבוש. משיח, תקוותי קמה. הוא ילך לפני שכמותו לגליל. במרי ההגונה לבדה יש להאמין יותר מבקהל היהודים הערמומיים. אנו יודעים שהמשיח קם לתחייה. אתה הכובש והמלך, רחם עלינו. [תיאור תקומתו לתחיה של ישו 3 ימים לאחר מותו, כשהמריות רצו לקוברו והתבשרו בידי מלאך שהוא שב לחיים] יחס בין טקסט למוזיקה: סילאבי, ממושקל ומחורז, מאורגן מטרית. שורה ראשונה לא חוזרת. שורה שניה ושלישית חוזרות על אותה המוזיקה וכן הלאה (4+5, 6+7...) עד לשורה האחרונה שלא חוזרת. מודוס 1. אופן ביצוע: ישיר, משחק עממי ע”י נזירים. פונקציה חברתית: סקוונצה עצמאית, מוצגת בחגים בנוסף לתפילה ולא בתוכה, בתור דרמה ליתורגית.
שם היצירה: Rondeau: Robins m’aime מתוך המחזה המוזיקלי Jeu de Robin et de Marion. ז’אנר: חילוני, שיר טרובר. שם המלחין: אדם דה לה הלה (1237-1287) תקופת החיבור: המאה ה-13 (1284) אסכולה: שפת הטקסט: צרפתית מקורו: המלחין תוכן: רובין אוהב אותי, לרובין יש אותי, רובין שאל אותי אם אוכל להיות שלו. רובין קנה לי חצאית ארגמן, טובה ויפה, וסט וחגורה. הידד! [מריון מעדיפה את רועה הצאן, רובין, על האביר שאוהבה] יחס בין טקסט למוזיקה: מודוס ריתמי שני – ימבוס. מונודי, סילאבי, מאורגן ריתמית ומטרית. מודוס 5. אופן ביצוע: רספונסריאלי- ABaabAB האותיות הגדולות – מושרות ע”י מקהלה, הקטנות- סולו. פונקציה חברתית: שיר טרובר, שהיה חלק ממחזה מוזיקלי.
שם היצירה: Alleluia Pascha nostrum ז’אנר: דתי שם המלחין: ליאונין. תקופת החיבור: המאה ה-12 (1163-1190) אסכולה: נוטרדאם שפת הטקסט: לטינית מקורו: ? תוכן: קו הטנור: הללויה, משיח- הפסח שלנו הוקרב, הללויה: הקוים העליונים: טקסטים שונים. יחס בין טקסט למוזיקה: על הטקסט המקורי: הטנור- מליסמטי במשכים ארוכים לא מדודים ; האורגנום – מליסמטי מאוד, מעוטר וזורם. לא מדוד. על הטקסט של הדופלום והטריפלום (שהוסף בהקלטה הזו לקלאוזולות וע”י כך הפך אותן למוטט) – סילאבי ממושקל ומחורז. מודוס 7 מטרונספז לדו. שלושה סגנונות: אורגנום פורום דו קולי (סולו) קו הטנור מושר בתוים ארוכים ללא משך מוגדר, כשמעליו האורגנום שר מליסמה ארוכה וזורמת. אוניסון (מקהלה) שירת מקהלה של קו הטנור המקורי. דיסקאנט פוליפוני ממושקל (סולו). הטנור - מושר באופן מדוד במודוס הריתמי החמישי. הדופלום – מושר במודוס הראשון/השני/השלישי בתוים מהירים (2 עד 4 תוים בדופלום על כל אחד בטנור). (בורוד – סומן החלק שבו אין מילים מיוחדות לדופלום שהופכות אותו למוטט) הללויה הללויה פסחא נוסטרום אימולטוס אסט כריסטוס הללויה. לאחר ההללויה האחרונה בהקלטה זו (בטרק מספר 41 בדיסק) הוספה עוד גרסה של קלאוזולה לנוסטרום של הטנור. מעל הטנור יש דופלום וטריפלום, עם טקסט שונה בכל אחד מהם (מה שהופך אותם למוטט). אופן ביצוע: רספונסריאלי. פונקציה חברתית: בתחילה שרו אותו שלא במסגרת התפילה. בחל מ-1198, ניתן אישור ע”י האפיפיור לשיר בחגים יצירות פוליפוניות.
שם היצירה: Organum Quadruplum:Sederunt. – גרדואל ליום סטפן הקדוש. ז’אנר: דתי שם המלחין: פרוטין (שהלחין את הטריפלום והקוואדרופלום מעל הדופלום של ליאונין) תקופת החיבור: תחילת המאה ה-13. אסכולה: נוטרדאם. שפת הטקסט: לטינית מקורו:. תוכן: השליטים ישבו בהתייעצות ודיברו נגדי, ואויביי רדפוני. יחס בין טקסט למוזיקה: מליסמטי מאוד. על המילה הראשונה “סדרונט”- דיסקאנט פוליפוני. הטנור עם הטקסט המקורי, שר כל הברה במילה במשכים ארוכים – מעליו שלושה קולות ששרים במודוס הריתמי הראשון (כל קול עצמאי). ממושקל שאר המילים – מושרות באוניסון אופן ביצוע: קאמרי פונקציה חברתית: בתפילות בחגים. או שלא במסגרת התפילה.
שם היצירה: Garit Gallus/In nova fert/Neuma – Motet from Roman de Fauvel ז’אנר: מוטט שם המלחין:פיליפ דה ויטרי תקופת החיבור:המאה ה-14 אסכולה:ars nova שפת הטקסט:לטינית מקורו:המלחין תוכן:בטריפלום-תיאור של אנשי החצר של פיליפ הרביעי. כשכל הדמויות מופיעות כחיות. המלך-כאריה, היועץ-כשועל,התרנגולים(=הגאלים)-הצרפתים. בדופלום-”נשמתי ריבלה חיים חדשים בגוף של חיה”. פואמה מפורסמת של אובידיוס. יחס בין טקסט למוזיקה:הטקסט של הטנור לא מושר כאן (neuma). הטנור ריתמי ומלודי. איזוריתמי. הקטע כולו מחולק לשני כולורז (=חלקים בהם המלודיה והמקצב זהים). בכל כולור יש 3 טליות (=תבניות של מקצב זהה). כל כולור בן 12 משכי צליל. השלושה הראשונים והשלושה האחרונים (שהיו צבועים בדיו שחור) במודוס פרפקטום (=משקל משולש). והאמצעיים (שהיו צבועים בדיו אדום) במודוס אימפרפקטום (=משקל זוגי). המבנה של כל כולור סימטרי. (לאחר משך הצליל ה-6, יש הפסקה של לונגה ותמונת ראי של משכי הצליל הראשונים) הטקסט של הדופלום והטריפלום ממושקל ומחורז והם מושרים סילאבית במודוס הריתמי הראשון. הפסקות של תיבה קודם בדופלום ומיד בטריפלום, לאחריו. – מסמנות את המעברים בטנור בין מודוס פרפקטום לאימפרפקטום. אופן ביצוע: קאמרי פונקציה חברתית: מתוך הרומאן דה פובל.
שם היצירה: Rondeau:Rose,liz,printemps,verdure ז’אנר:חילוני שם המלחין: גיום דה משו תקופת החיבור:המאה ה-14 אסכולה:ארס נובה שפת הטקסט:צרפתית מקורו:המלחין תוכן:שיר אהבה לנערה בת 17:ורד, שושן, אביב, ירק, פרח, צרי, והניחוח המתוק ביותר - אישה יפהפיה, את עולה על כולם במתיקות. וכל מתנות הטבע יש לך, ולכן אני מעריצך. ורד, שושן, אביב, ירק, פרח, צרי, והניחוח המתוק ביותר. ומאחר ומעבר לכל נברא תומתך עולה, אוכל בהן צדקי לומר: ורד, שושן, אביב, ירק, פרח, צרי, והניחוח המתוק ביותר - אישה יפהפיה, את עולה על כולם במתיקות. יחס בין טקסט למוזיקה: סילאבי ומליסמטי לסירוגין (מליסמות ארוכות על מילים מסוימות). לכל קול – קו מלודי וריתמי שונה. הרמות הנמוכות ביותר של חלוקה (פרולציו) ריתמית מופיעות כאן: סמי ברוויס-מינימה.כמעט כולם אימפרפקטיות. הרבה צלילי פיקטה. המיולות. תפקיד הטנור הוא לתמוך בקנטוס, (הקול היחיד שמסופק עם טקסט, למרות שכאן כולם שרים אותו). הקונטרטנור, באותו המנעד כמו הטנור ומשלים אותו. והטריפלום, באותו המנעד של הקנטוס ומחליף מוטיבים איתו. המבנה של המוזיקה הוא: ABaAabAB. באותיות הקטנות - המוזיקה זהה והטקסט משתנה. יש 13 שורות טקסטואליות כל אותיות ה-A,a – שתי שורות טקסטואליות. כל אותיות ה- B,b – שורה אחת.. (המבנה הוא רונדו = הפזמון החוזר מושר בהתחלה ובסוף ומכיל בתוכו את כל המוזיקה של הקטע) סוף חלק A מסתיים ברה ולה. סוף חלק B מסתיים בדו וסול. אופן ביצוע: קאמרי פונקציה חברתית:ככל הנראה מכתב אהבה לנערה בת 17
שם היצירה: agnus deiמתוך מיסת נוטרדאם ז’אנר:דתי שם המלחין:גיום דה משו תקופת החיבור:שנות ה-60 של המאה ה-14 אסכולה:ארס נובה שפת הטקסט:לטינית מקורו:עתיק תוכן:שה האל, הנושא את חטאי העולם, רחם עלינו יחס בין טקסט למוזיקה:מליסמטי. מוזיקה לארבעה קולות. ממושקלת. הפרק מחולק לשלושה משפטים, הראשון והאחרון זהים מוזיקלית, אך שונים טקסטואלית. כל משפט מתחיל בתנועה חופשית של קולות. החל מהמילים qui tollis המוזיקה מאורגנת על בסיס איזוריתמי. לכל חלק יש כולור, בכל כולור יש 24 צלילים, הראשון (והאחרון) מחולק ל2 טליות של 12 צלילים. והשני מחולק ל6 טליות של 4 צלילים. מקור קו הטנור הוא מזמור גריגוריאני שנלקח מהליבר יוזואליס. (הטנור הוא הקול השני מלמטה) שימוש בצלילי פיקטה. מודוס 5 אופן ביצוע: בכנסיה פונקציה חברתית: נכתבה ככל הנראה להכתרה של פיליפ השישי.
שם היצירה: Madrigal:fenice fu ז’אנר:חילוני שם המלחין:יאקופו דה בולוניה תקופת החיבור:המאה ה-14 אסכולה: טריצ’נטו שפת הטקסט:איטלקית מקורו:המלחין תוכן:הייתי ציפור פניקס וכעת הפכתי לצב יונה... קוד מסויים שלא מובן לנו יחס בין טקסט למוזיקה: שני קולות – הקו העליון גמיש ומסולסל. הקו התחתון איטי ונע במשכים ארוכים יותר. סטנצה = הבית, שלוש שורות מושרות פעמיים ומחורזות באותו האופן (המילים משתנות והמוזיקה זהה). משקל מרובע. ריטורנלו שכולל שתי שורות מבוצע פעם אחת, במשקל משולש. אופן ביצוע: קאמרי פונקציה חברתית: מכתבים נסתרים בהם דיברו על תכנים פוליטיים במרומז
שם היצירה:Ballata: Non avra ma’ pieta ז’אנר:חילוני שם המלחין:פרנצ’סקו לנדיני תקופת החיבור:המאה ה-14 אסכולה:טרה צ’נטו שפת הטקסט:איטלקית מקורו:דונטי תוכן:היא לעולם לא תרחם, האשה שלי, אם לא תדאגי לכך, אהבה, שהיא תבטח בתשוקתי הגדולה.... [שיר אהבה] יחס בין טקסט למוזיקה: מליסמטי. משקל משולש. המבנה הוא: AbbaA. ריפזה: [A=ריפרזה, מוזיקה ומילים זהות (3 שורות)]. סטנצה: [B=פיידי ראשון (שתי שורות) b=פיידי שני. (מוזיקה זהה לB עם מילים שונות). a=וולטה (מוזיקה זהה ל-A עם מילים שונות). ] ריפרזה: [A חוזר] שלושה קולות – העליון שר את הטקסט ומתחתיו הטנור והקונטרטנור (שמנוגנים כאן ולא מושרים). הרמוניות מתוקות. קדנצת לנדיני (קישוט בקדנצות, לדוגמא: קדנצה רגילה: לה, דו#, פה# ⇒ סול, רה, סול. בקדנצת לנדיני במקום שהפה# יפתר ישירות לסול, יש עיטור של מי לאחריו.) שימוש בצלילי פיקטה. מודוס 8 אופן ביצוע: קאמרי פונקציה חברתית:
שם היצירה:Rondeau: Belle, Bonne, Sage ז’אנר: חילוני שם המלחין:בוד קורדייה תקופת החיבור:סוף המאה ה-14 או תחילת ה-15 אסכולה:ארס סובטיליו שפת הטקסט:צרפתית מקורו:המלחין תוכן: גברת נאווה, טובה, חכמה, נעימה ונחמדה, ביום זה כשהשנה מתחדשת, אני מכין מתנה – שיר חדש, בתוך לבבי שמציג עצמו לפניך. אל תתמהמהי לקבל את מתנתי זו, אני מפציר בך, עלמתי המתוקה גברת נאווה, טובה, חכמה, נעימה ונחמדה, ביום זה כשהשנה מתחדשת. וכו’ .... יחס בין טקסט למוזיקה:מליסמטי. הקול העליון נע במשכים קצרים ושר את הטקסט, הקולות התחתונים במשכים ארוכים יותר. אין בכלל תיאום בין הקולות. (בהקלטה שכאן – הקטע אינסטרומנטלי לגמרי) אופן ביצוע: קאמרי פונקציה חברתית: שיר שנכתב ככל הנראה לבחורה מסוימת, בתור מתנה.
שם היצירה:Carol:Salve,sancta parens ז’אנר: חילוני שם המלחין: עממי תקופת החיבור: ככל הנראה המאה ה-15 אסכולה: (אנגלית) שפת הטקסט:לטינית מקורו: עממי תוכן: [דתי בסגנון עממי.] שלום להורים הקדושים, מאשה יולדת יצא מלך... יחס בין טקסט למוזיקה: מליסמטי. הקולות נעים במקביל. במשקל משולש. דיסקנט אנגלי (טרצות וסקסטות/ סקסט אקורדים, תלוי במספר הקולות). המבנה הוא: ברדן I – שני קולות נעים בסקסטות וטרצות בעיקר ובסופי שורות מתמזגים לקונסוננס זך (אוקטבה קווינטה). ברדן II – אותו הטקסט והמוזיקה, בתוספת קול אמצעי שיוצר תנועה בסקסט אקורדים מקבילים שמתמזגים בסוף שורה לקווינטה ואוקטבה. בית – (סטנצה) שני קולות בקונטרפונקט חופשי. לאחר הבית יש חזרה על הברדן II אופן ביצוע: קאמרי פונקציה חברתית: שיר עממי.
שם היצירה:Motet: Quam pulchra es ז’אנר: מוטט שם המלחין: ג’ון דונסטבל תקופת החיבור: המאה ה-15 אסכולה: אנגלית שפת הטקסט: לטינית מקורו: התנ”ך – שיר השירים תוכן:מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים: זאת קומתך דמתה לתמר ושדיך לאשכולות: ראשך עליך ככרמל: צוארך כמגדל השן: לכה דודי נצא השדה: נראה אם פרחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרימונים שם אתן את דודי לך: הללויה: יחס בין טקסט למוזיקה: סילאבי. ממושקל. מליסמה קצרה בסוף על ההללויה. שלושה קולות שרים את אותו הטקסט באותו הקצב, ובדרך כלל מבטאים את ההברות יחד. הסגנון דומה לקונדקטוס. הטנור לא מבוסס על קנטוס פירמוס. קדנצות על סופי משפטים. המקצב מושפע מהמשקל של חלק מהמילים. המודוב מתחיל ומסתיים בדו. שימוש בפו בורדון בקדנצות. אופן ביצוע: קאמרי פונקציה חברתית: -
שם היצירה:Hymn: Conditor alme siderum ז’אנר: חילוני שם המלחין: גיום דופאי תקופת החיבור: המאה -15 אסכולה: הפוליפוניה הכנסייתית שפת הטקסט: לטינית מקורו: חדש (הימנון לא תנכ”י) תוכן: בורא נדיב של הכוכבים, אור נצחי של מאמינים. משיח, גואל הכל, שמע תפילת העותרים.... יחס בין טקסט למוזיקה: סילאבי, מחורז וממושקל. מספר זוגי של בתים. המוזיקה חוזרת כל הזמן. הסטנצות האי זוגיות מושרות באוניסון והזוגיות בשלושה קולות – בעיקר בסגנון פו בורדון – סקסט אקורדים מקבילים. אופן ביצוע: קאמרי, רספונסריאלי (הסולנים שרים בית והמקהלה שרה בית) פונקציה חברתית:
שם היצירה: Motet: Nuper rosarum florum ז’אנר: מוטט שם המלחין:גיום דופאי תקופת החיבור: המאה ה-15 אסכולה: הפוליפוניה הכנסייתית שפת הטקסט: לטינית מקורו: תוכן: יחס בין טקסט למוזיקה: מוטט איזוריתמי בעל 4 חטיבות (כולורס) כל חטיבה משקפת את המימדים של הקתדרלה. הראשונה – אורך האולם, 6 (168 ברוויסים). השניה – רוחב האולם, 4 (112 ברוויסים). השלישית- חצי הקשת שמעל המזבח, 2 (56 ברוויסים). הרביעית – גובה האולם, 3 (84 ברוויסים). מספר הברוויסים מקביל למספר הברצ’יות (=יחידת מידה איטלקית) שיש בכל חלק באולם. המרחק בין הכניסות הוא קווינטה, כפי שהמרחק בין שתי הכיפות הוא 5. 7 צלעות = 7 צלילים. 4 קולות: טריפלום, מוטטום, טנור ראשון ושני. אופן ביצוע: קאמרי. (35 מוזיקאים ניגנו בטקס) פונקציה חברתית: נכתב לטקס חנוכת הכנסיה (סנטה מריה דלפיורה שבפירנצה), לאחר שברונלסקי בנה את הכיפה.
שם היצירה: Ballade: Se la face ay pale ז’אנר: חילוני שם המלחין: גיום דופאי תקופת החיבור: המאה ה-15 (שנות ה-30) אסכולה: הפוליפוניה הכנסייתית שפת הטקסט: צרפתית מקורו: תוכן: אם פני חיוורות, הסיבה היא אהבה, וכל כך מר לי, לאהוב, שלתוך הים אשליך את עצמי. אז היא תראה – הגברת הנאווה שלה אני שייך – שאין לי שום שמחה בלעדיה. יחס בין טקסט למוזיקה: סילאבי, עם מעט מליסמות קצרות, אחת ארוכה בסוף. ממושקל ומחורז. לא במבנה רגיל של בלדה. שלושה קולות (השניים העליונים שרים את המילים והתחתון מנוגן) מודוס יוני. אופן ביצוע: קאמרי פונקציה חברתית:
שם היצירה: Missa: Se la face ay pale - Gloria ז’אנר: דתי שם המלחין: גיום דופאי תקופת החיבור: המאה ה-15 (שנות ה50) אסכולה: הפוליפוניה הכנסייתית שפת הטקסט: לטינית מקורו: הכנסיה העתיקה – מזמור אורדינריום תוכן: ראה לעיל יחס בין טקסט למוזיקה: מליסמטי מאוד. יצירה לארבעה קולות. הטנור (=קנטוס פירמוס) שלה נלקח מהטנור של הבלדה בעלת אותו השם. כאן הוא מופיע בתור הקול השני מלמטה. בתוך המיסה הטנור מופיע פעם אחת (כשהערך הריתמי כפול לכל תו) בסנקטוס בכריסטה אלאיזון, ובאגנוס דיי (שם הוא מפוצל לאגנוס הראשון והשלישי). ושלוש פעמים (כשהערך הריתמי הוא פי שלוש בפעם הראשונה, כפול בפעם השניה ורגיל בפעם השלישית) בגלוריה ובקרדו. [בשאר הפרקים הטנור חופשי]. יש חיקויים של הטנור בכמה קולות אחרים. (שיוצרים התרגשות לקראת האמן בסוף, יחד עם ההאצה שבמלודיה של הטנור) בקולות העליונים- קווים מלודיים רכים, לעומת הקו הזוויתי בעל התפקיד ההרמוני של הקונטרטנור בסוס. טיפול בדיסוננטים – הם בעיקר עוברים מהירים, על פעמות חלשות. (יש יוצאי דופן ארוכים בכמה תיבות) מודוס 6. (למרות שהטנור נשאר בדו) אופן ביצוע: קאמרי פונקציה חברתית: כנראה נכתב לאירוע מיוחד בחצר סבוי (Savoy)
שם היצירה:Chanson: D’ung aultre amer ז’אנר: חילוני שם המלחין: יוהנס אוקחם תקופת החיבור: המאה ה-15 אסכולה: הפוליפוניה הכנסייתית שפת הטקסט: צרפתית מקורו: תוכן: לאהוב אחר, לבי יושחת.... [שיר אהבה] יחס בין טקסט למוזיקה: סילאבי, עם מליסמות קצרות, ואחת ארוכה בסוף. צורת הקטע היא רונדו. AbaAabAB המלודיה מופיעה בקו העליון, ששר גם את הטקסט, שני הקווים שמתחתיו יכולים להיות מנוגנים בכלים. המלחין דאג שיווצרו אקורדים משולשים כשאפשר. מודוס דורי מטרונספז לסול. אופן ביצוע: קאמרי. פונקציה חברתית:
שם היצירה: Motet: Tu solus, qui facis mirabilia ז’אנר: מוטט שם המלחין: ז’וסקווין דה פרה תקופת החיבור: המאה ה-15 (שנות ה-80) אסכולה: הפוליפוניה הכנסייתית שפת הטקסט: לטינית (חוץ משתי מילים מצוטטות מצרפתית) מקורו: תוכן: אתה לבדך, העושה נפלאות. אתה, היוצר היחיד, יצרתנו. אתה לבדך, הגואל, גאלתנו. בדמך היקר מכל. בך לבדך, נבקש מקלט. בך לבדך, נשים מבטחנו. ולא אחר נעריץ, ישו המשיח. לך נעלה תפילתנו, שמע תחינתנו, הבא בקשתנו, מלך מיטיב. לאהוב אחר – מרמה. לאהוב אחר – סכלות וחטא. שמע אנחותינו, מלאנו מברכתך, מלך המלכים, לעבדך בשמחה לעד. יחס בין טקסט למוזיקה: סילאבי, עם מעט מליסמות. ארבעה קולות. תנועה במשולשים (בחלקים ההומוריתמיים) בעיקר (פולסו בורדונה). שני חלקים למוטט. בתחילת החלק השני, יש ציטוט של מילים ומוזיקה מתוך השאנסון D’ung aultre amer של יוהנס אוקחם ומיד חזרה ללטינית (המילים – “לאהוב אחר”). מודוס דורי מטרונספז לסול. אופן ביצוע: קאמרי. פונקציה חברתית: מחווה מוזיקלית למממן של המלחין – ספורצה. (שאהב שנסונים צרפתיים ובמיוחד של אוקחם)
שם היצירה: Pope Marcellus Mass ז’אנר: דתי שם המלחין: ג’ובאני דה פלסטרינה תקופת החיבור: המאה ה-16 (1563) אסכולה: הפוליפוניה הכנסייתית שפת הטקסט: לטינית מקורו: הכנסיה העתיקה תוכן: (אגנוס דיי – ראה לעיל.) קרדו – מאמין אני באל אחד, אב כל יכול, עושה שמים וארץ, הרואה הכל והבלתי נראה.ובאדון אחד ישו המשיח, בן האל ילוד-יחיד. ובהוולדו מן האב לפני כל הזמנים. אל מאלוה, אור מן האור, אל אמת מאל אמת. יולד ולא נברא, אחד במהותו עם האב: ודרכו נוצר הכל. אשר בעבורנו בני האדם ובעבור ישועתנו ירד מהשמים. ונתגלם כבשר ודם מרוח הקודש ממרים הבתולה, ונעשה אדם. אף נשצלב למעננו בזמנו של פונטיוס פילאטוס. סבל מוות ונקבר. וקם לתחיה ביום השליש על פי דברי הכתובים. ויעל השמימה; יושב הוא לימין האב. שוב יבוא ברוב הוד לשפוט חיים ומתים: ולמלכותו לא יהא קץ. ברוח הקודש האדון והמחייה: היוצא מן האב ומן הבן, ואשר עם האב והבן יחדיו יערץ ויתהלל: הוא אשר דיבר מפי הנביאים. ובכנסיה אחת, קדושה כל כוללת ונושאת השליחות. מודה אני בטבילה אחת למחיקת החטאים. ומצפה אני לתחית המתים ולחיי העולם הבא. אמן. [כל עקרונות האמונה הקתולית] יחס בין טקסט למוזיקה: קרדו – סילאבי. שישה קולות שרים בצירופים שונים – בין שלושה לשישה בו זמנית, כשרק במילים מסוימות (חשובות), כל ששת הקולות שרים בו זמנית. אין חיקויים או חזרות על הטקסט, כך שקולות מסוימים לא שרים את כל הטקסט. מענה של קבוצת קולות אחת לשניה. שירה בתנועה ריתמית מקבילה. – כל אלה אמצעים כדי שישמעו את המילים בצורה ברורה – מאחר וזהו טקסט חשוב כל כך. המילים “מאמין אני באל אחד” תמיד מושרות באוניסון או בדקלום – בא להדגיש את אחדות האל. ורק לאחר מכן הקולות האחרים מצטרפים. שלושה קולות שרים את המילים “בן האל ילוד-יחיד”. מסמל את השילוש הקדוש. שימוש בפו בורדון. –משולשים יסודיים. מודוס יוני מתיבה 185 עד הסוף מוזיקה חיקויית פוליפונית כפיצוי. אגנוס דיי – מליסמטי מאוד (מעט מילים), פוליפוני חיקויי. הקולות נכנסים בזה אחר זה. לכל קו חומר זהה לקודמו. מנוגד לחלוטין לפרק הקרדו. ההברות מוטעמות על פעמות שונות בכל קול. אופן ביצוע: קאמרי פונקציה חברתית: לא ברור הקשר לאפיפיור מרסלוס השני. או לועידת טרנט שרצתה להגביל את השימוש בפוליפוניה.
שאלות: האם צריך לדעת באיזה מודוס נכתב כל קטע? האם צריך לציין בכל קטע באיזה מודוס ריתמי הוא נכתב? האם הז’אנר נחשב לדתי רק אם הוא בוצע במהלך התפילה? מהי הפונקציה החברתית של ההימנון “קונדיטור...” , של השאנסון: “סה לה פאס...”, המוטט של דונסטבל, הבלטה של לנדיני? מהי האסכולה הנדרלנדית? מי משתייך אליה? האם צריך לפרט אם מוטט הוא דתי או חילוני? האם מוטט נחשב לז’אנר?